ערך/זכיה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי זכיה

אם זכיה מטעם שליחות

נחלקו הראשונים האם זכי' מטעם שליחות או לא, דעת רש"י גיטין ט' ע"ב וב"מ יב' ע"א ועוד, וכן דעת התוס' כתובות יא' וגיטין יא ב' דזכי' מטעם שליחות, אולם דעת הרשב"א בסוגי' וכן ד' הרמב"ן והרשב"א ב"מ עא' ב' דזכי' לאו מדין שליחות.

בגדר זכיה מטעם שליחות

בגדר זכי' מטעם שליחות, התוס' כתובות שם כ' דאנן סהדי דעביד לי' שליח והיינו כיון דודאי רוצה שיהי' שלוחו חשיב שמינה אותו לשליח, ועי' בקצוה"ח סי' קה' תמה ע"ז דהרי קיי"ל כאביי דס"ל דיאוש שלא מדעת לא הוי יאוש ואף שאם הי' יודע הי' מתייאש, ועי' בחי' הגרש"ש בקו' השליחות סי' כה' דתי' דהוא דעת כללית דרוצה תמיד לעשות שליח ולהכי אינו שייך לדין יאוש שלא מדעת. ובקצוה"ח שם נקט דהגדר הוא אחר והיינו דהתורה מינתה אותו לשליח.

ראיות לצד זה

הראשונים הביאו ג' ראיות דזכי' מטעם שליחות התוס' בכתובות הביא ראי' מהא דאמרי' ב"מ גבי חצר דלא גרע משליחות ואמרי' התם דכ"ז דוקא במתנה דהוי זכות. ועי' בשי' הגרש"ר סנהדרין סח ע"ב מש"כ בזה. והרשב"א והתו"ר בסוגי' הביאו עוד ראי' מדאמרי' בנדרים לו' דיש זכי' לתרומה, והרי בתרומה בעי' שהוא עצמו יתרום ובע"כ דזכי' מדין שליחות. ועוד הביאו ראי' מהא דאמרי' בב"מ דקטן דאית לי' שליחות אית לי' זכי' אלמא תלי דין זכי' בדין שליחות אלמא זכי' מטעם שליחות. עיי"ש בד'.

בגדר זכיה לאו מטעם שליחות

בגדר זכי' לאו מטעם שליחות, עי' קצוה"ח סי' קה' דהוא בגדר יד [והיינו דהוי כידו ממש], ועי' בקה"י ב"ב סי' לו סק"ד דכ' דהגדר הוא דיש לו כח בקנינו ובכחו לזכות בשביל אחרים [דומי' דקנין עבד כנעני], ועי' בכ' הגר"ח ב"מ, ובברכ"ש קידושין בשם הגר"ח דאפ' אם זכי' לאו מטעם שליחות הוא שייך לדין שליחות [אלא דהוא פרשה אחרת ונלמד מקרא אחר, ונפק"מ דהנך מיעוטים שנאמרו בפרשת שליחות אינם קיימים בזכי'].

ראיות לצד זה

הראשונים הביאו ג' ראיות דזכי' אינה מטעם שליחות, עי' בר"ן בסוגי' וברמב"ן וברשב"א דהביאו ראי' מהא דאמרי' הכא דמהני זכי' בקטן אף דשליחות לא מהני אלמא אי"ז מטעם שליחות, ובר"ן בסוגי' הביא עוד ראי' מהא דלא מייתי' דין שליחות מדין זכי', ועוד הביא הרשב"א בסוגי' ראי' מהא דמספקי' בגמ' לעיל דכ"ג אם יש לעבד כנעני לקבל גיטו ואפ"ה פשיט"ל לגמ' דמהני זכי' עיי"ש.

זכיה לקטן

בדין זכי' לקטן, עי' בגמ' ב"מ ע"א ב דגירסת הגמ' שם דמהני מדרבנן, ועי' ברשב"א שם דהביא מהראב"ד דגרסי' התם מדאוי', ועי' בראשונים שהקשו לפי' הגירסא שלפנינו דהוי מדרבנן מהא דאמרי' בגמ' כתובות יא' דגר קטן מטבילין אותו ומהני מדין זכין, ועיי"ש מה שתי' בזה, ועי' בתוס' כתובות שם מש"כ בזה. ועי' בגרעק"א כתובות שם מש"כ לחדש דהא דקטן אינו עושה שליח היינו משום דחסר במינוי אבל דין שליחות שייך בי' ולהכי מהני בי' זכי' עיי"ש.

זכיה בתרומה

בדין זכי' בתרומה, בגמ' נדרים לו' דמהני זכין בתרומה, ועי' בקצוה"ח רמג' דהביא ד' התרומת הדשן דמהני זכין, ועיי"ש מש"כ בד' הרשב"א נדרים שם דדוקא בתורם משלו על של חבירו והיינו משום דזכין "לאדם" אמרי' "מאדם" לא אמרי'. ועי' ברמב"ן בגיטין סו' דנ' דאי"צ שליחות ממש לתרומה, והגרעק"א ב"מ כב' ביאר דכוונתו דמהני מדין זכי', ועי"ש.

מעבר לתחילת הדף