טור/יורה דעה/רעא
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
אין כותבין ס"ת תפילין ומזוזות על עור בהמה והיה טמאה ולא על עור דג אפי' הטהור אלא על עור בהמה וחיה ועוף הטהורין אפי' עור נבלות וטרפות שלהן וצריך שיהיו העורות מעובדין לשם ס"ת אבל תיקון הקלף ושירטוטו א"צ שיהא לשמה וה"ר ברוך נסתפק אם צריך שיוציא בשפתיו שמעבדו לשמה או אם סגי במחשבה שמחשב כך בלבו וכתב א"א ז"ל הילכך טוב שיוציא בשפתיו ויאמר בתחלת העיבוד כשמשימו לתוך הסיד עורות אלו אני מעבד לקדושת ס"ת ותו לא צריך כתב הרמב"ם אם הנכרי מעבדו פסול אפי' אומר לו ישראל עבד עורות אלו לשם ס"ת וה"ר ברוך כתב שאם מעבדו וישראל עומד על גביו ומסייעו שרי וכ"כ בעל העיטור דסגי בנכרי שמעבדם לשמה וכן הוא מסקנת א"א הרא"ש ז"ל וכ"כ רב נטרונאי אם אפשר לישראל לעבדם לשמה מצוה מן המובחר ואם לאו ילך לנכרי ויאמר לו קלף לס"ת אני צריך וכשמעבדם לשם ס"ת יסייע עמו ישראל מעט וכה"ג הוי עיבוד לשמה תשובה לגאון לענין עיבוד לשמה רבנן דתרתי מתיבתא סבירא להו דכל שלא לשמה פסול לקרות בו בצבור ומורי רב משה גאון הוי פליג ואמר מצוה מן המובחר למיעבד עיבוד לשמה אבל מתורת ספר שקורין בו צבור לא נפיק ואית לנא ולרבנן דקדוקא בהא מילתא לדחוייא לדרב משה גאון ומיהו אתם שאין במקומכם מי שעושה גוילים ולא דק פי' קלף אם יש במקומכם ס"ת בהוגן השמרו וקראו בו בצבור ואם לאו אל תשביתו קריאת התורה בציבור מפני שאומר הכתוב עת לעשות לה' הפרו תורתך אלא עשו ס"ת מן הדק אף ע"פ שאינה מעובד לשמה שמורי רב משה כדאי הוא לסמוך עליו בשעת הדחק וכ"ש על דרך שאמר עת לעשות לה' הפרו תורתך אבל אם יש להן יכולת להחזיר יריעות הדק לידי מתוה ולהעביר עליה סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה ואם אין יכולת לעשות כן כתבו בו אע"פ שאין מעובד לשמה וקראו בו בצבור וצריך שיהא מעובד בעפצים אבל אם אינו מעובד בעפצים הוי דיפתרא ופסול ומיהו היה אומר ר"ת דעיבוד סיד שלנו חשוב כעיבוד עפצים ונכתבת בין על גויל וקלף ודוכסוסטוס והרמב"ם פסלה על דוכסוסטוס וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן פי' גויל עור שנגרר ונתקן במקום השער ובמקום הבשר לא נתקן וקלף ודוכסוסטוס הוא עור הנחלק לשנים חלק החיצון של צד השער נקרא קלף וכותבין בצר הפנימי שכלפי הבשר וחלק הפנימי שבצד הבשר נקרא דוכסוסטוס וכותבין בו בצד החיצון שכלפי השער ואם שינה וכתב בקלף בצד החיצון ובדוכסוסטוס בצד הפנימי בדיעבד כשר בס"ת וקלפים שלנו יש להם דין קלף ונכתבין בצד הפנימי שכלפי הבשר ירושלמי כתב חציה ע"ג נויל וחציה ע"ג קלף פסול אבל עשה חציה גויל וחציה צבאים אף על פי שאינה מצוה מן המובחר כשר ס"ת צריכה שרטוט ותניא במסכת סופרים הלכה למשה מסיני מסרגלין בקנה ופר"י לא אתא לאפוקי סכין אלא עופרת וכיוצא בו שצובע ופר"ת שאין חובה לשרטט אלא טוב לשרטט כדי ליפות הכתב שיהא נאה והרמב"ם פסלה בלא שרטוט ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל ואינה נכתבת אלא בדיו ופר"ת שאינו נקרא דיו אלא אותו שעושין ממיני עצים ידועים שמבשלים אותם ועושין אותן ממימיהן אבל לא אותו שעושין מעפצים ופסול לס"ת וא"א הרא"ש ז"ל כתב שהוא כשר כיון שהוא עשוי עם קומוס:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |