תומר דבורה/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־13:04, 19 ביולי 2020 מאת Neriah (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

תומר דבורה TriangleArrow-Left.png ז

פרק שביעי

היאך ירגיל האדם עצמו במדות התפארת

אין ספק שמדת התפארת הוא העסק בתורה, אמנם צריך זהירות גדול שלא יתגאה אדם בדברי תורה שלא יגרום רעה גדולה שהרי כמו שהוא מתגאה כך גורם שמדת התפארת שהיא התורה תתגאה ותסתלק למעלה ח"ו אלא כל המשפיל עצמו בדברי תורה גורם אל התפארת שירד ומשפיל עצמו להשפיע למלכות, והרי למטה מהתפארת ארבע ספירות ולהן שלש מידות:

ראשונה

המתגאה על תלמידים גורם שהתפארת יתגאה ויתעלה מעל נצח והוד שהם למודי ה' תלמידי התפארת, והמשפיל עצמו ומלמדה באהבה גם התפארת ישפיל עצמו אל תלמידיו וישפיעם, לפיכך יהיה האדם נוח לתלמידיו וילמדם כאשר יוכלון שאת, והתפארת בזכותו ישפיע בלמודי ה' כפי בחינתם הראויה אליהם.

שנית

המתגאה בתורתו על העני ומבזה אותו כההוא עובדא דאליהו שנדמה לרבי שמעון בן אלעזר כעני מכוער נבזה ונמאס להכשילו שזחה דעתו עליו וגנה את העני והוא הוכיח על פניו מומו, כי המתגאה על העני גורם שהתפארת יתגאה על היסוד ולא ישפיע בו, ואם תהיה דעתו של חכם מיושבת עליו עם העני אז התפארת ישפיע ביסוד לפיכך יחשב העני מאד אצל החכם ויקרבהו לכך יחשב למעלה היסוד אצל התפארת ויתקשר בו.

שלישית

המתגאה בתורתו על עמא דארעא שהוא כלל עם ה' גורם שהתפארת יתגאה מעל המלכות ולא ישפיע בה אלא יהיה דעתו מעורבת עם הבריות וכל עם הישוב חשובים לפניו מפני שהם למטה בסוד הארץ וח"ו אם קורא אותם חמורים מורידם אל הקליפות לכך לא יזכה לבן שיהיה בו אור תורה כדאיתא בגמרא אלא יתנהג עמהם בנחת על פי דרכם כעין התפארת שהוא משפיע למלכות ומנהיגה כפי עניות דעתה כי דעתן של נשים קלה ובכלל זה שלא יתגאה על כל חלושי הדעת שהם בכלל עפר הארץ ומפני זה הקדמונים לא היו מתגאים בתורה כעובדא דרב המנונא בפרשת בראשית וכעובדא דרבי חגאי ובתיקונים ההוא סבא דבעו לנשקא ליה פרח שלא היה רוצה להתגאות בדברי תורה.

עוד יהיה רגיל בהיותו נושא ונותן בדברי תורה לכוין אל תיקוני שכינה לתקנה ולקשטה אל התפארת דהיינו הלכה אל האמת, וזהו מחלוקת לשם שמים דהיינו חסד וגבורה לבא אל התפארת שווים להסכים הלכה עמו וכל מחלוקת שיצא מן השורה הזאת יבדל ממנו כי לא ירצה התפארת להתאחז בחוץ אפילו שיהיה בדברי תורה אם הוא לקנטר סופה גיהנם ח"ו ואין לך מחלוקת שלא יפגום התפארת אלא מחלוקת התורה לשם שמים שכל נתיבותיה שלום ואהבה בסופה. ואם יכוין להנאות מדבר יתורה פוגם במדה הזאת שהיא קדש ומוציאה אל דברי חול וכאשר יעסוק בתורה להנאת גבוה אשרי חלקו.

ועיקר הכל הוא לצרף דעתו במבחן המחשבה ולפשפש בעצמו דרך משא ומתן אם ימצא שמץ ערות דבר יחזור בו ולעולם יודה על האמת כדי שימצא שם התפארת מדת אמת:

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף