ספר הפרנס/קא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כל משקין בין יין בין שמן שנפל לתוכו שרץ או עכבר שיעורו אחד מאלף והכלי והמשקין מותרין באחד מאלף אבל בפחות מאלף אסורין [הג"ה ואם הי' המשקה סרוח אפילו יותר מכשיעור טמא ואם השרץ בשמן אסור השמן להדליק ממנו בב"ה עכ"ל הפרדס וכן פסק בה"ג ורבינו משה כתב בס"ה וז"ל פוסק בה"ג דשרץ אין טעמו בטל אלא באלף ואין זה אמת שהרי פוסק בתלמוד בפרק בתרא דע"ז דעכברא בשיכרא שהיא בס' ומה שיש בירושלמי הורה רבי יוסי בר בון בעכברא אחד באלף עכברא שם מקום. גם יש לבדוק אם יש בה טעם כגון דאימרטוטי אימרטוט ששהא בו כ"כ זמן ארוך שנשרו שערותיו ומהר"ם התירו בהנאה ואם שכב העכברא למעלה ולא בתוך השומן אז מותר השומן אבל אם היה משוקע צריך ס' כנגד כל העכבר לבטל הטעם דבכוליה משערינן ומה שאמרו רבותינו באלף היינו דווקא היכא שנתערבה בריה בשאר בריות כגון דג טמא שנפלה בתוך דגים טהורים ולא בטלה אלא באלף וכן פסק רב ניסים גאון זצ"ל ע"כ לשון מהר"ם זצ"ל עכ"ה]:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |