אלשיך/תהילים/עה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־11:31, 15 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png עה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

למנצח אל חשחת כו' ראוי לשית לב אל אומרו למנצח ומזמור ושיר אך יאמר הנצוח והעוז לבל תשחת העולם ותקיימהו הוא מזמור שיזמרו לפניך על טובותיך ועל נפלאותיך ולא נהיה כפויי טובה ועם היות שהוא יתברך מחזיק לנו טובה במה שנזמרה לך עכ"ז לאסף שיר שאומר שיר והודאה לה' על שזיכהו לזמר לו:

ב[עריכה]

והן הם דברי שירו הודינו לך וכו' והנה שמעתי אומרים הודינו לך אלהים הן ג' ראשונות של תפלה הודינו הן ג' אחרונות וקרוב שמך כר' חייא ובניו אין צריכין בקשה באמצעיות אלא ספרו נפלאותיך משיב הרוח ונשב זיקא כו' וקשה שהודינו היינו ספרו נפלאותיך. ועוד שהוי ליה למימר שהכלל אומרים אמצעית וקרוב שמך ספרו כו' אך אחשוב יאמר ענין מאמרם ז"ל בגמרא שעיקר הנוסחא כששליח צבור שוחה לומר הצבור מודים אנחנו לך על שאנו מודים לך כי כל שאר הדברים הם תוספת על זה ופירושו מודים אנחנו לך על שזיכתנו להיות מודים לך וזה מאמר אסף הודינו לך אלהים הודינו שהוא הודינו לך אלהים ועל זה הודינו שזכיתנו לכך כי מה האדם שיחשבהו יתברך להשתבח מפי מי שמחומר קורץ ולא עוד אלא שקרוב שמך אל אותם שספרו נפלאותיך שאתה עושה להם שעם שהוא העושה מחזיק להם טובה על שמספרים אותם להורות שמחזיקים טובה אמר המשורר הלא זה הוא שהחשיב אותנו בזה:

ג[עריכה]

אך גדולה מזו היא שע"י מצוה אחת שיחיד עושה כראוי הוא מחשיב אותי כאלו קיימתי העולם בכל עמודיו והוא מאמר ז"ל כל הדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה בברייתו של עולם שהשותפות הוא שהקב"ה בראו וזה מקיימו וזה יאמר כי אקח מועד לכוין הדין אני מישרים אשפוט שהוא לאמתו:

ד[עריכה]

אז עי"כ אפילו נגזר שיהיו נמוגים ארץ כו' שהוא חרבן עולם אנכי כאלו תכנתי עמודיה סלה:

ה[עריכה]

אמרתי להוללים כו' אמר הלא הגדתי כמה וכמה מעלת האדם לפניו יתברך שזיכהו ה' להודות לו ולימצא עמו שמו יתברך ושכח ביד האדם לכונן עמודי הארץ סלה אמר עתה הנה מי גבר ידע הדבר הגדול הזה ויטפל בהבלי העולם ולא ידבק תמיד בו יתברך שזולת רעתם כמה הם אובדים טובה ע"כ אמר אמרתי להוללים כו' והוא בשום לב שהל"ל אל תהוללו אך הוללים הם העוסקים כל ימיהם בהבלי העולם שהוא הוללות חושביהשבחריצות תלוי העושר אל תהולו הוללות אחר גדול מזה שהוא לסלק ההשגחה ולא תהיו סיבת הרים הרשעים קרן שלהם וזהו ולרשעים אל תרימו קרן במה שתהולו שעי"כ תארך פקודת הרשעים ותרומם הצלחתם משא"כ אם לא תהולו:

ו[עריכה]

ומה שאמרתי אל תהולו הוא אל תרימו למרום קרנכם שהוא שאל יעלה על רוחכם כי הצלחתכם ומעלתכם מהוברי השמים היא לכם וזהו אל תרימו למרום הוא עולם הגלגלים קרנכם לומר כי משם הוא לכם כי זו קשה מהראשונה כי במה שהייתם הוללים חושבים שיש בהשתדלות ממש אינו סילוק השגחה לגמרי אך בתת ההשגחה למזלות מזה ימשך לכם תדברו דברי קושי בצואר עתק כי תשמנו ותדברו נגד ה' כמאמר שלמה פן אשבע וכחשתי שהוא סילוק השגחה מה' חלילה וזה אומרו תדברו לשון קושי כטבע לשון דבור כד"א דבר הריש כו':

ז[עריכה]

כי האמת הוא כי לא ממוצא שלא מחמת המוצא שיצא אדם לעולם אם היה במזל המורה רוממות וגם לא ממערב מעבור ימים שבמערב להסתחר ולא ממדבר מהליכה במדברות נמשך הרים קרן ומעלה:

ח[עריכה]

כי אלהים שופט זה ישפיל כלומר אלהים זה שהזכרתי ישפיל וזה שהוא האלהים זה עצמו ירים לפי משפט כל איש ואיש לפי מעשיו בכל זמן וזמן כמו שאמרו ז"ל כי משנברא העולם הקב"ה עושה סולמות משפיל לזה ומרים לזה ולא מהוברי השמים ולא מהשתדלות כי הכל בהשגחה מאתו יתברך באופן שטוב לכם אל תהולו ובטחו בה' ולא תוציאו ימיכם על מה שאינו בידכם כ"א בידו יתברך:

(ו) או שיעור הכתוב על דרך זה אל תרימו כו' לומר ירא אני פן מאשר תהולו תבאו להתגאות עד הרים למרום נגד ה' קרנכם שתדברו נגדו בצואר עתק כי תשמנו ותבעטו כי אל יעלה על רוחכם כי ההצלחה תלויה במזל או בהשתדלות כי לא ממוצא וממערב כו' כי אלהים שופט כו' כמדובר בקודם:

ט[עריכה]

כי כוס ביד ה' כו' שמא תאמרו אם אלהים שופט והכל בהשגחה מאתו יתברך למה ישפיל את הצדיק וירים את הרשע כי הלא נגד עינינו יסורי הצדיקים והצלחת הרשעים אל תתמהו על החפץ כי הנה דעו אפוא כי כוס ביד ה' כו' שהוא כי כוס יין חמת הדין והרוגז הוא מעוכב ביד ה' הוא בעל הרחמים שלא ימהר להשקותו ולמעלה משמרי הרוגז והדין יש בה יין צלול חמר הוא אדום דין אך מלא מסך היא מזיגת מימי רחמים ואשר תראו יסורי הצדיקים הוא כי דגר מזה שמה שמגיר ומשקה הוא מהמזג שהוא לצדיקים יסורין מזוגים ברחמים שהם לטובתם לרחמם באחריתם אך שמריה בלי מזיגת מימי רחמים ימצו ישתו לעתיד כל רשעי ארץ באחרונה אחרי טובם אשר להם כעת ולא אמר ישתו ימצו להורות שעל ידי מה שאכלו זכיותם פה כשיבאו לקבל ענשם לא יהיה רק עב טיט הדין שיצטרכו למצוץ לשתות שהוא נמשל שמתוך עביות השמרים לא יוכלו לקבל רק מעט מהנמצא רך מתוכם ויספו טרם קבל עובי הרוגז:

י[עריכה]

ואני אגיד לעולם כו' יאמר הלא אמרתי להוללים ההולכים אחר טובות העולם הזה אל יהולו ושלא יתנו זו כחם להוברי השמים כי הכל בהשגחה והן אמת שחוששני שלא ישמעו אך מה אעשה אני אעשה את שלי כי אגיד דבר זה לעולם וגם אקבל מוסרי לעצמי כי אזמרה לאלהי יעקב הנותן בלבו להסתפק בלחם לאכול ובגד ללבוש:

יא[עריכה]

וכל קרני רשעים אגדע כו' משיבה רוח הקדש ואומרת בשמו יתברך על ידי מה שאר מאריך לרשעים הוא לרעתם כי הלא תרבה רעתם שאקום בעצם בקום עשה שכל קרני רשעים אגדע וממה שדחקו הצדיקים יהיה סיבה שיזדככו ויתלבנו כל כך עד שמאליהם תרוממנה קרנות צדיק. או יאמר כל קרני רשעים אגדע במה שתרוממנה קרנות צדיק שמקנאת טוב הצדיק יכנעו ויוגדעו רשעים רבים:

(א) והנה מרזל ומהמפרשים יראה כי המזמור הזה על הגלות ידבר ולפי זה יתכן יאמר הנה למנצח על העדר השחת כאלו צוה יתברך אל תשחת בגלות את ישראל יאות מזמור שהוא כי הטיל הקב"ה האף וחמה על ציון וביהמ"ק כד"א כלה ה' חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ועי"כ לא השחית האף את ישראל והנה לאסף על זה שיר ביחוד כי כן קרה לו גם הוא כי הטיל הוא יתברך כעס קרח על כספו וזהבו וכל כלי ביתו וכל קנינו ואשתו והציל את בניו מהם אשר אסף מהם כי ובני קרח לא מתו:

(ב) הורינו לך כו' הן זה פתח דברי בני הגלות החיל הזה לפניו יתברך בהיותנו אסירי התקוה נוגי ממועד אשר לא נגלה קצו ואין עוזר על אריכותו עד יערה עלינו רוח ממרום הנה הודינו לך אלהים בגלות מצרים אשר הוצאתנו ממנו בהלל מצרי וכן בגאולת בבל הודינו בשתי תודות חגי זכריה ומלאכי כו' מסבבים ארץ ישראל לקדשה ובזמן היות קרוב שמך כאשר הוצאתנו והושעתנו מהמן לא הוצרכנו להלל כ"א לספר נפלאותיך כי קריאתה זו היא הלילא וקרא לתשועה ההיא קירוב שמו יתברך למה שהוא יתברך אמר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק כי על ידי מפלת עמלק שמו יתברך מתרבה ומתקרב חציו על חציו שהוא מעמלק שמתחיל ליפול ובזה יאמר וקרוב שמך בזמן ששמך קרוב ולא רחוק חציו מחציו כאשר היה עד כה עם שלא נגמר הסמיכות עד דור אחרון הוא מתקרב בהתחלת מפלת עמלק ואומרים כי אז לא הצטרכו להלל רק ספרו נפלאותיך כי קריאתה זו הלילא ועל כל זה שהודינו בהלל ביציאת מצרים וכן ביון וסיפר נפלאות במדי על כל זה בזה האחרון הגדול והארוך על העדר השחתתנו יהיה מזמור ושיר כאמור.

(ג) משיבה רוח הקדש בשמו יתברך ואומר אם מה שאתם כל כך אסירי התקוה בזה האחרון הוא על בלתי היות לו מועד ידוע כי ליבא לפומא לא גלי' אל תשיתו לב כי הלא גם כי אקח מועד לאו בזמן תליא מלתא כי אני מישרים אשפוט לפי מעשיכם לקצר כי זכו אחישנה.

(ג) כי הלא כאשר היו נמוגים ארץ וכל יושביה במצרים אם הייתם משלימים מועד הת' שנה כנודע מספר הזוהר כי אם היו שוהין שם יותר היו נשקעים בטומאת מצרים עד אפס תקוה ונאבדים המה וכל העולם הנברא בשבילם על כן אז אנכי תכנתי עמודיה סלה בקצר הזמן והחשב חשבונות מיצחק הנה כי לא במועד תלוי הזמן.

(ד) או יאמר ראו כי לא מחשבותי מחשבותיכם כי כאשר נמוגים ארץ וכל יושביה במבול אז תכנתי עמודיה סלה על ידי כחי וקיום השבועה והברית כן אל תשיתו לב אל הצרות ואריכותם כי לטובתכם יהיה ואל תיראו.

(ה) כי הנה אמרתי להוללים אל תהולו לומר מי ה' ולעכב את ישראל נגד מאמרו יתברך ולרשעים כנ"נ האומר השמים אעלה אל תרימו קרן כי אך אל שאול תורד:

(ו) ולהמן וסיעתו אל תרימו למרום קרנכם בדברם על ה' חלילה באמרו כבר הוא זקן כו' כבמדרש ועל יון אמר תדברו בצואר עתק נגד ישראל להעבירם על דת כנודע מתוקף גזרותם על כך:

(ז) ועל שר אדום אשר ראהו יעקב עולה ואינו יורד אמר כי הלא ממוצא שהוא מצד אברהם שהוא ממזרח אבי אביו של עשו ולא ממערב שהוא מיצחק אביו שהיה בארץ פלשתים מערבה של ארץ ישראל ולא ממדבר שחטאו ישראל בעגל באה לו הרוממות לאדום כי הלא ביצחק ולא כל יצחק נקרא לאברהם ויצחק זרע וגם לא ממדבר שחטאו בו תבא לך הרמה כי לא מאסם שם כי שם שב את שבותם ויצו עשות משכן ויקרבנו אליו:

(ח) אך כל גדולתך אינה תלויה רק עד יקום יעקב כי כשזה נופל זה קם וזהו כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים כי כשזה נופל זה קם:

(ט) ומה שישראל סובלים הגלות וכל האומות הצרים אותם בנחת הלא הוא כי כוס כו' והוא כי יש דין וצרה נעשה על ידו יתברך ויש על ידי כלי זעמו כחות הטומאה חרשי משחית כאף וחמה כו' ואמר הנה בהוה בצרת ישראל כוס ביד ה' שממנו תשתו ולכן אם היין חמר ודין ואדום הוא מלא מסך מימי רחמים שתוכלו לסבול זעם כל המשך גלותכם אין כל הכוס עד השמרים הנז' תשתו רק ויגר מזה המלא מסך הנזכר ולא עוד אלא שיבא לכם נגר ורק בלתי עב וקשה לשתותו אך שמריה הם כלי זעמו יתברך הנקראים שמרי הדין והרוגז של כוס הדין אשר למטה הם ימצו ישתו כל רשעי ארץ הצרים אתכם ולא יספיקו לשתות כל השמרים כי הם יכלו וחצם לא יכלו כענין ויסרתיך למשפט כו' הפך האומות מ"ה להיות כל רעתם שמור להם יחד וזהו ימצו ישתו כי מציצה אחת תספיק להאבידם וכל השמרים ישארו:

(י) משיבים ישראל כמתלוננים ואומרים ואני האם אגיד לעולם אזמרה לאלהי יעקב אשר היה עמו עם הכנעו לפני עשו הוא אדום האם אעשה כן גם אני תמיד ומתי תכלה הרעה מעלי כי הלא תאבתי אזמר לאלהי יעקב:

(יא) משיב הוא יתברך ואומר וכל קרני כו' ואז מאליהם תרוממנה כו' והוא באחרונה יקים אלה שמיא אבן די לא בידין ומחת לצלמא והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא שכל המלכיות יגדע אז כאחת ואז תרוממנה קרנות צדיק:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.