מגן אברהם/אורח חיים/תקפ
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
פרי מגדים ♦ מחצית השקל טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
פרי מגדים ♦ מחצית השקל
(א) כתב התניא נשאלו הגאונים על התעניות אלו והשיבו לא ידענו מי תקנם ולכן אין להתענו' בר"ח וכ"כ הש"ל וב"י כתב לא ראיתי מעולם ולא שמעתי מי שנהג להתענות בהם ע"כ אבל אני ראיתי שכתובים בספר מגילת תעני' א"כ נתקנה בימי חכמי התלמוד (בתוך דברי הספר הזה) וגם בה"ג כתבם שכל דבריו דברי קבלה לכן כל בעל נפש יחמיר לעצמו אם אפשר לו: כתוב בשל"ה התעניו' הללו נמצאים בג' ספרים בטור ובכל בו ובה"ג ויש נוסחאות חלוקות והמנהג לילך אחר רוב הנוסחאות עכ"ל ואני ראיתי בס' מ"ת קצת נוסחאות אחרות ונ"ל לילך אחריהם כי משם יצאו שורש הדברים ואף שבס' מ"ת שנדפסו מחדש באמשטרדם כתו' בצדו נ"א זהו תו' שהוסיף המפרש ולקח אותו מדברי הש"ע אבל בספרים הישנים לא נמצא נ"א, נ"ל דמי שאינו רגיל להתענו' תעניות אלו ואירע לו איזה צרה ב"מ ורוצה להתענות בר"ח ניסן על צרתו אסור כיון שהוא נוהג בו איסור תענית עסי' תס"ח ובי"ד סימן רי"ד, כשהלבנ' לוקה יש להתענו' (ס"ח סי' ר"ל): בכ"ח בו. במ"ת בכ"ט באייר מת שמואל במ"ת ובכל בו ובה"ג גרסי' בשבעה באלול מתו מוציאי כו', וכן הוא בתשו' הרא"ש ובב"י ולכן צ"ל דט"ס נפל בש"ע:
(ב) מתו מוציאי כו'. וק' הא כתיב באבוד רשעים רנה ואפשר דמסתמא שבו ולא זכו שתקבל תשובתם ולכן מתענים (ב"י) ובשל"ה כ' שהיו צדיקים ע"ש:
(ג) מפני מעשה העגל. ק' דהא מ' ימים האחרונים היו ימי רצון ואפשר דהקב"ה נתרצה להם שלא ימותו מיד רק יהא העון שמור לדורות:
(ד) בז' במרחשון. במ"ת ובכל בו ובה"ג גרסי' בששה בחשון עיורו וכו':
(ה) בכ"ח בכסלו. במ"ת כתב בשבע' בכסליו ובה"ג כתב בשמונ' ובכל בו כתב בחמשה וכתב בשל"ה דאף המחמיר להתענו' בכולן לא יתענ' בחנוכה, עיין רא"ח ח"ב ס"ה:
(ו) לא נודע. ובסליחו' שלנו איתא שמת עזרא הסופר:
(ז) בה' בשבט. במ"ת גרסי' בשמנ' בשבט:
(ח) בז' באדר. כתב בתשו' מהרי"ל סי' ל"א המנהג להתענו' באדר ראשון וכ"כ בת"ה סי' רצ"ד אף על גב שבגמרא מוכח שאותה שנה לא היתה מעוברת וכו' ע"ש ועסי' תקס"ח, ועיין בילקוט יהושע דף ד' ע"ב דאיכא מ"ד שהיתה מעוברת ומת באדר ראשון וחד אמר שמת בז' בשבט ע"ש:
(ט) בכל ב' וה'. הב"י סי' תכ"ט כתב שמתענים ב' וה' אף בניסן ולא נהגו כן, יש מתענין בב' וה' מבשר ויין וגם בליל' שלפניו, ונ"ל דבימות הקיץ שאוכלין קודם הלילה אין צריך להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כליל' אחר שהתפללו תפיל' ערבי' ועסי' רצ"ט ס"ו בהגה, ויש נוהגין בלילה שאחריהם שלא לאכול בשר ויין, וכתב היש"ש פ"ז דב"ק הטעם מפני שדיני נפשות דנין ביום וגומרין בלילה עכ"ל, ונ"ל שט"ס הוא וצ"ל שדיני ממונות דנין וכו' דהא דיני נפשות אין גומרין בלילה וס"ל דהקב"ה דן אף דיני ממונות אם יפסיד האדם או ירויח ונראה מדבריו שס"ל הטעם שמתענים בב' וה' מפני שהם ימי דין, ותימא דהיכא רמיזא ואדרב' קי"ל אדם נידון בכל יום ומה שמתענין בהם היינו משום שהם ימי רצון כמ"ש סימן קל"ד וכ"כ התו' ורש"י דשבת והתוס' בכתובות דף ג' לכן אין טעם להתענות בלילה שאחריהם דכבר פנה היום, ונ"ל מי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל ב' וה' על דברים הללו: ואיתא בכתבי' שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התו' שמכח זה נמס' התורה לקליפות המקום יחזיר' לנו במהרה בימינו: כתב התניא ביום הששי פ' חקת נהגו יחידים להתענו' שבאותו היום נשרפו כ' קרונות מלאים ספרים בצרפת ולא קבעו אותו בימי החדש מפני שמתוך שאלת חלום נודע להם שיום הפרשה גורם גזיר' התורה זאת חקת התורה מתרגמי' דא גזירת אורייתא, וגם בשנת ת"ח נחרבו שני קהילו' גדולות באותו היום כמ"ש בסליחו' שחבר בעל השפתי כהן: גם נוהגין להתענות עשרי' בסיון בכל מלכות פולין נהרא נהרא ופשטי' רפא שבריה כי מטה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |