עץ יוסף על שיר השירים רבה/א/ד/ד

עץ יוסף על שיר השירים רבה א ד ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ממה שנתת כו'. דרש גם כן משכני כמו מן שכני, והמ"ם משרת:

שגירית. לשון מגרה מדון:

מסכינני. לשון רש ומסכן, ודרש משכני כמו מסכנני:

דבר אחר ממסכיני אחריך נרוצה. כל זה מיותר (אות אמת):

צריך יהודאה לחרובא עביד תתובא. כתב המעריך הפירוש האמיתי הוא שכשצריך היהודי לחורבה יעשה יישוב, כלומר יהיה בעיניו כישוב ואל יבקש גדולות, והיינו שסמך לזה יאה עניותא כו' עד כאן לשונו. והמתנות כהונה פירש צריך יהודי לחיי צער ודוחק עד שאין לו לאכול רק חרובין אז מקבל מרות ועושה תשובה, עד כאן לשונו, כי בצר לו יקרא את ה' מה שאין כן אם יהיה לו ריוח ועושר. ונראה דהיינו כשפרנסתו מצומצם ובדוחק ומסתפק במיעוט שעל זה אמרו יאיא היא מסכנותא כו' , אבל כשהוא עני מדוקדק שאין לו כלל על זה אמר שלמה המלך עליו השלום (משלי ל ח) ראש ועושר אל תתן לי (פירוש דהיינו גדר העני ביותר, וגם עשיר הגדול, אלא) הטריפני לחם חקי (כפי מזונותי הצריכים לי, ומפרש) פן אשבע (פירוש שלא תתן לי עושר רב פן מחמת זה אשבע) וכחשתי ואמרתי (פירוש ואומר) מי ה' (כמו שכתוב (דברים ח, יג) ורם לבבך ושכחת וגו') ופן אורש (שאהיה עני ביותר ולא יהיה בביתי לחם ושמלה) וגנבתי ותפשתי שם אלהי (את מדת הדין) על שעשני עני ביותר ואתרעם על מדותיך, ועיין בתנא דבי אליהו ח"א ריש פ"ג שמשמע שם כן:

כערקא סומקא בקדלא דסוסיא חיורא. פירוש יפה עניות לישראל הנקראת בת יעקב כְּרֶסֶן אדום על צוארו של סוס לבן. ערקא פירוש רצועה, כמו (סנהדרין עד, ב) ערקתא דמסאנא. וקשה אם כוונת המדרש לדמות עניות ישראל לדבר נאה, יותר היה להם לדמות לתכשיט כסף וזהב ולבושי שנים. אבל הנראה אחר העיון שטעם חשיבות העניות אצלם הוא רק מחמת שלולי עניותינו לא היו מעשינו נחשבים כל כך, אבל אחר הצרוף אז הם לטוב הם נחשבים, וא"כ המשל שפיר דומה לנמשל כברדא סומקא אסוסיא חיורא כמו שאין הברדא נאה בעצמה כי אם בהצטרף אליה מראה הסוס, כן העניות לישראל, ולזה לא דימה המדרש ללבוש ותכשיט לפי שהם נאים מחמת עצמם (קול יעקב):

משכנני. דרש משכני לשון משכון:

ממשכון גדול כו'. כפל הענין במילות שונות, ובילקוט לא גריס ליה:

חבל חבלנו לך כו'. רצה לומר שמפרש חבל לשון משכון, דאי השחתה כפשוטו חבלנו לפניך מבעי ליה, אבל השתא פירש משכננו, המשכון אשר לך (יפה תואר) ועיין בשמות רבה פרשה נ"א (סימן ג):

מחטאו של ים. שחטאו על הים שנאמר (תהילים קו ז) וימרו על ים בים סוף, וכשאמרו שירה העביר והסיע אותו חטא וכדאיתא בשמות רבה פרשה כ"ד (סימן ג). ומה שאמר ויסע משה מפני שהוא למדם את השירה הזאת כדאיתא בשמות רבה פרשה כ"ב (סוף סימן ט) שנאמר הפרשה על פי משה ואחר כך אמרה ישראל (יפה תואר). עוד יש לפרש הסיען מחטאו של ים פירוש מהפסל שהלך עמהם בים סוף, וזה לשון המכילתא ושמות רבה פרשה כ"ד (סימן ב) רבי יהודה בר אלעאי אומר עבודה זרה היתה בידם של ישראל (ובמכילתא איתא עבודה זרה עברה עם ישראל) בים והסיעם משה באותה שעה שנאמר ויסע משה את ישראל מים סוף, מדבר שהיה עמהם בים סוף עד כאן. ודרש מים סוף מדבר שהיה עמהם בים סוף, והוא פסל מיכה כמה שנאמר (זכריה י, יא) ועבר בים צרה. וזהו משכני בעל כרחי הסיעני, ואז אחריך נרוצה עד סיני:

לכל הן כו'. לכל היכן שאתה הולך ומוליך אותנו אנחנו עמך ונלך אחריך:

ואתית. פירוש ובואי:

מן הכא להן. מכאן ממקום זה להיכן אתה מוליכני:

לשוקא עילאה. לשוק העליון:

ארעייתא. התחתון:

ונסיב לי. וליקח אותי אני אלך עמך:

דבקה נפשי אחריך. ולקמיה כתיב שם בראש המזמור כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים כן בקדש חזיתיך לראות עזך, וגם אם זכרתיך על ערש יצועי באשמורות אהגה בך, וזה כעין המשל דכאן לכל הן דאת אזיל כו' (רד"ל):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף