בנין ציון/א/קמז
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ב"ה אלטאנא, יום ו' שושן פורים תר"ט לפ"ק. להרה"ג וכו' מ"ה אברהם זוטרא נ"י הגאב"ד דק"ק מינסטער יע"א. מעכ"ת נ"י הורה במה שנסתפק המשנה למלך ובמה שפליגי השלטי גבורים והמהרש"ל אם ביאת יבמה צריכה עדים כדעת המהרש"ל דא"צ עדים ומטעם זה הורה להקל הלכה למעשה במי שבא על יבמתו שלא בעדים שיוציאה בגט ואינה צריכה חליצה – ולבני לא כן יחשוב ובתחלה אומר שכל ראיות של מעכ"ת נ"י לשיטת המהרש"ל לענ"ד אינן מקויימות שמה שהביא ראי' ממה דאמרינן הבא על יבמתו במזיד לשם זנות קנה ומי ייחד עדים לשם זנות עכ"ד לענ"ד תמו' הוא דמי בעינן שייחד עדים אפילו בקידושין והרי ממה דפליגי ב"ש וב"ה בגטין (דף פ"א) אי אמרינן הן הן עדי ייחוד ה"ה עדי ביאה מוכח דכל שבא עלי' לפני עדים קנאה ואפילו לא ייחד עדים לכך ואפילו לא בא עלי' בפני עדים אלא נתייחד עמה בפני עדים בלבד קנאה כמבואר באהע"ז (סי' ל"ג) ורק לחומרא בעלמא פסק הר"פ הובא בש"ך ח"מ (סי' ל"ו) שייחד עדים לקידושין אבל ודאי לכל הפוסקים גם בלא ייחד קידושיו קידושין ולכן כשבא על יבמתו בפני עדים או בנתיחד עמה בפני עדים ואומר שבא עלי' לשם זנות קמ"ל דקנה אבל אכתי לא שמענו דגם בלא עדים קנאה ולכן גם מה שהביא מעכ"ת נ"י עוד ראי' לשיטת המהרש"ל ממה דאמרינן יבמות (דף קי"א) היא אומרת נבעלתי והוא אומר לא בעלתי יוצאה בגט וא"צ חליצה והרי לא הי' עדים בבעילה אע"כ דגם בלא עדים קנה לענ"ד אינה ראי' שהרי אפשר בשנתיחד עמה בפני עדים שזה גם לענין קידושין נחשב עדות ושפיר שייך בזה שהוא אומר שלא בעל ומה שהביא מעכ"ת נ"י עוד מקושית הירושלמי שפריך על אשת אחיו יש לה קנס והרי זקוקה היא לו ודלמא איירי בבא עלי' בלא עדים פשיטא שאין זה ראי' שכבר הרגיש מעכ"ת נ"י עצמו דבלא עדים ליכא למימר שהרי א"כ אין כאן קנס דמודה בקנס פטור וע"כ מיירי שהי' עדים ומה שהשיב דלמא איירי שהם לא ראו את העדים לא שייך ע"פ דברינו הנ"ל שהרי אפילו ייחוד בפני עדים מהני לקנות כש"כ בשבא עלי' בפני עדים אף שלא ראו אותם ובלא"ה אין ראי' מהירושלמי שהרי מה שפשוט יותר לומר דאיירי שנתגרשה מאחיו לא תירץ הירושלמי מפני שמשני בלא"ה שפיר דאיירי בהי' בנים לאחיו וכמש"כ התוספ' שם כש"כ שלא הוצרך לתירוץ דחוק כזה. עוד ראיתי בתוספ' ר' עקיבא (ר"פ הבא על יבמתו) שרצה להביא ראי' לשיטת המהרש"ל ממה דפריך יבמות (דף נ"ח) שומרת יבם קרית לה אשתו מעליא היא ודלמא איירי שבא עלי' שלא בפני עדים אע"כ דגם שלא בפני עדים קנה אכן מלבד שסתר הראי' בעצמו דא"כ מנא ידעינן שקדמה שכיבתו לבועל לא ידעתי למה לא הזכיר דעכ"פ לא יהי' זה ראי' רק לחד פי' רש"י שפריך מטעם שקדמה שב"ל אבל לאידך פירושו שתפס עיקר דפריך דאם עדיין שומרת יבם היא לא שותה בלא"ה לא שייך ראיתו דפריך ממנ"פ שפיר דאם בעדים אשתו מעליא היא ובלא עדים עדיין שומרת יבם היא ולא שותת. ואחרי השבתי על כל הראיות לשיטת המהרש"ל אזכיר מה שנלענ"ד ראי' נגד שיטתו דהנה כבר הביא השער המלך ה' יבום (פ' ב') ראי' מדברי התוספ' קדושין (דף י"ב) דצריך עדים רק שמפלפל שם אם לא יש לפרש דברי התוספ' שיש ראי' להיפך ומעכ"ת נ"י הזכיר ג"כ ראי' זו והשיב עלי' דודאי לכתחלה בעינן עדים באופן שאין ראי' מדברי התוספ' הללו אבל באמת תמהני על הגאונים מהרש"ל ומ"ל ושעה"מ איך נעלם מעיני כבודם ראי' מפורשת דס"ל להתוספ' והרא"ש דבעינן עדים. דביבמות (דף נ"א ע"ב) ד"ה אי כתבו וז"ל ואר"י שהוא ט"ס ולא פירשו רש"י מעולם וכו' אבל בעידי טומאה נאסרה בלא קינוי ע"ש וצריך להבין מאי קושיא כ"כ עד שאמר ר"י שט"ס הוא דלמא איירי באמת שלא הי' רק עד א' בביאת השני אכן בתוספ' הרא"ש ביאר קושיתם יותר דע"כ איירי בבא עלי' בפני עדים דהא ביאה ביבמה צריכה עדים לקנות כמו ביאה דקדושין ע"ש הרי בפי' דפשיטא להו להתוספ' והרא"ש כ"כ דביאת יבמה צריכה עדים עד דניחא להו טפי לומר דט"ס הוא ברש"י מלומר דרש"י ס"ל דביאת יבמה ל"צ עדים וגם יש סמך להתוספ' דלא ס"ל לרש"י כן דבפ' האשה רבה פי' באמת כפירושם דאיירי שבא עלי' בשוגג אכן גם מהגמרא נלענ"ד להביא ראי' לשיטת הש"ג דצריך עדים ממה דאמרינן יבמות (דף קי"א ע"ב) מאן תנא דעד תלתין יומין וכו' אר"י ר"מ היא וכו' ע"ש והיאך דייק דר"מ היא דלמא פלוגתייהו בודאי איירי דר"מ סבר אפילו בודאי נסתרה בעינן ל' יום ור' יוסי סבר דודאי נסתרה לאלתר ובודאי לא נסתרה עד לאחר כמה שנין כמו דאיירי באמת הכא כן לחד תי' התוספ' אבל בספק י"ל דגם רבי יוסי מודה דבעינן ל' יום ודלמא במתניתן בספק נסתרה איירי ואתיא שפיר גם כר' יוסי אע"כ מוכח כשיטת הש"ג דלעולם בעינן עדי ביאה או עדי ייחוד בייבום כמו בקידושין ולכן דייק שפיר דע"כ מתניתן איירי בנסתרה ודאי דאל"כ אפילו נבעלה לא יצא ידי יבום ולא נפטרה וא"כ מכל זה מוכח לא בלבד דלא אמרינן כשיטת המהרש"ל דלא בעינן עדים כלל אלא מוכח ג"כ נגד מה שכתב הב"ש (סי' קס"ו) שמשמע מהרמ"א דאם עשה מאמר בעדים ל"צ ביאה בעדים ע"ש אלא לעולם לא נקנת רק בביאה בעדים וביבום בלא עדים לא נפטרה בלא חליצה. כנלענ"ד, הקטן יעקב.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |