מגלה עמוקות/קצז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

מגלה עמוקות קצז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אופן קצז
הקדמה מעולה, מאחר שיש לכל אחד מישראל אות אחת בתורה, נמצא שהנשמה של כל אחד מישראל היא בת זוג לאות אחד של תורה, ומזה הטעם נדחת התורה מפני נשמה של כל אחד מישראל, וקיימא לן (שבת קל"ב ע"א) פקוח נפש דוחה את השבת מטעם זה, לפי שנשמה של כל אחד מישראל היא כדמות זכר, והתורה היא כדמות נקיבה, וידוע שהנקיבה היא משועבדת לזכר ומחוייבת לעשות רצון בעלה (עיין תנדב"א רבה פ"ט), כן גם כן התורה מחויבת לעשות רצון נשמה של כל אחד מישראל. לכן אלה המצות אשר יעשה האדם וחי בהם (ויקרא יח ה) ולא שימות בהם (יומא פ"ה ע"ב), ונדחת המצוה מפני נשמה של ישראל. ומזה הטעם מאחר שהנשמות של ישראל נדמות לאותיות התורה, לכן אמרו רז"ל [במדרש רבה פרשת אמור (תו"כ כ"ו י')] אינו דומה מועטין העושין מצוה למרובין העושים מצוה, והטעם כי כמו שמבואר בספר יצירה תיבה של ב' אותיות בונה שתי בתים, ג' אותיות בונים ו' בתים, ד' אותיות בונות כ"ד בתים, ה' אותיות בונה ק"ך בתים, נמצא שבהתרבות האותיות יתרבו הצרופים עד לאין מספר. כן גם כן בהתרבות הנשמות של ישראל ביחד, יתרבו האורות עד לאין מספר, כי אורות הנשמות מתנוצצין זה בזה, ולכן שכרם הרבה מאד, שיש בני אדם מרובין, אז לפי מספר הנשמות יתרבו האורות לאין מספר כדמיון צרופי אותיות. וזהו סוד הפסוק אמרת אלוה צרופה מגן הוא לכל החוסים בו (משלי ל ה), ר"ל מי שהוא מבין אותיות התורה שהם אמרת אלהים, שעל כל אות ואות יתרבו צרופים, מכח זה יכול אתה להבין גם כן שכר של אותה מצוה כשהם מרובים, וז"ש מגן הוא לכל החוסים בו, מגן הוא רומז על סוד השכר של צדיקים שעושין המצוה בחבור, וזה נרמז לכל החוסים בו, לכל דייקא, כי מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו (דברים ד ז), בכל דייקא שהוא ברבים, שאז יתרבו הצנורות והנצוצות של נשמות מזה הטעם כי ברב עם הדרת מלך (משלי יד כח), ר"ל כשיש הרבה בני אדם ביחד, אז יש הרבה אורות למטה, ומכח אורות שנשמות של מטה, מתעוררין ומתנוצצין האורות והצנורות שלמעלה, וז"ש הדרת מלך, הדרת דייקא, דאתמר (תהלים קד א) הוד והדר לבשת עוטה אור כשלמה (תהלים קד ב), הרי שההידור שלמעלה הוא האור המתנוצץ לעולם. ומזה הטעם היו הלוחות תר"ך אותיות כמנין כתר, שהוא סוד השכר של צדיק לעולם הבא, כי מאותיות התורה שהוא סוד כת"ר תר"ך אותיות של דברות, שהם כנגד תרי"ג מצות מן התורה וז' מדרבנן (עיין במ"ר פי"ג ט"ו), אנו יכולין ללמוד שכר של הצדיקים לעתיד לבא, כי כמו שמרבוי אותיות מתרבים הצרופים של תורה, כן גם כן מרבוי הנשמות מתרבים האורות. וזה רמז הקדוש ברוך הוא לאברהם באמרו אנכי מגן לך (בראשית טו א), רמז משה אנכי שהוא עשרת הדברות, יכול אתה לידע מגן לך שהוא השכר של עולם הבא שאמר שכרך הרבה מאד. ועל זה סידר משה התפלה במלת ואתחנן, שאמרו במדרש (תנחומא תשא סי' כ"ז) שאז הראה הקב"ה למשה אוצר של שכרן של צדיקים, אמר משה אתה החלות, בהיפוך אתוון הלחות, שנתן הקדוש ברוך הוא בכתב הלוחות שהיו כתובים מזה ומזה (שמות לב טו), והיתה הכוונה בזה כי בסוד אור ישר, בזה ראה שכרן של צדיקים שהיו בלוחות תר"ך אותיות כסדרן, כנגד תר"ך נצוצות אור שהיא השכר של צדיקים שיש לכל צדיק בעולם הבא ב' פעמים יש, דהיינו חלקו וחלק חבירו כמבואר בפסוק (משלי ח כא) להנחיל אוהבי יש (עוקצין פ"ג מי"ב), ולא די שיש לו ש"י עולמות, רק ואוצרותיהם אמלא, אותו האוצר שהיה לו לחבירו ליקח גם כן בגן עדן, נוטל הוא חלקו כדאיתא בחגיגה (ט"ו ע"א), לכן בארצם משנה ירשו (ישעיה סא ז), נמצא שהוא נוחל ב' פעמים י"ש שהוא כמניין כת"ר, וזה סוד בישישים חכמה (איוב יב יב). והנה היה גם כן י' דברות כתובים בסוד אור חוזר שהוא בסוד הדין, והיה נרמז בו גם כן תר"ך נצוצי חושך שהם סוד עונש של רשעי"ם בגיהנם, (וחושך על פני תהום (בראשית א ב) זו מעשיהם של רשעים (ב"ר פ"ג ח'), וז"ש במדרש רבה הרשעים מתכסים בחושך, הגיגית הזו במה מכסין אותה בכלי חרס מינה ובה, כל"י ח"רס דייקא שהוא בגימטריא וחש"ך), שכן הוא סוד הפסוק ורשעי"ם בחושך ידמו (שמואל א' ב ט), רשעים גימטריא תר"ך, ונרמז בפסוק בהכר"ת רשעי"ם תראה (תהלים לז לד) חושבנא דדין כדין, רצה לומר רשעי"ם עולים למספר כר"ת, סמא"ל וסט"ן ונח"ש בגימטריא כר"ת. ועל זה אמר משה שבעניין הלוחות החלות להראות לי אותיות התורה שהם כדמיון נשמה של ישראל, וזה נרמז במה שאמר את עבדך, את דייקא, שמורין על אותיות התורה שהם מורין ודומין לנשמה של כל אחד מישראל. והנה היו הלוחות כתובים מזה ומזה י' בסוד או"ר ישר את גדלך, שהם מצד החסד שמורין על שכרן של צדיקים תר"ך נצוצי אור, והיו כתובים גם כן למפרע בסוד או"ר חוזר, שהם מצד הדין שהם מורים על יד החזקה על תר"ך נצוצי חושך. ועל זה אמר אשר מי בשמים ובארץ, שהלוחות היו שנים כנגד שמים וארץ, כמעשך כנגד תר"ך נצוצי אור, כגבורתך כנגד תר"ך נצוצי חושך, ומאחר שהאותיות מתנוצצים כדמיון הנשמות שבכל אחד ואחד מישראל, בדבר זה אינו יכול אדם לצייר בשכלו שיהיה דמיון האותיות כדמיון הנשמה, לכן אעברה נ"א, נוטרייקון "נשמות "אותיות, רצה לומר שם בארץ ישראל אוירא דארץ ישראל מחכים (ב"ב קנ"ח ע"ב), יוכל אדם לצייר בשכלו ולראות בסודי האותיות המתנוצצים, וזה שאמר את הארץ, את דייקא, רצה לומר מא' ועד תי"ו. והשיב הקב"ה רב לך, כבר השגת באותיות השגה גדולה בשעה שעלה משה למרום מצא להקב"ה שהיה קושר כתרים לאותיות (שבת פ"ט ע"א), רצה לומר על כל אות מן התורה שהוא כנגד נשמה של כל ישראל, לכל אחד מהם קושר לו שכר של עולם הבא שהוא סוד כתר, כי כמו שס' רבוא אותיות של תורה, כן גם כן ס' רבוא של ישראל, נמצא שעל כל אות ואות של תורה, יבא נשמה אחת של ישראל, נמצא שעל כל אות יגיע כתר, שהוא סוד תר"ך נצוצי אור. לכן אמר רב לך, מלת לך דייקא, מה רב טובך אשר צפ"נת ליראיך (תהלים לא כ), צפנ"ת בגימטריא תר"ך, תר"ך נצוצי אור שיגיע לכל נשמה מישראל, וז"ש פעלת לחוסים בך נגד בני אדם (שם), כי כמו שבני אדם הם ס' רבוא פרצופים, ועל כל פרצוף יגיע כת"ר שהוא תר"ך נצוצי אור, כן גם כן היה קושר הקב"ה כת"ר לכל אות ואות מן התורה. לכן אמר הקב"ה למשה אין שלום בעירך (שבת פ"ט ע"א), בא לרמז למשה שהוא מושלם מכל ס' רבוא נשמות (דב"ר פי"א ט'), בעירך דייקא, שהוא גופו של משה שנקרא עיר, כמ"ש (קהלת ט יד) עיר קטנה, שדרשו רז"ל (נדרים ל"ב ע"ב) במדרש על הגוף. וכן בפסוק (קהלת ז יט) מעשרה שליטים אשר היו בעיר, שהם עשרה כחות שבגוף אדם. ומשה לא הבין זה העניין, ואמר כלום יש עבד שנותן שלום לרבו, השיב הקב"ה היה לך לעזרני, שהתעוררות צריך להיות למטה כשהנשמה מתעוררת למטה, אזי מוסיף כח הגבורה שלמעלה שהם סוד אותיות. לכן פתח ועתה יגדל נ"א כח ה' (במדבר יד יז), נ"א נוטרייקון "נשמה "אותיות, שהנשמה מתעוררת למעלה האות שלה. ולפי שמשה הוא כלל כל הנשמות, נמצא שהוא כלל כל ס' רבוא אותיות התורה, ויש בתורה עוד ס"ה אותיות למעלה מן ס' רבוא, שהוא סוד אדני שהיא השכינה שמתפשטת ומעוברת מס' רבוא, זה סוד כח אדני דייקא כאשר דברת. לכן אמר הקב"ה למשה היה לך לעזרני, לך דייקא שאתה הוא כלל של ס' רבוא, וכלול מן כל הכתרים בסוד ומשה יקח את האהל (שמות לג ז), לכן אמר כאן רב לך, אתה הוא כלול מן כל הכתרים והאותיות: הג"ה
אמר הצעיר שלמה זה סוד דאיתא בספר התמונה על פסוק (בראשית יב א) אל הארץ אשר אראך, כ' של ארא"ך מורה על כתר, כי סוד לך לך מארצך, הוא סוד יציאת נשמה מן הגוף כדאיתא בזוהר שם (ח"א ע"ו ע"ב), ואז הראה לו שכרו שיש לו כת"ר עולמות. וז"ש משה מחני נא מספר"ך אש"ר כתב"ת (שמות לב לב), ס"ת כת"ר. וז"ש רז"ל (עירובין כ"ב ע"א) ארך אפים (שמות לד ו), ולא כתיב ארך אף, ארך אפים לצדיקים, ארך אפים לרשעים, שהם תר"ך נצוצי אור ותר"ך נצוצי חושך, כי ארך אפים הוא סוד כתר כידוע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף