נחלת שמעון/פרשת תרומה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־02:56, 17 בפברואר 2021 מאת עורך תורני (שיחה | תרומות) (פנינה מספר נחלת שמעון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

נחלת שמעון TriangleArrow-Left.png פרשת תרומה

ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים. היינו כמ"ש רז"ל ע"פ זאת התורה אדם כי ימות באוהל, אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה. זהו 'ותכלת' שיכלה גופו על התורה ומצות ויעסוק בתורה ומצות בלי הפסק, שמכל התורה והמצות שאדם עושה בחייו עושה מן חלוקא דרבנן שילבש לאחר מותו. ואם הפסיק אפילו יום אחד מלעסוק בתורה ומצות אזי חסר מן הלבוש באותו מקום.

ולא עוד שקשה לו למחר לעסוק עוד בתורה ומצות כמו שאמרו רז"ל אם בטלת יום יומיים בטלת, והוא למשל כמו אורג בגד שאם נפסק במקום אחד אין יכול לארוג עוד עד שיקשור חלק הנפסק לחלק הראשון, כן יקשה לאדם שהפסיק וביטל יום אחד מלארוג חלוקא דרבנן עד שיקשור וידביק עצמו אל התורה והמצות לארוג ולעשות תורה ומצות להיות מהם חלוקא דרבנן, זהו 'וארגמן' מלשון אריגה.

ואמרו רז"ל על דוד המלך שנקרא עדני העצני שמעדן עצמו כתולעת בשעה שעוסק בתורה וכו', זהו 'ותולעת שני' היינו שצריך להיות כתולעת בשעה ששונה ועוסק בתורה.

וצריך האדם לעסוק בתורה ומצות בשמחה ולהרחיק מן העצבות כמ"ש עבוד את ה' בשמחה, זהו 'ושש' שש הוא לשון שמחה.

וצריך האדם להיות עז כנמר כמ"ש רז"ל הוי עז כנמר וכמ"ש תניא רבי מאיר אומר מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהם עזים, ומפורש במדרש רבה הטעם שיכולים בני ישראל להעיז אפילו נגד מלך או שר שלא לעבור על חובתינו זהו 'ועזים' מלשון עז כנמר:

·
מעבר לתחילת הדף