רא"ש/בבא בתרא/ג/נה

רא"ש בבא בתרא ג נה

פסקי הרא"ש - בבא בתרא < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ת"ר אין מקבלין פקדונות מן הנשים ולא מן העברים ולא מן התינוקות קבל מן האשה יחזיר לאשה ואם אמרה תנהו לפלוני שהוא שלו נותן לו דנאמנת במיגו דאי בעיא שקלה איהי ויהיבתא ליה דהא דמפליג בדביתהו דרבב"ח בין אי מהימנת ליה בין אי לא מהימנת ליה ה"מ כששוכבת על ערש דוי ואין כאן מיגו שאין יכולה ליקח מן הנפקד וליתנו לפלוני ונראה דאפילו אם יאמר הבעל שלי הם אעפ"כ לא יחזירהו לו הנפקד דאם איתא שיחזירהו לבעל אם יאמר שלי הם הוה ליה למיתני יודיע לבעל כיון דמסתמא הנמצא ביד האשה מבית הבעל בא היה צריך שיודיע לבעל אולי יאמר שלי הוא וינתן לו אלא ודאי אפילו אם יאמר שלי הוא ינתן לאשה ואם תקף הבעל מידה אין מוציאין מידו בבית דין ואין נאמנת לומר של פלוני הוא מדאמר לעיל לוה מן האשה וגירשה אין לה עליו כלום ואם היתה נאמנת להוציא מידו דבר שהוא בחזקתו ולומר של פלוני הוא תהא גם נאמנת לומר שלי הוא במיגו דאי בעיא אמרה אחרים הפקידו בידי דאין צריכה לומר מי הם האחרים וישאר לעולם בידיה כך פירש ר"י. והקשה רבינו שמשון א"כ במעות שאינן טמונין אמאי קנתה כי היכי דאמר בטמונין לא קנתה דלגלויי זוזי הוא דבעי ה"נ באינן טמונין להוציאם מידה הוא דבעי שלא היה יכול להוציאם מידה בענין אחר ותירץ דבמעות שאין טמונין אפילו תקף הבעל האשה מוציאה מידו בב"ד אבל במעות טמונין אם תקף הבעל אין מוציאין וההיא דלוה במעות טמונין איירי. ואם היא נושאת ונותנת בתוך הבית אין נאמנת לומר שלי הן ולא של פלוני הן דהא אמרינן לקמן דף נב: וכן האשה הנושאת ונותנת בתוך הבית ואמרה שלי הן עליה להביא ראיה ולא מהימנינן לה במיגו דאי בעיא אמרה שהיא נפקדת משל אחרים ואף אם אינה נושאת ונותנת בממון אלא הבעל הוא נושא ונותן בממון אלא שמפקיד בידה כל אשר לו דינה כנושאת ונותנת ועליה להביא ראיה ואם מתה יחזיר לבעלה דאף אם נותנין לה ע"מ שאין לבעלה רשות בה הרי הבעל יורשה. קבל מן העבד יחזיר לעבד דתלינן שמא הופקד בידו או ניתן לו ע"מ שיצא בה לחירות. ואם מת יחזיר לרבו דמה שנמצא ביד העבד מסתמא הוציא מבית האדון אלא שבחייו נאמן העבד לומר הופקד בידי או ניתן הלכך אפילו נשתחרר העבד ומת יחזיר לרבו אבל האשה שנתגרשה ומתה יחזיר ליורשיה. קבל מן הקטן יעשה לו סגולה מת יחזיר לאביו מאי סגולה רב חסדא אמר ספר תורה רבה בר רב הונא אמר דיקלא דאכיל מיניה תמרי וכולן שאמרו בשעת מיתתן של פלוני הן יעשה כפירושן ואי לא יעשה פי' לפירושן ה"ג הלכות גדולות ורשב"ם דפירש בהך עובדא דרב ואי לא מהימנא או דלא אמידא יעשה פירוש לפירושן ויחזיר לבעלים ורב אלפס ז"ל גריס ואיכא דאמרי יעשה פירוש לפירושן ופליגי הני תרי לישני באמידה לישנא קמא סבר כיון דאמיד מהימנינן ליה. ורב עביד כלישנא קמא או בלא אמיד פליגי ורב עביד כלישנא בתרא ולפי מה שהגאונים פוסקים דבכל איכא דאמרי לישנא קמא עיקר כי כך היה שגור בפי רוב העולם אלא שמקצת החברים היו אומרים בענין אחר נכון הוא להעמיד פלוגתייהו בדאמיד כדי להעמיד עובדא דרב אליבא דלישנא קמא. דביתהו דרבה בר בר חנה כי קא שכבה אמרה הני כיפי דמרתא בר ברתא אתא לקמיה דרב אמר ליה אי מהימנא לך עשה כפירושה ואי לא עשה פירוש לפירושה איכא דאמרי הכי אמר ליה אי אמיד' לך עשה כפירושה ואי לא עשה פירוש לפירושה:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.