משאת המלך/תהילים/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־17:30, 12 ביולי 2020 מאת דניאל הללי (שיחה | תרומות) (לע"נ הגהמ"ח זצ"ל)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך




רש"י
רד"ק


אלשיך
מנחת שי
מצודת דוד
מצודת ציון
משאת המלך


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

משאת המלך TriangleArrow-Left.png תהילים TriangleArrow-Left.png א

משאת המלך - תהילים א
תהלים

א[עריכה]

אשרי האיש (א א)

בילקוט שמואל (רמז פ') איתא דבשירת חנה מרומזים כל הי"ח ברכות, והעירני ח"א מפני מה לא נרמז שם גם ברכת על הצדיקים, [ואמנם ברכת ולמלשינים נרמזה שם משא"כ ברכת ועל הצדיקים], ועוד קשיא מה שהקשה המהרש"א במגילה (י"ז:) על הא שאמרו בגמ' שכל הי"ח ברכות מישך שייכא, דלכך ברכת על הצדיקים לאחר ברכת ולמלשינים משום דכתיב (תהלים ע"ה י"א) וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, ע"ש. והק' המהרש"א הרי ברכת ולמלשינים תיקנו רק לאחר זמן, וא"כ קודם שתקנוה צריך טעם מפני מה על הצדיקים לאחר ברכת השיבה שופטינו, ע"ש. והנה יש לי עוד להק' וזו קשה מהראשונות דבילקוט אסתר (רמז תתרנ"ד) בדילטוריא של המן איתא שבאים לביהכנ"ס ומברכים על הכנעת הזדים, וקשה טובא הרי ברכת ולמלשינים תיקנו רק בזמן שמואל הקטן, ואיך יתכן לומר שהמן שהיה בזמן אנשי כנה"ג אמר שמברכים על הזדים.

ונראה דבתקנת אנשי כנה"ג היתה ברכה אחת גם על הכנעת הזדים וגם על הצדיקים, ומילתא בטעמא הוא דמאחר דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, הרי לעולם מפלתן של רשעים והרמת קרן הצדיקים חד ענינא הוא, [וכמו שמצאנו כמו"כ ענין אמלאה החרבה, וכן ארור המן וברוך מרדכי, תריד ופרקת עולו וגו'] ושמואל הקטן חילק ברכה זו ותיקן ולמלשינים ברכה בפנ"ע. ומעתה הכל מיושב שבשירת חנה במה שנרמז ברכת למלשינים הרי נרמז כבר בכך כל הברכה גם ועל הצדיקים, וכן קושי' המהרש"א נמי ניחא דלעולם אף קודם שמואל הקטן היה ענין הזדים לאחר המשפט, וכן ניחא מה שאמר המן שמברכים מכניע זדים. [וידידי הגרמ"מ שולזינגר שליט"א הביא יישובנו זה למרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל והסכים שכן צ"ל ונראה.]

והנה אמרו בברכות (ט':) דלכך תקנו לומר יהיו לרצון לבסוף משום דדוד אמר יהיו לרצון לאחר י"ח ברכות, והקשו י"ט פרשיות איכא, ותי' אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשא היא, ע"ש. וי"ל מעתה דכל כמה שהיו י"ח ברכות היה זה כנגד המנין שב' הפרשיות כחדא, ולאחר שתיקנו ולמלשינים לברכה בפ"ע וכנ"ל היינו לפי דחשבינן לב' הפרשיות נפרדים, ואף הדברים מכוונים דבתחילה היה מפלתן של רשעים והרמת קרן צדיקים חדא ברכה, וזהו כנגד למה רגשו גויים ואשרי האיש דהוו חד פרשה לחברם לענין אחד, ואילו למנין דמנאום בב' פרשיות ה"נ גם תקנו דברכת ולמלשינים היא ברכה נפרדת.

·
מעבר לתחילת הדף

ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א