רש"ש/ערכין/ד/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־10:02, 17 בפברואר 2021 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
בית מאיר
רש"ש

חומר עזר
שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png ערכין TriangleArrow-Left.png ד TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא נפשות ולא המת. קשה דהא מת ג"כ איקרי נפש כדכתיב ר"פ אמור לנפש לא יטמא והכהנים אינם מוזהרים רק על טומאת מת. (ולפי מש"כ במק"א דתיבת בעמיו פירושו כשהנפש נאסף אל עמיו אין מזה קושיא) וכן כתיב ושרט לנפש לא תתנו וגרסינן במכות (כ ב) ת"ל לנפש אינו חייב אלא על המת בלבד. וכתיב ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם. וכן איש איש כי יהיה טמא לנפש. ונ"ל ליישב דידוע שבאדם נמצא ד' נפשות נפש הדוממית (והוא כח המחבר חלקיו יחד). הצומחת. המרגשת. השכלית. וכאשר ימות הוסרו מאתו ג' נפשות אחרונות ולא נשארה אלא הדוממית לבד. ואם הוסרה ממנו גם היא שוב אינו מטמא כדאיתא בנדה (נה) ובשלהי תמורה בשר המת שהופרך טהור ולכן כתבה התורה גבי טומאתו נפש לומר שאינו מטמא אלא בעוד שהנפש הדוממית בו. והכא ממעטינן מת מדכתיב נפשות ל"ר כדמסיק לקמן. דלו אינו רק נפש אחת:

רש"י (ברה"ע) דהא תנן מוכרין לעולם. הס"ד:

רש"י ד"ה אינו חוטא. דכתיב לכל העובר עה"פ. ומצויין שמות ל"ח. ונ"ל דשבוש הוא. דשם מיירי בתרומת אדנים דלכ"ע לא היה בה שבט לוי כמש"כ התוס' במנחות (כא ב). אלא דצ"ל כל העובר עה"פ הכתוב בר"פ תשא:

תד"ה ולא. וצ"ע דפשטיה דקרא כו' גבי נודר (כצ"ל) כו'. לכאורה קשה מדוע לא הביאו מהא דלעיל סד"א הואיל וכתיב והעמידו לפני הכהן כו'. אלמא דהגמרא עצמה מפרשת דקאי אמעריך. ואולי משום דיל"פ דלתירוץ זה אצטריך כהנים משום נערכים. ובעיקר קושייתם נ"ל דאדרבה מדכתיב על פי אשר תשיג יד הנודר משמע דלא איירי בו מקודם דאי הוה איירי ביה ה"ל למיכתב על פי אשר תשיג ידו. ואף דמיבעיא ליה לדרשה יד הנודר ולא יד הנידר לקמן רפ"ב ורפ"ד וכן לעשיר והעני דאזלינן בתר שעת הנדר לקמן (יז ב). אנן לפשטיה קיימינן. וכלפי דהתורה העריכה את הנערך לפי שניו. לזאת אמרה דאם מך הוא המעריך יעמיד את הנערך לפני הכהן והעריך אותו (ר"ל את הנערך ולא לפום שניו אלא) עפ"י אשר תשיג יד הנודר יעריכנו (ר"ל לנערך) ונכון בעז"ה. שוב התבוננתי בפרש"י עה"ת שכוון לזה וע"ש בביאור. ובזה מוטעם מאד מה דבערך סתם אינו נידון בהשג יד לקמן לל"ק דר"נ. דכיון דלא פרט את הנערך. את מי יעמיד לפני הכהן שיעריכנו:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף