ערך/המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
המבזבז אל יבזבז יותר מחומש
הרמ"א (או"ח סימן תרנו) כתב שמי שאין לו אתרוג או שאר מצוה עוברת, אי"צ לבזבז יותר מחומש אף שהיא מצוה עוברת.
ובביאור הלכה (שם) הקשה מספק הגמרא בקידושין (כט:) לעלות לרגל ולפדות את בנו מה קודם, ולכאורה כיון שלא נותרו בידו אלא חמש סלעים הרי שוב אינו מחוייב לא בעלייה לרגל ולא בפדיון בנו.
- בביאור הלכה יישב, שכל הדין שהמבזבז על יבזבז יותר מחומש הוא באדם שע"י שיבזבז יותר מחומש יש לחוש שמא יעני, אך עני ונצרך לבריות מוציא כל ממונו.
עוד הקשה הביאור הלכה מהמעשה המובא בגמרא בסוכה (מא:) שלקח רבן גמליאל אתרוג באלף זוז להודיעך כמה מצוות חביבות עליהן. ולכאורה אם היה עשיר ביותר עד שאלף זוז הוי פחות מחומש נכסיו אם כן אין בכך כל חידוש כיון שחייב לבזבז עד חומש, ואילו יותר מכן אסור לו לבזבז.
- בביאור הלכה יישב, שכל הדין לבזבז עד חומש הוא באופן שזה השיווי האמיתי של הדבר, אך רבן גמליאל היה בספינה ולכך הוצרך לשלם אלף זוז על אתרוגו ולא מחמת שזה שוויו האמיתי ויתכן שבכה"ג מעיקר הדין אינו מחוייב להוציא אף שהוא פחות מחומש נכסיו. אך כתב הביאור הלכה שלא מצאנו בפוסקים שחילקו בעניין זה.
- בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"א סימן קסג) הכריח מתוך מעשה זה שאף כשהוא פחות מחומש, אינו צריך לבזבז סכום עתק על קיום מצווה. ועי"ש שהביא שיש בכך מחלוקת ראשונים.
בזבוז ממון רב כשהוא פחות מחומש
האגרות משה[1] הביא מחלוקת ראשונים אם חייב להוציא ממון רב לקיום מצוה באופן שממון זה הוא פחות מחומש, או שהמבזבז אל יבזבז הוא דין כשאין ברשותו ממון רב אך אם חומש נכסיו הוא ממון רב אינו מחוייב להוציאו.
בגדר חיובו כשאינו מחוייב לבזבז
האגרות משה חקר בדין המבזבז אל יבזבז יותר מחומש, מה גדר חיובו אחר שלא היה בידו אלא חומש ולא היה בכך די כדי לקיים המצווה, האם פקע חיובו או שחייב ורק אנוס הוא[2]
ותלה דין זה במחלוקת הראשונים[3] אם חייב לבזבז ממון רב לקיום מצווה כשהוא פחות מחומש נכסיו, שאם אינו חייב לבזבז משמע שהוא פטור גמור ולא רק כאונס{{הערה|וראה להלן יישוב קושיית הגר"ח ע"פ צד זה שהוא פטור גמור.
פריעת בעל חוב מצוה
הגר"ח (בסטנסיל) הקשה מאחר שפריעת בעל חוב מצוה מדוע יצטרך לשלם יותר מחומש נכסיו הלא המבזבז על יבזבז יותר מחומש.
ויש שיישבו[השלם מקור] שדין המבזבז על יבזבז יותר מחומש הוא פטור גמור[4], ואם אינו מוצא אתרוג אלא יותר מחומש נכסיו הרי הוא פטור ממצוותו, משא"כ לענין חובו הרי עד כמה שלא יפרע כל חובו לעולם הוא חייב ואינו נפטר מחובו כיון שאינו יכול לקיים מצוות הפריעה.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |