הגדה של פסח (חכמת מנוח)/מגיד/ויוציאנו ה'
הגדה של פסח || הגדה של פסח (חכמת מנוח) 
צא ולמד •
 |
|
וַיּוֹצִאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם לֹא עַל יְדֵי מַלְאָךְ וְלֹא עַל יְדֵי שָׂרָף וְלֹא עַל יְדֵי שָׁלִיחַ אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי יְיָ:
- וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה אֲנִי וְלֹא מַלְאָךְ:
- וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַים אֲנִי וְלֹא שָׂרָף:
- וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי וְלֹא הַשָּׁלִיחַ:
- אֲנִי יְיָ אֲנִי הוּא וְלֹא אַחֵר:
בְּיָד חֲזָקָה זוֹ הַדֶּבֶר כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר הִנֵּה יַד יְיָ הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה בַּסּוּסִים בַּחֲמֹרִים בַּגְּמַלִים בַּבָּקָר וּבַצֹּאן דֶּבֶר כָּבֵד מְאֹד:
וּבִזְרֹעַ נְטוּיָה זוֹ הַחֶרֶב כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ נְטוּיָה עַל יְרוּשָׁלָיִם:
וּבְמוֹרָא גָּדוֹל זוֹ גִלּוּי שְׁכִינָה כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדוֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְיָ אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:
וּבְאֹתוֹת זֶה הַמַּטֶּה כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בּוֹ אֶת הָאֹתוֹת:
וּבְמֹפְתִים זֶה הַדָּם כְּמָה שֶּׁנֶּאֱמַר וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ:
אני ולא מלאך. רומז לבן אדם השלוח מאת הש"י כמו משה או אהרון שהנביאים נקראו מלאכים כמו שנאמר ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים וישלח מלאך ויוציאנו ממצריםץ כלומר במכת בכורים לא שלחתי מלאך כמו משה לעבור בארץ מצרים ולהכותם במטיהו כמו שאר המכות שנעשו ע"י המטה. ולכך דרשו מאמרו ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כלומר דרך העברה בעלמא לא נראה שום רושם שנעשה ע"י המטה. אני ולא שרף רומז למלאך רוחני השולח ע"פ מדת הדין השורף החיות והנשמה הרוחניות בדבר ששורף בחום הנכרי המעפש האויר ובפעם אחת מתים כמה בני אדם השואפים האויר ההוא ואמר שמכת בכורות לא היה באופן זה אע"פ שמתו הרבה יחד.
אני ולא השליח. רומז לירח שהוא שליש של הכוכבים שכל השפעות של כל הכוכבים יורד בעולם השפל ע"י מצב הירח וקבולו מהם להיותו הקרוב לעולם השפל כמבואר בחכמת החזיון וזה דרש מאמרו ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים. וזה לפי שהעולם הזה הקדמונים היו עשוים כעין הטלסמאות לתמונות ועבודת הכוכבים והמזלות. והנה דבר כנגד ג' העולמות אני ולא מלאך בעולם השפל. אני ולא שרף מעולם העליון הרוחני. אני ולא השליח מעולם האמצעי שהוא עולם הגלגלים. וזולת אלו ג' העולמות אין דבר ולא תאמר שיש עוד אלוה מבלעדי כי אני ה' אני הוא ולא אחר: