יפה תואר על שמות רבה/יב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־00:58, 28 בפברואר 2021 מאת עמד בוט (שיחה | תרומות) (←‏top: יצירת דף עם התוכן "{{מדרש רבה}}")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


שמות רבה


מפרשי המדרש

ידי משה
יפה תואר
מתנות כהונה
עץ יוסף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יפה תואר על שמות רבה TriangleArrow-Left.png יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


יפה תואר על שמות רבה - פרשה יב

פיסקא: א  ב  ג  ד  ה  ו  ז  

א  [עריכה]

הה"ד הן אל ישגיב בכחו. משום דק"ל בקרא דכתיב כי בפעם הזאת אני שולח את כל מגפותי וגו' משמע שרוצה עתה ליסרו בחמה שפוכה יותר מבכל המכות עד שלמדו מכאן שמכה זו שקולה ככלן. והדר כתיב ועתה שלח העז וגו' ומיעצו איך להנצל מהמכה זו מה שלא עשה כן בכל שאר מכות האחרונות לא פתח לו אזן ולא הגיד לו תחבולה איך להנצל מהן. ולכן מביא כאן את הכתוב מי כמוהו מורה. שאין כוונת הקב"ה בבואו להוכיח את הרשעים להפליג את המשטמה ולקחת נקם מהם. רק להורות דרך תשובה מתוך ההתראה. ולכן יעצהו איך להנצל לפתוח לו ע"י זה אוזן כי ה' אינו חפץ בהשחתתו. אע"פ שבא לשפוך עליו חמת אפו. ולזה נותן לו דרך להנצל מאחר שאין המכה זו משולחת רק על יבול הארץ כדלקמן:

שהוא מורה דרך לעשות תשובה. והכתוב מדבר מעניני תשובה כדכתיב לעיל מיניה ויאמר כי ישובון מאון אם ישמעו וגו' ואם לא ישמעו וגו':

מורה דרך לפרעה כדי שיעשה תשובה. וחולק על הא דאמרינן לעיל כי ממכה החמישית ואילך החזיק ה' את לבו שלא ישוב עוד. וסובר כר' ברכיה שאין הקב"ה נועל דרך תשובה לעולם:

שהיה עושה אותם כמסלה. הנה מסתולל הוא מבנין התפעל. והוראתו היא פעל חוזר על הפועל. ולפי הדרש שעשה את ישראל כמסלה היה צ"ל בהפעיל. בפעל יוצא על האחר אבל באמת נסתרה לפנינו דרך רז"ל בדרשות הכתובים ובדקדוק הלשון. וכמ"ש הרא"ם על פסוק ארמי אובד אבי:

ב  [עריכה]

אימתי בימי גוג ומגוג. אבל הברד שהיה בימי יהושע דכתיב רבים מתו מאבני הברד וגו' לא היה כבד כשל פרעה. וגם לא היתה שם אש מתלקחת כמו במצרים משא"כ בגוג כתיב ואבני אלגביש וכתיב בי' אש וגפרית:

ג  [עריכה]

נתן לו רשות לשלוט במעשה שמים שהוא הברד שיורד מהם וכמ"ש בפ"ק אין דורשין מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד:

ד  [עריכה]

שלשה ע"י אהרן כו'. כי ג' הראשונים שהיו בשפלים דצ"ך לכן היו ע"י אהרן. והשלשה ברד ארבה חשך שהיו בעליונים היו ע"י משה למעלתו הגבוהה. וקרוב לומר כי רק משה לבד היה יכול לשנות את האויר. וערוב דבר ומכת בכורות היו ע"י הקב"ה משום שעיקרן היה להמית ורק העושיהם יגש חרבו ויד אחר לא תוכל לשלוט עליהם אם לא ברצח. אבל בשאר המכות אף כי לפעמים הסבו מיתה ג"כ מ"מ עיקרן לא בא רק לצערן. ושחין בא ע"י כולם כי האבק הוא מלמטה אשר בזה פעל אהרן ולזרקו השמימה כי יפעל באויר היה מעשה משה. ויען כי הביא נגף בגוף האדם לכן היו צריכים ג"כ לפעולת ה' וע' לקמן פט"ו:

היה יושב נכוה בברד. שהברד הי' מלמטה והאש למעלה ממנו כדרך האש שעולה למעלה והכי איתא בשאלתות ר"י אומר ג' טפחים התחתונים היה ברד וג' טפחים העליונים היה אש וכשיושב נכוה בברד כו'. כי גם בברד היה אש עמו וכדלקמן ותרתי מיני אש היו זה שלמעלה מג' טפחים וזה שעם הברד שהיה נס בתוך נס ועמ"ש בזה בשי"ר:

אנבטאות. כמו אמבטי דהיינו בריכת מים:

ה  [עריכה]

מהו שאמר חטאתי הפעם. לא הוקשה לו מה שאמר עתה חטאתי אשר לא אמר כן במכות שלפני זה. כי מפחדו פן יפחד בדבר אמר כן. וכמ"ש הראב"ע אבל קושיתו היא ממה שאמר ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים אשר לא אמר כזה בארבה דאמר נמי חטאתי. ומשני כי ה' הוא הצדיק לא הודאה על פשעו הוא אבל הכוונה שהקב"ה עשה צדקה עמהם שהיה מזהירם והוא ועמו חטאו בנפשותם שלא שמעו בדברו ולקו אנשים ומקניהם:

לפי שהיתה מטונפת כו' כדכתיב ובכל אלהי מצרים והא דכתיב ויאמר ה' אל משה בארץ מצרים פירשו במכילתא חוץ לכרך ומ"ש לו עוד נגע אחד בעודו בית פרעה עי' לקמן פי"ח. ועי' ברמב"ן מ"ש על כצאתי את העיר ובאמרי נועם כתב שאע"פ שהיה קולות וברד בשדה אמר משה שיצא שם להתפלל וגם זה נכון:

ו  [עריכה]

פלאים עשה הקב"ה בהן. ופירשו אפילות כמו פלאות וכמו כבש כשב שמלה שלמה. ופי' הנה כמו בהנה. וחסר הבי"ת:

ז  [עריכה]

שעדיין היה בתחום העיר. כי כן משמע הלשון מעם פרעה את העיר דיצאו רק מעם פרעה אשר היה מושבו בעיר אבל לא הרחיק ללכת:

תלאן ברפיון באויר. ודייק מדכתיב לא נתך ארצה משמע שנשארו באויר ולכן כתיב ויחדלו הקולות והברד ולא כתיב גם המטר. ומה דכתיב וירא פרעה כי חדל המטר זה היה רק לפי ראות עיני פרעה ולא לפי האמת. ומ"ש שנשארו על זמן אחר. טעם השמירה זו לא כי קצרה יד ה' חלילה לברוא אז חדשות אלא שאין ד' עושה דבר לבטלה ומאחר שנשאר הברד בימי פרעה טוב שישמר ולא יפסד עתה לבטלה. ועוד כי לא ישנה ה' הטבע אלא לצורך והכרח ומכיון דאפשר בלא שינוי מחודש לעתיד אחר שיספיק מה שנשתנה לשעבר די בזה:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף