בינת אדם/איסור והיתר/מא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
[כו] ולפ"ז נ"ל דכבד שכרכו בנייר וצלו אותו אסור דלא כט"ז ריש סמן ס"ה שכתב להתיר והביא ראיה ממה שכתב הב"י דאם מלח המיח בקרומו דמותר ול"נ דלא דמי דבודאי כ"ז שהוא מחובר מועיל דמ"ש מן העור כ"ז שהוא מחובר אינו מעכב אבל לאחר שהסירו אם מלח בתוכו אסור כמו שכתב המ"א כדלעיל וכ"ש נייר דמעולם לא היה בו שום נקב ואפילו אי נימא דאף אם מלא בעור לאחר שהפשיט מותר היינו שיש בו נקבים מתחלת ברייתו ולכן נ"ל דבנייר אסור אפי' דיעבד כן נ"ל ועוד דידוע דאש מפליט הדם במהירות יותר ממליחה עד שא"א שיצא הדם מן הנייר ומכ"ש בנייר שיוכל לכתוב עליו דידוע דלא יצא ממנו שום טיפה כי נעשה בדבק ואפילו בנייר פשוט דאנו רואין שמשננין עליו יין מ"מ ידוע שמעכב מאד לצאת ומכ"ש דם דסמיך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |