כנסת יחזקאל/יז
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
שאלת אשכנזי שדר בבית ספרדי ורוצה להיות מוסיף והולך בהדלקת נר חנוכה לכל א' וא' כמנהגו והספרדי מוחה בידו ורוצה שידליק רק נר איש וביתו ומוסיף והולך כמנהג ספרדי אם יוצא האשכנזי במנהג ספרדים
נשאלתי באשר הספרדים נוהגין שרק הבעל הבית מדליק נר חנוכה ולא זולתו ומוסיף והולך כדעת המחבר ואנחנו האשכנזים נוהגין כבעל המפה שכל בני בית מוסיפין והולכין, והנה אשכנזי אחד דר בבית ספרדי והספרדי מוחה באשכנזי מלהדליק בביתו כי רוצה לעמוד כמנהגו, אם יש בידו למחות ואם יוצא האשכנזי עכ"ל:
טרם אוחילה לדבר בנ"ד אמרתי נחזי אנן איזה מן הנהגות יותר נכון ואף שלשניהם יש על מי לסמוך הן עמודי הוראה מחבר ובעל המפה ואם שניהם כאחד טובים נהרא נהרא ופשטיה ובאיזה מקומן יש לפסוק כמחבר בדין זה.
ומהיכן יצא הוראה שלהם גמרא שבת דף ך"א ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל א' וא' והמהדרין מן המהדרין בש"א פוחת והולך ובה"א מוסיף והולך פליגי תרי אמוראי במערבא ר"י בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר טעמיה דבית שמאי כנגד ימים הנכנסין וטעמיה דבית הלל כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמיה דבית שמאיכנגד פרי החג וטעמיה דבית הלל דמעלין בקדש ולא מורידין אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן ב' זקנים היו בצידון אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל זה נתן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו מעלין בקדש וכתבו התוס' ד"ה והמהדרין מן המהדרין נראה לר"י דבית שמאי ובית הלל לא קיימי אלא אנר איש וביתו שכן יותר הידור דאיכא היכרא שמוסיף או מחסר נגד ימים הנכנסים או היוצאין אבל אם עושה נר לכל אחד אפילו יוסיף ליכא היכרא שי"ל שכך בני אדם בבית עכ"ל. ועפ"ז פסק המחבר.
אמנם הרמב"ם (פ"ד דמגילה וחנוכה) כתב והמהדר אחר שועשה מצוה מן המובחר מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל א' וא' והמהדר יותר ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל א' בלילה הא' ומוסיף בכל לילה ולילה נר אחד היו י' בבית לילה ראשונה י' נרות ליל ב' ך' ליל ג' שלשים וכו' מנהג עירנו ספרד כל אנשי בית רק נר א' לילה ראשונה אח"ז מוסיפין וכו' עד שבליל שמיני ח' נראות בין שאנשי בית מרובין בין אדם אחד. וכדעת הרמב"ם פסק בעל המפה.
תירוץ על קושית לחם משנה שמקשה לשיטת הרמב"ם ספרדים אין נוהגין לא כמהדרין ולא כמהדרין מן המהדרין
והנה בעל לחם משנה מתמיה הלא לפי פירוש רבינו מהדרין רק נר כל א'
ומהדרין מן המהדרין כל אחד מוסיף א"כ מנהג ספרדים לא כמהדרין
ולא כמהדרין מן המהדרין ומנהג טעות ולמה מביא
הרמב"ם עכ"ל. והטורי זהב מתמיה שבני ספרד
פוסקים כתוס' ומנהג שלנו כהרמב"ם מה שלא נמצא כן
בשום מקום עכ"ל:
תי' על תמיהת ט"ז שבכל מקום אנו נוהגין כתוס' וספרדים כהרמב"ם ובנר חנוכה להיפך
ולענ"ד הכל ניחא בס"ד הנה הקושיא מפורסמת
בדברי התוספות הנ"ל אף עתה אין
היכר איך נדע דאחד הדליק והוא מן המהדרין מן המהדרין דלמא
כך בני אדם בבית והוא מן המהדרין:
פי' מספק בדברי תוס' מהדרין מן המהדרין אשר כבר צווחו קמאי
לענ"ד דבר פשוט
אם נאמר דמהדרין מן המהדרין עושין הידור הראשון ג"כ ואם
יראה ליל שני ד' נרות ונאמרו דכאן יש שני בני אדם ועושים כמהדרין
וכמהדרין מן המהדרין שפיר יש לומר מנ"ל דתרווייהו איתנהו בהו
דלמא רק מהדרין לחוד דע"כ צ"ל דהמה מהדרין דאל"כ למה
ד' נרות משא"כ אם רק אחד מדליק אם יראה ליל שני ב' נרות
מהיכא תיתא לומר שבא בליל ב' עוד אחד וכן בליל ג' עוד
אחד כיון שטפי י"ל אחד מדליק והוא מן המהדרין מן המהדרין
כיון דשני סברות שוין בודאי מה שנראה טפי אנו אומרין
משא"כ שנאמר שהוא מן המהדרין ומן המהדרין מן המהדרין שפיר
י"ל מנ"ל דתרווייה ביה דלמא רק מן המהדרין דהא
המהדרין ע"כ הוא:
קושיא איך זקן אחד בימי רבי יוחנן עבד כבית שמאי ולא כבית הלל
אמנם הרמב"ם שיטה אחרת וכאשר נדקדק גם
דעת התוספות כן דהנה יש להקשות
דא"ר יוחנן ב' זקינים היו בצידון דלפי הלשון משמע שהיה
בימי רבי יוחנן מעשה דשקינים ואיך פסק זקן אחד כב"ש
אחר שיצא בת קול הלכה כבית הלל ולכאורה צריך עיון:
ואם נאמר שסיפר מה שנעשה קודם ימי בית שמאי ובית הלל זה דוחק. עוד נדקדק בלשון דקאמר אחד עשה כבית שמאי ואחד עשה כדברי בית הלל למה לא אמר כדברי בית שמאי בזקן ראשון כמ"ש כדברי בית הלל. ונראה דרבי יוסי בר אבין ור"י בר זבידא פליגי אם טעם ב"ש וב"ה מכח ימים הנכנסין ויוצאין או פרי החג ומעלין בקודש ופירש ימים הנכנסין ויוצאין לפרסם הנס לידע כמה ימי חנוכה. לפ"ז שפיר פירשו התוספות דאם כל א' יעשה כמהדרין וכמהדרין מן המהדרין לא יכירו וזה שדקדקו דאיכא היכירא כשמוסיף או מחסר כנגד ימים הנכנסין או היוצאין אמנם אם פליגי בית שמאי ובית הלל אם בפרי החג ולב"ה להוסיף משום מעלין, א"כ יותר טוב לעשות כמהדרין וכמהדרין מן המהדרין ודבריהם למ"ד טעמא משום ימים הנכנסין או יוצאין ומדוקדק בלשונו דאמרו נראה דבית שמאי ובית הלל כו' ולא כתבו איך הדין למהדרין מן המהדרין אלא ודאי לפום קושטא מזקנים אתבונן דפלוגתא דבית שמאי ובית הלל מכח פרי החג או מעלין כמו שנתנו טעמי' לדבריהם א"כ לפום קושטא גם התוספות מסכימין דצריך נר לכל אחד ולהוסיף כמ"ש התוספות אמנם במקום שאי אפשר שאין שאר בני בית רוצין לצאת בנר שלו ואז א"א לעשות היכא ואז הטוב שכל אחד ידליק ויפחת והולך כפרי החג וס"ל דב"ה ג"כ מודה דיפחת כפרי החג מאחר שאי אפשר לעשות היכר נגד ימים היוצאין אמנם אם אפשר לקיים כדבריהם שידליק רק אחד היה מוסיף והולך כבית הלל נגד ימים היוצאים ואולי אצל אותו זקן אירע כן שלא רצו בני ביתו לצאת בנרות שלו וז"ש כבית שמאי ולא כדברי בית שמאי דבאמת בית שמאי סבירא להו לעולם לפחות אמנם זקן שני ס"ל טעם פלוגתא אם פרי החג או מעלין וז"ש כדברי בית הלל ונתן טעם לדבריו מעלין ודוק.
והנה טעם בית הלל משום מעלין כאשר העיד הזקן וכמו כן מצינו סברא זו בכמה דוכתין מטעם מעלין ע"כ פסק הרמב"ם שכל אחד יוסיף נר כל לילה כי ליתא טעמא דימים הנכנסין והיוצאין ואם מטעם שיכירו הלא אנחנו דולקין מבפנים ואין שייך היכר כמו שכתבו התוספות בשם ר"י וכ"כ הב"י ורמ"א ע"כ מוטב לעשות ב' הידורין כמהדרין וכמהדרין מן המהדרין מטעם מעלין בקדש וק"ל: