הגדה של פסח (אפוד בד)/הלל/הודו

הגדה של פסח || הגדה של פסח (אפוד בד)     גמר ההלל • נשמת וכוס רביעית

גמר ההלל • נשמת וכוס רביעית ‏מעבר לתחתית הדף לנוסח ההגדה דפים מקושרים צור דיון על קטע זה לדיון כללי על קטע ההגדה הנוכחי

הגדה של פסח מפרשי ההגדה אפוד בד כוס אליהו מרבה לספר

הגדה של פסח   הלל

הוֹדוּ לַיְיָ כִּי טוֹב		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
הוֹדוּ לֵאלֹהֵי הָאֱלֹהִים		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
הוֹדוּ לַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְעֹשֵׂה נִפְלָאוֹת גְדוֹלוֹת לְבַדּוֹ		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְעֹשֵׂה הַשָּׁמַיִם בִּתְבוּנָה		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְעֹשֵׂה אוֹרִים גְּדֹלִים		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
אֶת הַשֶּׁמֶשׁ לְמֶמְשֶׁלֶת בַּיּוֹם		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
אֶת הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלַּיְלָה		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וַיוֹצֵא יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְהֱעֱבִיר יִשְׂרָאֵל בְּתוֹכוֹ		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְנִעֵר פַּרְעֹה וְחֵילוֹ בְּיַם סוּף		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְמַכֵּה מְלָכִים גְּדֹלִים		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וַיַּהֲרֹג מְלָכִים אַדִּירִים		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
לְסִיחוֹן מֶלֶךְ הָאֱמֹרִי		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וּלְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וְנָתַן אַרְצָם לְנַחֲלָה		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
נַחֲלָה לְיִשְׂרָאֵל עַבְדוֹ		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
שֶׁבְּשִׁפְלֵנוּ זָכַר לָנוּ		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
וַיִפְרְקֵנוּ מִצָּרֵינוּ		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:
הוֹדוּ לְאֵל הַשָּׁמָיִם		כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ:

---

---

אפוד בד

---

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. ע"ד בעה"ק פכ"ד. כי האל ית"ש חכם רוצה ויכול, וזה גדול אדונינו להורות על הרצון כי גדול לעשות מה שירצה ואין מי שיעכב ע"י, ורב כח לרמוז על יכולתו, לתבונתו אין מספר להורות על היותו חכם. והנה נגד רצונו להטיב לזולתו כי רב חסד הוא, אמר הודו לה' כי טוב כי זה דרכו להיטיב ולא נשתנה ולא ישתנה, כי לעולם חסדו, הודו לאלהי האלהים כו'. שהמלאכים נקראו ג"כ אלהים אבל זה אצלם שם המושאל. והוא אלהי האלהים נגד תבונה שאצל החכמה קצובה וזה ואדוני חכם כחכמת מלאך אלהים לדעת כל אשר בארץ, ולא אשר בשמים. נגד היכולת המוחלט אמר הודו לאדוני האדונים אלו השרים של מעלה אשר חלק ה' אלהיך אותם לכל העמים. וכאו"א אדון על אומתו וארצו. ועכ"ז הוא אדון על כולם, להשפילם כשירצה ולהכניעם כמו שעשה במצרים. וע"ד וירא ישראל את מצרים מת, זה שר ש"מ שהורידהו מגדולתו. ותני והדר מפרש לעושה נפלאות גדולות לבדו, כי בזה הראה כחו ויכולתו לשדד המערכה לעשות נפלאות ונסים כמו שעשה לאבותינו במצרים. לעושה השמים בתבונה זהו נגד חכמתו, שהשמים המה אש ומים ופתכן זה בזה ועשה מהן שמים. אע"פ שהמה נגדיים זה לזה. לרוקע הארץ על המים נגד רצונו המוחלט. אע"פ שהטבע שהדברים כבדים יורדים למטה, עכ"ז הארם עומדת על המים, ועל הכל לעושה נפלאות גדולות לבדו, כי מלת לבדו נאמר על כל העולם שהכל ברא לבדו ע"ד כי גדול אתה ועושה נפלאות אתה ה' לבדך, (מדרש) מלך בשר ודם מתקלס במדינה וגדוליה מתקלסים עמו מפני שנושאין במשאו, אבל הקב"ה אינו כן אלא הוא לבדו מתקלס הוא לבדו מתהדר בעולמו. והראיה שאע"פ שהוא מנהיג העולם ע"י נערכת השמים הוא משדדן כרצונו, וע"ד מי אתי בבריאת העולם, וע"ד אחרים שמאחרין הטובה. וזה לעושה אורים גדולים כי לעולם חסדו. ע"ד מדרש (בראשית פ' ו') ר' עזריא בש"ר חנניא אמר לא נברא להאיר אלא גלגל חמה בלבד. א"כ למה נבראת לבנה אלא מלמד שצפה הקב"ה שעתידין לעשותן אלהות, אלו היה אחד עאכו"כ. לכ"א תחלה לעושה אורים שהם גדולים עכ"ז בראם שנים את השמש לממשלת כו'. כדי שיכירו שאין בהם כח, שהרי השמש אינו מושל אלא ביום והירח אינה מושלת אלא בגלילה, ובזה נודע שאינם אלהות. א"י הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו כו', ע"ד שידוע שכבודו ית"ש נקרא א"ס כי אין לו תחלה ולא סוף והוא לבדו היה והוה ויהיה, וכשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולם בחסדו. האציל מעצמותו יו"ד ספירות הקדושות עולם האצילות. ואח"כ ברא עולם הבריאה הנקרא עולם הכסא מתנשא ומרחף על עולם המלאכים, ועולם המלאכים נקרא יצירה, ואח"כ עולם העשיה, והכל מחובר ומקושר חיים וקיימים לעד בכח אור קדושתו. וזה הודו לה' כי טוב, בהיותו לבדו ושמו הגדול אחד עלה ברצונו הפשוט לברוא העולם בחסדו, וזה כי לעולם חסדו, ואח"כ מדבר בעולם האצילות ואמר הודו לאלהי האלהים, ר"ל כאשר האצל עולם האצילות נקרא אלהי האלהים, כי גם האצילות כולם אלהים שהאציל מעצמותו ית', אמר ג"כ שתהיה לעולמי עד ולכך אמר כי לעולם חסדו, אח"כ אמר הודו לאדוני האדונים נגד עולם הכסא שהוא מרחף ומתנשא על חיות הקדש, והוא משפיע ומחיה לעולם המלאכים הנקראים שרים ואדונים, שע"י יתנהגו הגלגלים מכח חיותו כח אור קדושתו, ואע"פ שהשרים ממונים לנהניג הגלגלים, ואעפ"כ הכל בכחו ורשותו ית"ש, וזה כל"ח, לכן אח"כ חשב כל עולם העשיה לעושה נפלאות גדולות לבדו, לעושה דייקא שעשה עולם העשיה וגם עושה בכל יום נפלאות. לזה כל"ח עולם העשיה. והכל בהשתלשלות זיו אור קדושתו אשר לעולם חסדו. ועד הנה סיפר במע"ב של עולם העשי' שהתנהג בלתי השתנות אבל עתה נתגלה יותר מהותו מהשתנות הטבע, לכ"א למכה מצרים בבכוריהם שהבנים הרגו לאבותם היפך הטבע. ויוצא ישראל מתוכם ששודד מערכת השמים שהיו מורים רעה לישראל והפך הכל לטובתם. וכן לגוזר י"ס לגזרים, שנשתנו סדרי בראשית והיו ג"כ העגלות מושכים הסוסים. ולמוליך עמו במדבר בארץ לא זרועה וירידת המן. ולמכה מלכים גדולים שהיה בשינוי סדרי מע"ב שהעמיד החמה למשה ויהושע, וזה הודו לאל השמים שהוא אל ותקיף שהוא אלהי השמים הכולל הכל ומחיה לכל, כי לעולם חסדו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף ·