רש"ש/קידושין/נז/ב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא הרי רובע ונרבע בעדים כו'. עי' רש"א בתד"ה הרי. ונ"ל דה"מ למיפרך ג"כ מבהמת חליפי עבודת כוכבים דנאסרת כדאיתא בע"ז (נד ב) ועמש"כ (לקמן נח) בתד"ה ושני:
רש"י ד"ה שעומד בתוך העיר. דאי בעומד מחוץ לעיר מאי ושלח אל מחוץ כו'. ועי' בתוס' ומהרש"א. ולפמש"כ בס"ד במ"ר ס"פ מסעי דאלף אמה סביבות העיר מיקרי חוץ לעיר ואין שם זרעים רק הוא נוי לעיר. ומזה והלאה הם שדות ע"ש. י"ל דעומד בחוץ לעיר ומשלחה אל מחוץ לעיר והלאה אל פני השדה ומדוייק היטב בקרא. אך לשון הגמרא ק"ק לכוונו לזה:
רש"י ד"ה א"ק קדש יהי'. הגהת רש"ל בדבור זה אינה מובנת וע"כ ט"ס יש בה:
רש"י ד"ה ושלך בשלך. כדכתיב כו' וסיפי' דקרא בשעריך. הן בשעריך כתיב על ואכלת אבל הזביחה יכול להיות כשרה אף בעזרה. ומה סני ליה משום דכתיב כי ירחק כו' ברחוק מקום אתה זובח כו' כדלקמן ומשמע דדרשה פשוטה היא. ואי משום דר"ש לפי הס"ד לקמן וכן לר' אבהו אליבא דר"י בפסחים (כב) לפי האמת (לפי' התוס' שם) לא דרשי ליה. א"כ גם בשעריך ע"כ לא דרשי:
תד"ה מה. וכמו כן נאמר שהשחיטה תוציא מידי איסור אמ"ה כו'. ר"ל מידי מעילה ודאי יצאו כמו אם מתו כיון דלא חזי תו לגבוה. אלא דבמתו אסורין באכילה משום נבלה והכא דנשחטו יצאו ג"כ מידי איסור אמ"ה כדאיתא בפסחים (עג) ויהיו מותרין באכילה מדאורייתא אבל מדרבנן מיהא אסורין. ועי' ריש מעילה בסוגיית הגמ'. וזה דלא כהמהרש"א ומהר"ם:
בסה"ד ול"ח להתרה כו' דהיינו אכילה. ואיסור הנאה נראה דיליף מאותו כדלקמן. ועי' פסחים (ר"ד כב):
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |