אלשיך/תהילים/קכג

אלשיך תהילים קכג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

שיר המעלות אליך נשאתי כו' הנה יראה מרז"ל כי על בני הגלות ידבר ואחשבה שעל הד' גליות ידבר שעל גלות בבל אמר אליך נשאתי את עיני והוא כי הנה בגלות בבל היו יודעים כי שבעים שנה היה גלותם בלבד לא היה עיקר צערם רק על עיקר שכינה שנסתלקה מעל הארץ עם היות שמאז נברא העולם נתאוה שתהיה לו דירה בתחתונים ועל כן יאמרו בני הגלות בלשון אחדות אליך נשאתי את עיני היושבי בשמים כלומר שהייתי מצטער על היותך יושבי בשמים ולא בארץ ואמר ישבי כלומר בשבילי שבעונותי עלית למרום:

ב

ועל גלות מדי שנמכרנו אנשים ונשים להמן אמר הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם היינו הזכרים כעיני שפחה על יד גברתה היינו הנשים כן היו עינינו אל ה' אלהינו כלומר כי עבדיך אנחנו ומוכרים וקונים אותנו ואם נדקדק אומרו עבדים לשון רבים ושפחה לשון יחיד ירמוז כי בגלות ההוא היו היהודים מצד אחד מתחננים לה' ואסתר מתחננת לפני המלך בצום ואמר כי הם היו כעבדים המתחננים אל יד אדוניהם יתברך והיא גם שאל המלך היתה נראית כמתחננת לא היו תחנוניה רק אל השכינה וכמאמרם ז"ל שאל השכינה שנסתלקה ממנה צעקה אלי אלי למה עזבתני וזהו כעיני שפחה אל יד גברתה כן היו עיניה גם היא אליו יתברך ולא יד המלך אחשורוש כי הכל בידו יתברך:

ג

ועל היושבים בגלות יון אמר חננו ה' חננו כי רב שבענו בוז מהיונים שבעיר ממלכתנו פשטו ידיהם בבנות ובהיכל ה':

ד

ועל בני גלות החיל הזה אמר רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים שמלעיגים על טלטולנו הבוז כלפי מעלה לגאי יונים האומרים איה אלהיכם חלילה:

(א) או ידבר על הגלות הזה המר צר וארוך והנה ידוע כי גם שלא זזה שכינה מכותל מערבי עיקר שכינה נסתלקה למעלה ועל הבחינה ההיא שנסתלקה אנו אומרים המחזיר שכינתו לציון ובזה יאמר גם כי לא זזה שכינה מפה עם כל זה אליך נשאתי את עיני אל הבחינה היושבי בשמים היא אשר עלתה:

(ב) והנה בין גויותינו שהם רבים בין נפשותינו שכלן אחת כד"א שבעים נפש ואומר נפש ששים ושש כי נפשות ישראל מעולם האחדות יחשבו אחת הכל שוקקים ועל הגופים אמר אל ה' כי להעדר זכותם צריכים מדת רחמים ועל אומרו שפחה אל יד גברתה אמר אלהינו היא שכינה שממנה חוצבו ואמרו יד ולא אמר אל אדוניהם ואל גברתה יכוין אחת משני דברים שעתה בקרב הגוים אנו נזונים מיד השר שלהם ומתאוים ליזון מיד אלהינו כאשר היינו באמונה אתו יתברך. או יהיה ענין ספר הזוהר על פסוק נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל כי בחרבן ראשון קמה ושבה מאליה אל בית שני אך בגלות שני הלז לא תוסיף קום מעצמה עד יתן לה ה' יד ויקימנה בעצמו וז"א אל יד שתשובתנו יתן לנו יד להקימנו:

(ג) ועל מה שנבקש הגופים את ה' כעיני עבדים אמר חננו ה' ועל הבחינה השנית שב ואמר חננו כי רב שבענו בוז חלק הגופים מאויבינו:

(ד) ועל בחינת נפשנו שהיה נראה לא הרגישה צער המשעבדים אמר אדרבה רבת שבעה לה נפשנו יותר מהגופים כי לה פי שנים א' הלעג השאננים שילעגו על עם ה' שנית הבוז לגאי יונים הם שרי האומות וחייליו למעלה מה שאין השנית הזאת לגופים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.