דרישה/חושן משפט/רצו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־14:45, 14 ביולי 2020 מאת מושך בשבט (שיחה | תרומות) (←‏top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט))
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רצו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ה[עריכה]

טען שהפקיד אצלו והנפקד אמר לא אמרתי אלא הנח לפניך כו' בפרישה כתבתי טעמו בשם המ"מ והכ"מ הקשה עליו שם מעובדא דשומשמין דטען החזרתי שכתב הרמב"ם פ"ו מהל' שאלה (ורבינו הביאו ר"ס רצ"ו) שישבע בנק"ח ותירץ הוא שהכל תלוי במה שהוא מודה שהוא נעשה שומר אלא שטען החזרתי כו' וכ"כ הוא בכ"מ במעשה דשומשמין ותימה הלא תשובתו בצדו שם בפ"ק דשכירות שכתב הרמב"ם להדיא או שאמר כן היה אבל החזרתי לך ונסתלקה השמירה כו נשבע היסת כו' וצריכין ע"כ לומר הטעם כמ"ש שם המ"מ כיון שהמפקיד יודע בטענת החזרתי לך או לא אמרתי אלא הנח לפניך אם הוא אמת אם לאו כמו הנפקד לא הטילה עליו התורה שבועה אלא דוקא בטענת נאנסה שאין יודע בה המפקיד וההיא דשומשמין אף שטוען החזרתי לך ויודע בה המפקיד בזה כבר השיג עליו הראב"ד והמ"מ כתב דיש לחלק דה"ט כיון שנתן המפקיד בהן סימנים יש רגלים לדבר וכן נ"ל עיקר דאל"כ קשה למה הוצרך הרמב"ם לכתוב המעשה בארוכה כמו שהיה לא הול"ל אלא סתמא אם הפקיד בעדים ואח"כ [טען] החזרתי ישבע בנק"ח אלא ודאי דכוונתו דדוקא בכה"ג דיש רגלים לדבר הוא שישבע בנק"ח אבל בעלמא לא:

ו[עריכה]

ומ"ש הרמב"ם טען הנפקד תנאי כו' אע"פ שהפקיד אצלו בעדים נאמן לומר תנאי היה בינינו כו' תמה עליו המ"מ וכתב הא בטענה זו נמי שטען תנאי היה בינינו יודע בו המפקיד כמו הנפקד א"כ מה צריך לישבע שם בנק"ח שהרי כתב דנאמן מתוך שהיה יכול לומר נאנסוואז היה צריך לישבע בנק"ח ואפשר שיהא הדין כאן כיון שיש עדים ואינו יכול לומר להד"ם ומ"מ הרי יכול לומר החזרתי אע"פ שיש שם עדים וכמ"ש בפ' הנ"ל ונשבע היסת ונפטר ואם מיירי כגון שלא זז יד העדים מידו הו"ל לבאר עכ"ל. (וככאן) [ונראה] פי' הכ"מ הנ"ל הוא יותר מרווח וכ"כ הוא בעצמו שם ז"ל שאף לפי טענתו שטען תנאי היה בינינו מ"מ הוה עליו קצת שומר אלא שהתנאי היה שלא יצטרך לשמרו כדרך השומרים ע"ד משל מעות שדרך שמירתן דוקא בקרקע התנה שהוא לא יצטרך בזה וכיוצא בו אבל מ"מ מודה שהיה נעשה עליו שומר לכן צריך לישבע בנק"ח: אע"פ שהפקיד אצלו בעדים כבר כתבתי ביאורו בפרישה בשם המ"מ ולאפוקי מהראב"ד שעלתה על דעתו שהרמב"ם מיירי שהעדים היו שם בכל עת שהיה המפקיד עם הנפקד ומש"ה תמה וכתב ז"ל וכי עדים לא שמעו התנאי כו' ר"ל אילו היה תנאי ביניהם ודאי העדים היו שומעים אותו ורבינו הביא להראב"ד קצת בלשון אחר אבל ג"כ מתפרש כן דמ"ש כיון שהעדים לא שמעו התנאי כו' פי' כיון דמה שהפקידו שמעו והתנאי לא שמעו והוא מודה שפשע אלא שאמר שהיה תנאי הו"ל כמגו במקום עדים והמ"מ גם כן מודה להאי סברא אלא שפי' דמיירי כשלא היו העדים שם מתחלה ועד סוף והכ"מ תמה על המ"מ וכתב ז"ל איך כתב דבזה נסתלקה השגת הראב"ד שהרי עדיין במקומה עומדת כיון שהפקיד סתם הרי נעשה שומר גמור ומה שנראה לו בתירוץ השגה זו הוא שמה שמעידים שהפקיד סתם בפניהם אינו סותר למ"ש זה דתנאי היה בינינו שהרי אפשר להיות שכך התנה ביניהם ואח"כ מסר לו בפני עדים סתם על סמך התנאי שהיה ביניהם ואילו היו מעידים שכשמסרו לו הפקדון בפנינו א"ל שישמרהו כדרך השומרים אם היה טוען זה תנאי היה בינינו הוה אמרינן מה לו לשקר במקום עדים וכדאמרן ואפשר דלזה נתכוין המ"מ אלא שקיצר עכ"ל ואני אומר שאדרבה שע"פ פירושו דהכ"מ ההשגה עומדת במקומה דכיון דהעדים מעידים שהיו בשעת פקדון מתחלה ועד סוף למה נאמר שהיה תנאי מתחלה והו"ל כמגו במקום עדים מה שאין כן לפי מ"ש לפי' המ"מ אין העדים מעידים על הפקדון גמור וק"ל:

ז[עריכה]

הביא המפקיד עדים שפשע כו' כתב המ"מ וז"ל וכגון שיש עדים שהדבר ההוא פקדון שאל"כ היה נאמן במגו דלא הפקדתני אבל כשיש עדים שהופקד בידו ופשע בו אע"פ שאין יודעים אם היה שם תנאי או לא כיון שאין כאן שום מגו (פי' לאפוקי ברישא דאין עדים שפשע ונאמן לומר תנאי היה במגו דאילו בעי הוה אמר לא פשעתי) פשיטא שאינו נאמן זו היא שיטת רבינו ובהשגה שיטה אחרת עכ"ל וכתב עליו הכ"מ לא הבנתי זה שכתב ובהשגה שיטה אחרת אין זו שיטה אחרת אלא השגה הוא שמשיג ומה שנ"ל בתירוצא הוא שבבא זו הוא סיום בבא קמייתא וברישא קתני שאם הודה השומר שפשע אלא שאומר תנאי היה בינינו נאמן במגו (והיינו מטעם שכתבתי בסמוך בשמו) והשתא קאמר דה"מ כשאין עדים שפשע אבל אם יש עדים שפשע אינו נאמן במגו דבמקום עדים הוא עכ"ל ותמיהני שזהו בעצמו פי' דהמ"מ להרמב"ם ובמ"ש המ"מ שהיה להראב"ד שיטה אחרת בזה לא ישב (המ"מ) [הכ"מ] כלום והנלע"ד דלא היה כתוב בהשגות שהיו ביד המ"מ הך סיפא שכתוב בהשגות שבידינו ז"ל ואם כשהפקיד אצלו בעדים כו' וגם רבינו לא העתיקו ומ"מ כתב המ"מ שהיה להראב"ד שטה אחרת וי"ל דהראב"ד פירש לדברי הרמב"ם האחרונים דמיירי באין עדים שהפקידו ומש"ה השיג עליו ולא כן הוא שטת המ"מ אלא מיירי בדיש עדים שהפקידו בידו דומיא דבבא קמייתא וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.