מראי מקומות/שבת/קכא/ב

והתניא נהרות המושכין וכו', וקשה אכתי לא דמי לצואה שאינה בעולם מערב שבת משא"כ בנהרות וכו'? עי' ריטב"א ור"ן שלכן הסכימו לדעת הרי"ף דלא גרסינן ליה, עי"ש, ונ"מ אי אליבא דאמת צואת קטן תהיה מוקצה, עי' שו"ע שכ"ח לד'.

דילמא לפי תומו, והאם ההיתר משום אינו מתכוון? עי' רש"י ועי' רמב"ן במלחמות ור"ן וכן פסק בשו"ע שט"ז י' (ועי"ש ובב"י מש"כ לגבי רוק דורסו לפי תומו) ולפי דעת הרמב"ם דפסק כרבי יהודה אין צריך לפי תומו ומותר משום ספק פיקוח נפש, ונ"מ לחפש אחריהם להרגם, עי' שעה"צ שם סקע"ב.

אתיוהו קמצערא להו, והאם עשו כדין או שלא? עי' חו"מ צז' טו' בשו"ע ב"י וב"ח ובאור הגר"א שם ובבן יהוידע.