סמ"ע/חושן משפט/רפז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
(א) כל השבח לאמצע. פי' ואפי' אם השביחו מכיסם כן נ"ל לדעת הרמב"ם דמחלק בזה בסמוך באומר ראו מוכח מינה דבלא אומר ראו בכל ענין השבח לאמצע והארכתי מזה בדרישה ע"ש:
(ב) ואפי' שכר עמלם לא יטלו. אע"ג דבשאר שותפים נוטלים שכר טרחם כאריס שאני אחים דמחלי אהדדי אשר"י וכתב עוד דל"ד בגדולים שמחלו לקטנים אלא ה"ה גדולים וגדולים אלא אורחא דמילתא נקט דאין דרך קטנים להשביח מה שא"כ כשכולם גדולים דדרכן לעבוד זה היום וזה יומא אוחרא וכ"כ הטור בשם הרא"ש וכן מוכח ממ"ש מור"ם בסמוך (והוא ג"כ מהטור) דכ' ז"ל ואם האחים גדולים א"צ לאומרו בב"ר כו' "מוכח מדבריו דדינים הנכתבים לפני זה בגדולים נמי איירי:
(ג) ואם אמר כו' השבח של משביח כו'. ר"ל אפי' מה שנשבח בחלק שאר אחין:
(ד) היא היורשת בכלל אחיותי' כו' פי' כגון ראובן שנשא לבת שמעון אחיו ולא היו בנים לשמעון אלא בנות וראובן שנשאה אין לו יורש ומת שמעון ואח"כ מת ראובן ונפלה ירושתו לפני בנות שמעון אחיו ונמצאת אשתו יורשת נכסיו בכלל שאר אחיותי' (וכ"כ הטור לפי שיטתו דבסמוך) ועפ"ר:
(ה) והשביח' הנכסים מחמת הוצאה כו'. פי' משל עצמה וכמ"ש לפני זה באומר הגדול ראו וז"ל והוא שיהי' השבח מחמת ההוצאות שהוציא המשביח. ובאלו הדברים מחולקים ג"כ הפוסקים עם הרמב"ם דלדירהו אף ששבח' הנכסים מתפיסת הבית הוא שלה דכיון דאמרה תחלה להן ראו כו' וכדמסיק המחבר:
(ו) דהיינו ששכרו פועלים כו'. דאף שטרחו בשכירות הפועלים או בסחורה כיון דאין כאן חסרון כיס וגם לא טרח' בהשבח' בגופו אלא נתרבה לו טורח ע"י שכירות אחרים מחלו אהדדי טור:
(ז) שאם היו מודיעים לקטנים כו'. בפרישה כתבתי שנ"י כתב דאפילו קטנים הללו מוטלים בעריסה ואינן יכולין לשמור מכל מקום כיון דשמירה יכולה להתקיים ע"י שאר קטנים לא מחשב מלאכה בגופא ומחלו וכן משמע ל' הגמרא:
(ח) אפי' בחלק האחים כו' ואפי' השביחו מחמת נכסים ל' הטור ואע"ג דשאר שותף אין לו בשבח אלא כשאר אריס ואפי' אמר לעצמי אני עושה שאני הכא כיון שהן אחים ולא נשתתפו תחילה אדעתא להרויח ושתקו כשאמר להם לעצמי אני עושה ודאי מחלו ויטול כל השבח: (הג"ה) וכתב בתשובת מיימוני ספר משפטים סי' ר"ח אח גדול שנאנס דבר מידו אפי' נגנב או נאבד פטור דמקרי שמירה בבעלים ד"מ ב' ב"י בסי' קע"ז:
(ט) רק בפני עדים. עד"ר שם הוכחתי מל' משנה וגמרא וסברא דאפי' אמר כן בפני עדים שלא בפני אחיו סגי בהכי משום דחברא חברא אית ליה וכדין מחאה וכן משמע ל' הרמב"ם והמחבר בתחילה ובסוף שכתבו ואם אמרו ראו מה שהניח לנו אבא ולא כתב אבינו משמע דלפני עדים אמר ראו ואפי' שלא בפני אחיו:
(י) שיאמר אותו בפני ב"ד. דב"ד אביהן של קטנים הן ואולי יחושו וימנו אריס ואפטרופוס לשבח להן חלקן:
(יא) תנו לי מה שהרויחו בני כו'. כיון דהעמידן סתם מסתמא במקומו העמידן וכל שהשביחו כאלו השביח הוא ומחל:
(יב) ועשה בהן סחורה אם הי' ת"ח גדול כו'. ל"ד סחורה ה"ה אם הי' טורח נפשו בהשבחת נכסים כנ"ל ג"כ אמרי' ביה כיון דהוא ת"ח דודאי לא טרח להיות לאמצע אלא לנפשו טרח וכן הוא בגמרא ובטור שכתבו ג"כ האי דינא אהשבחת נכסים ע"ש:
(יג) שאינו מניח תורתו שעה אחת פי' אם לא שיש לפניו עסק להרויח בו כי יפה תורה עם ד"א אלא שבשביל אחרים ודאי אינו מבטל כיון שאדוק כ"כ בתורה וזהו שמסיק המחבר וכתב שאין זה מניח תורתו ומתעסק לצורך אחיו וכ"כ הטור לצורך אחרים "ונ"י כתב דאין ת"ח נוהג בזמנינו וב"י הביאו וכתב עליו ואין דבריו נראין ☜ ובד"מ הביאו ומסיקכדעת הנ"י ומהתימה דלא כ"כ בש"ע ועמ"ש מזה בס"ס רס"ב:
(יד) אם קטנים הן השבח לאמצע. הטעם דאין מורידין קרוב לנכסי קטן וכדמסיק המחבר בסוף סעיף זה ומיהו מה שאכל כבר אין מוציאין מידו דכיון דלא ידע ביה שיניחם אינו מחוייב לשלם מה שאינו בעין ועפ"ר ושם כתבתי דאפי' עכשיו הוא גדול כל שהשביח בקטנותו היא לאמצע ע"ש:
(טו) ואם היו גדולים כו' שמין לו כאריס והא דכתב הטור וגם מור"ם בהג"ה בס"א דסי' זה דאם אינן ניזונין יחד וירד א' לנכסים והשביח דידו על התחתונה זה לא שייך אלא כשדרים יחד וחלקו נפשם במזונות דה"ל יורד שלא ברשות משא"כ כשהוא לא ניזון במקרה מפני שלא הי' במדינ' ואין להקשות למה כתב הטור והמחבר דשמין לו כאריס והוא מהגמרא ואליבא דכ"ע מאי שנא מנכסים ששמעו בו שמת וירד בה קרוב ובא השבוי דס"ל להרא"ש דאין הקרוב נוטל בשבח כלום דמאחר ששמעו בו שמת סמכא דעתיה ולא יפסידו כו' וכנ"ל בר"ס רפ"ה ס"ב וה"נ נימא הכי כיון דלא ידע כלל שיש לו אח ודאי סמכא דעתיה די"ל דשאני התם דאף ששמעו בו שמת מ"מ לא הי' סבור שבודאי מת ונכנס אדעתא דהכי דאם אולי יבא אחיו או מורישיו יטול את שלו ומחשב קצת לידע ביה ומחל משא"כ הכא דלא ידע בו כלל גם נכנס ברשות וק"ל ועפ"ר:
(טז) וכן אח שירד לנכסי קטן כו'. האי וכן קאי אמ"ש לפני זה ברישא דאם הם קטנים השבח לאמצע ומטעם שכתבתי מפני שירד שלא ברשות דאין מורידין קרוב לנכסי קטן וזהו ג"כ טעם דדין זה:
< הקודם · הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |