מנחת שי/איוב/לו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:31, 21 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

מנחת שיTriangleArrow-Left.png איוב TriangleArrow-Left.png לו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

אתן צדק. לפי הנראה בחילופים לב"א בתי"ו בסגול ולב"נ בצירי וכן ראיתי בדפוסים ישנים ובמקצת ספרים כ"י בסגול כב"א:

ה[עריכה]

ולא ימאס. בוא"ו ובפ"ק דברכות מנין שאין הקב"ה מואס תפלתן של רבים שנאמר הן אל כביר לא ימאס וכתב הרמ"ע ז"ל במאמר שברי לוחות כי זהו דרך הגמרא כי הכא דהא כביר קמא דקרא שבחו של מקום הוא והדר כתיב ולא ימאס כביר כח לב הרי שיש וא"ו במלת ולא ובגמרא לא כן וכביר בתרא הוא שבחן של צבור בשעה שהן באגודה אחת בכח לב שהיא התפילה והגמרא לקצר הקט כביר חדא זמנא בלחוד והשמיט הוא"ו שלא להפסיק הענין כאילו ואמר הן אל את הכביר לא ימאס ופשוט הוא והנה כפל כביר בכתוב הוא ככפל מלת יברך שבפ' ה' זכרנו זה וזה בגמט' ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כי בזמן שישראל אגודה אחת הן הן שמו של הקב"ה ועמ"ש במזמור פ"ג פ"ד:

ז[עריכה]

לא יגרע מצדיק עיניו. בדפוס ויניציאה שנת רפ"ח כתוב עינו ונכתב מבחוץ עיניו. וגם בפ"ק דמגילה ובזבחים פרק טבול יום כתוב עינו והכי אתא בזוהר סוף פרשת ויצא דף קס"ד וב"ר פרשה ע"א וילקוט רמז תתק"כ אבל בכל שאר ספרים חדשים גם ישנים כתוב עיניו גם לא נמנה במסורת עם מלין דחסרין יו"ד באמצע תיבותא וקריין וכן הוא במדרש רבה פרשת מטות וכן נדרש בהדיא בריש פרשת נשא אין עיניו אלא תחתיו כמה דתימא והנה הנגע עמד בעיניו:

יא[עריכה]

ויעבדו. הוא"ו בגעיא בס"ס:

יכלו ימיהם. בכ"ף ועיין מ"ש באיבו כ"א:

יב[עריכה]

יעברו. העי"ן בחטף פתח:

יג[עריכה]

וחנפי לב. הוא"ו בגעיא בסמ"ך ובשרש ספק כתב והוא כתוב בשי"ן וכן כתבו רבי יונה אבל ראיתיו במקצת הספרים בסמ"ך ע"כ ועיין במסורת איוב ל"ד:

יח[עריכה]

ורב כפר. בקמץ חטוף:

יט[עריכה]

שועך לא בצר. בשורק ויש בו דרש בסנהדרין פ' נגמר הדין ובירושלמי פ' ג' דתענית ובשמות רבה פ' כ"א:

כ[עריכה]

לעלות עמים תחתם. עיין מ"ש בשמואל א' ב':

לב[עריכה]

עליה במפגיע. הבי"ת רפה כמ"ש בפרשת עקב על אבניה ברזל:

לג[עריכה]

מקנה אף על עולה. פרק קמא דתענית אם לחש אדם בתפלתו ונענה והגיס דעתו עליו מביא אף לעולם שנאמר מקנה אף על עולה רבא אמר ב' ת"ח שיושבין בעיר אחת ואין נוחין זה לזה בהלכה מתקנאין באף ומעלין אותו שנאמר מקנה אף על עולה עד כאן. לישנא אחרינא ונוחין זה לזה וכו' עיין פי' רש"י ותוספות ולכל הפירושים אין המדרשים בפיסוק הטעמים שהטעם במלת מקנה והיה ראוי להיות במלת אף ואין משיבין על הדרש ועיין גם כן בפי' רש"י כאן בפסוק ומ"ש במלאכי סימן ב':


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.