ערך/נזיר
תגלחת זקנו
דעת הרשב"א (שו"ת ח"א תז) שאין נזיר מחוייב בגילוח זקנו ולא קפיד קרא אלא על תגלחת הראש, עי"ש ראיותיו.
אמנם בזוהר (נשא דף קכז.) איתא: בעי דיתרבי שער רישיה ודיקניה, ע"כ. ומבואר לכה"פ דמצות גידול פרע שער ראשו כוללת ג"כ הזקן. ובפשוטו מכלל זה גם מצות תגלחת בזקן.
ועי' ג"כ בדברי בעל הטורים (ויקרא יג לג): והתגלח, גימ"ל גדולה שג' צריכין גילוח גדול בכל מקום שיש שער, נזיר ומצורע ולוים. וראו מה שהביא להקשות וליישב בזה בהערות "שוהם יקר" על בעל הטורים (מהדורת פלדהיים תשנ"ו, הערה 21.).
עוד הביאו להוכיח כדעת הרשב"א מהא דאיתא בתוספתא (נזיר פ"א ה"ח): חומר כו' ובמצורע שאין בנזיר כו' מצורע מגלח ראשו וזקנו וגבות עיניו מה שאין כן בנזיר. ומבואר לכאורה שבנזיר אין תגלחת זקנו וגבות עיניו[1]
בתוספתא כפשוטה (על תוספתא נזיר שם) הביא מתשובות הגאונים שנזיר חייב על תגלחת זקנו משום תער לא יעבור על ראשו.
- ↑ כן העיר במשנת ר' יעקב להגר"י שור (עמוד 36). ועי' תוספתא כפשוטה (נזיר שם) שהעיר שבתוספתא לא נאמר אלא שאינו מגלח זקנו בשעת תגלחת מצוה אך אכתי אפשר שלפני כן אסור לו לספר אף את הזקן. ועי"ש שהוכיח כדברי הרשב"א מהתוספתא סוף פ"ד דנגעים, אך כתב שאי"ז ראיה גמורה..