קיצור שולחן ערוך/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־16:41, 9 בדצמבר 2020 מאת דוד דרומי (שיחה | תרומות) (←‏ב: קישורים פנימיים)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

קיצור שולחן ערוך TriangleArrow-Left.png ג

דין לבישת בגדיו והלוכו. ובו ח' סעיפים:

א[עריכה]

כתיב (מיכה ו ח) והצנע לכת עם אלהיך. לפיכך צריך האדם להיות צנוע בכל אורחותיו. ולכן כשלובש או פושט את חלוקו או שאר בגד שעל בשרו ידקדק מאוד שלא לגלות את גופו, אלא ילבישו ויפשיטו כשהוא שוכב על משכבו מכוסה. ואל יאמר הנני בחדרי חדרים ובחשיכה מי רואני. כי הקדוש ברוך הוא מלא הארץ כבודו וכחשיכה כאורה לפניו יתברך שמו. והצניעות והבושת מביאין את האדם לידי הכנעה לפניו יתברך שמו:

ב[עריכה]

אין הולכין בחוקות הגויים ולא מתדמין להם, לא במלבוש ולא בשיער וכיוצא בהן. שנאמר (ויקרא כ כג) ולא תלכו בחוקות הגוי ונאמר (ויקרא יח ג) בחקתיהם לא תלכו ונאמר (דברים יב ל) השמר לך פן תנקש אחריהם. לא ילבש מלבוש המיוחד להם לשום גאות והוא מלבוש שרים. ולדגמא הא דאמרינן בגמרא[1] דאסור לישראל להתדמות להם אפילו ברצועות המנעל, שאם היה דרכם לקשור כך ודרך ישראל בענין אחר[2], או שהיה מנהגם להיות להם רצועות אדומות ושל ישראל שחורות[3], משום דצבע שחור מורה על ענוה ושפלות וצניעות, אסור לישראל לשנות. ומזה ילמד כל אדם לפי מקומו ושעתו שהמלבוש העשוי ליוהרא ופריצות לא יעשה הישראל כן. אלא מלבושיו יהיו עשויים בענין המורה על הכנעה וצניעות, הכי אמרינן בספרי (דברים יב) שלא תאמר הואיל והן יוצאין בארגמן אף אני אצא בארגמן הואיל והן יוצאין בקולסין (פרוש כלי זין) אף אני אצא בקולסין. שדברים הללו דברי שחץ וגאוה הם ולא כאלה חלק יעקב, אלא דרכם להיות צנועים וענוים ולא לפנות אל רהבים. וכן כל דבר שנהגו למנהג ולחק דאיכא למיחש שיש בו שמץ עבודה זרה לא יעשה הישראל כן. וכן לא יגלח ולא יגדל שערות ראשו כמוהם. אלא יהא מובדל מהם במלבושיו ובדיבורו ובשאר מעשיו כמו שהוא מובדל מהם במדעו ובדעותיו, וכן הוא אומר (ויקרא כ כו) ואבדיל אתכם מן העמים:

ג[עריכה]

לא ילבש בגדים יקרים כי דבר זה מביא את האדם לידי גאוה. ולא בגדים פחותים מאוד או מלוכלכים שלא יתבזה בעיני הבריות. אלא יהיו לו בגדים ממצעים ונקיים. לעולם ימכור אדם אפילו קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו:

ד[עריכה]

לפי שמצאנו שהימין היא חשובה בתורה, לענין עבודה, ולענין בהן יד ובהן רגל של מלואים, ושל מצרע, ולענין מצות חליצה, לכן בלבישה וכן בשאר דברים לעולם יקדים של ימין לשל שמאל. ובחליצת המנעלים ושאר בגדים יחלוץ של שמאל תחילה (שזהו כבודה של ימין). ואך לענין קשירה השמאל חשוב יותר, מפני שקושרים עליו את התפלין. ולכן כשצריך לקשור יקשור של שמאל תחלה, כגון מנעלים שיש בהם קשירה נועל של ימין ואינו קושרו, ונועל את של שמאל וקושרו, ואחר כך קושר של ימין. וכן בשאר בגדים:

ה[עריכה]

יזהר מללבוש שני בגדים ביחד משום דקשה לשכחה:

ו[עריכה]

אסור לילך ארבע אמות או להוציא מפיו דבר שבקדושה בגלוי הראש. וגם הקטנים צריכים להרגילן לכסות ראשן, כי היכי דתהוי עליהו אימתא דשמיא. כדמצינו ברב נחמן בר יצחק, אמה דרב נחמן בר יצחק אמרו לה כלדאי (חוזים בכוכבים (רש"י)) בריך גנבא הוה, לא שבקתיה גלויי רישא. אמרה לה כסי רישך כי היכי דתהוי עלך אימתא דשמיא וכו' (שבת דף קנו ע"ב):

ז[עריכה]

אסור לילך בקומה זקופה וגרון נטוי, כענין שנאמר (ישעיה ג טז) ותלכנה נטויות גרון וגו'. ומכל מקום לא יכוף ראשו יותר מדאי אלא במדה בינונית, בכדי שיראה את הבא כנגד פניו וגם יראה מדרך כף רגלו (הר"י בספר היראה). גם ממהלכו של אדם נכר אם חכם ובעל דעה הוא, או שוטה וסכל. וכן אמר שלמה בחכמתו (קהלת י ג) וגם בדרך כשהסכל הולך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא. הוא מודיע לכל על עצמו שהוא סכל:

ח[עריכה]

יש לזהר שלא ילך איש בין שתי נשים, ולא בין שני כלבים או שני חזירים. וכן לא יניחו האנשים שתלך ביניהם אשה או כלב או חזיר:



שולי הגליון


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף