מנחת שי/יהושע/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־15:41, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים


הפטרת א' פסח
פסוק א, פסוק כז
(מתחיל בפ"ה)
(למנהג תימן פסוק כז נוסף גם להפטרת ש"ת

מנחת שיTriangleArrow-Left.png יהושע TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

בשמעכם כשמעכם ק' והוא חד מן י"א מלין דכתיב בי"ת וקרי כ"ף:

ז[עריכה]

ויאמרו אל העם. ויאמר קרי והוא חד מן מלין דכתיבין ו' בסוף תיבותא ולא קרינן וסימן נמסר במלכים א' י"ב במסרה גדולה:

ח[עריכה]

ויהי כאמר. בכ"ף:

ויהי כאמר וגו' שבעה שופרות היובלים לפני ה'. יונתן תרגם קדם ארונא דה' וכן בשני דפוסים ישנם כתוב לפני ארון ה' גם במסרה גדולה יש הערה מחילוף זה בלא הכרע. ויש לי להכריע שכתוב לפני ה' מכח המסורת שבמערכת אות האל"ף במסרה רבתא נמסר ארון ה' כ"ג וזה אינו מן המנין וכן מצאתי בספרים כתיבת יד מדויקים:

ט[עריכה]

תקעו. תקעי קרי:

והמאסף. הה"א במאריך והמ"ם רפה וכן חברו שבסמוך:

הולך. הלוך קרי:

טו[עריכה]

ויהי ביום השביעי וישכימו כעלות. במקצת ספרים בעלות בבי"ת וקרי כעלות בכ"ף וכן דעת רד"ק ובספרים אחרים כתוב בכ"ף ומסר עליו כ"ף כתיב וק' ונראין עיקר שלא נזכר זה במסורת עם י"א מלין דכתיבין בי"ת וקריין כ"ף:

יז[עריכה]

רק רחב הזונה תחיה וגו'. כל אחה"ע דינו להנקד בחטף פתח כגון שַׁאֲלוּ רַחֲצוּ מַהֲרוּ יַעֲקֹב אַהֲרֹן ודומיהם ולפיהם יש מתג וג' מבטלים יש להם סימן נד"ח, פירוש "נ"גינה מקדמת, "ד"גש שלאחריו, "ח"ירק שלפניו באות של שמוש. ושלשתם נמצאו בפסוק א' רק רחב הזונה תִחְיֶה היא וכל אשר אתה בבית כי הֶחְבְּאַתה את המלאכים אשר שָׁלָחְנוּ ודין חירק שלפניו אינו נוהג בהיותו באות של יסוד כגון נִאֲצוּ נִאֲפוּ כִחֲשׁוּ מִהֲרוּ אבל בהיותו באות של שימוש נוהג ומבטל החטף פתח כגון תִהְיֶה יִהְיֶה יִחְיֶה ויוצאים מכלל זה וַתִּהֲלַךְ אש אצה ולשונם תִּהֲלַךְ בארץ כי החירק באות של שימוש ואינו מבטל החטף פתח ואספמיא מוסיפים עוד מבטל אחר כל שיש יו"ד לאחריו כגון יְשַׁעְיָה יְדַעְיָה זְרַחְיָה שְׁמַעְיָה וכן ועזא וְאַחְיוֹ וכן רַעְיוֹן רוח חוץ מן (להחיות) שאין הי' מבטל החטף פתח:

החבאתה. בכמה ספרים האל"ף בקמץ ובספרים בפתח ומסורת עליו באחד מהם לית ופתח באלף. וגם רד"ק בספר מכלול דף ק"ע כתב שהוא בפתח ונתן טעם לדבר:

יט[עריכה]

אוצר ה' יבוא. חד מן י"ד דסבירין יבואו וקרינן יבוא ונמסר הסימן במסרה גדולה סוף פרשת שמיני. ומה שתרגם יונתן יתעלון הוא למאי דסבירין. וחברו מלמד עליו שתרגם קדש הוא קודשא אינון:

כ[עריכה]

ויהי כשמע. במקצת ספרים הכ"ף רפה ועיין מה שאכתוב בשופטים סימן ז':

כג[עריכה]

ויצאו את רחב. בספרים הבאים מספרד חסר ו' ונכון לעשות כן לפי מ"ש בד"ה סימן א':

כו[עריכה]

ייסדנה. הסמ"ך בדגש:

כז[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.