בינת אדם/בית הנשים/ט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־23:56, 8 ביוני 2020 מאת מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png בית הנשים TriangleArrow-Left.png ט

נחקור אם בודאי ראתה מגופה וברור לה שבא בלא שום הרגשה ולא ע"י בדיקת עד או תשמיש אם טמאה מדאורייתא או דרבנן וכבר נסתפק בזה מהר"ש מלובלין עיין בס"ט שהאריך בראיות דשיטת רש"י ותוס' דהוו דאורייתא דטעמא דבעי' הרגשה הוא כדי להוכיח דהוי מגופה אבל כשהוא ודאי מגופה אף בלא הרגשה טמא מדאורייתא ע"ש בסי' ק"ץ והמעיין יראה שכל ראיותיו יש לדחות ונקדים דהא ק' לשמואל דאמר בדקה קרקע עולם ומצאה דם טהורה שנאמר בבשרה עד שתרגיש ולמה שבק דרשה דר"ע בנדה נ"ח ע"ב באשה שבאתה לפני ר"ע וא"ל כתם מצאתי וטיהר ר"ע שנאמר דם ולא כתם ונ"ל דמלת כתם משמע שאנו מסופקים אם הוא דם או צבע כמש"כ רש"י נ"ט ע"א ד"ה נמצא עלי' וכמש"כ נכתם עונך שהוא לשון לכלוך ואשה שחמרה לר"ע כתם מצאתי דמשמע דא"י אי דם או לכלוך צבע וע"ז השיב ר"ע דם אמר רחמנא ר"ל דם ודאי ולא ס' כדאמרי' בקדושין ממזר ודאי ולא ס' וא"כ לא צריך למיתלי כלל ההיתר בהרגש' אבל שמואל מיירי ומדייק בלישנא ומצאה דם ודאי ולכן הוצרך ללמוד מבשרה דזה לא נשמע מדר"ע ובזה מתורץ קו' התי"ט שם שהק' דלהוי ככל ס' דאורייתא ומצאתי קו' זו אח"כ בס"ט וגם התי' וא"ל דהא בס' צבע צריך העברת סמנים ור"ע טיהר לגמרי ז"א דדוקא במקום דאין לתלות ולשיטת קצת פוסקים דוקא לטהרות:

ואמנם יותר נ"ל לתרץ כי כתם הוא מה שאנו מסופקים אם מגופא או מעלמא וכיון די"ל מגופה א"כ י"ל ארגשה ולא אדעתה כמש"כ רש"י בכתמים וא"כ לא נשמע לטהר מבשרה עד שתרגיש דשמא באמת הרגישה ומכ"ש חזקת דם שבא בהרגשה ולכן הוצרך ר"ע לומר דם ולא כתם ר"ל דוקא אם הוא בודאי מגופה דאפשר דארגשה אבל בכתם די"ל מעלמא טהורה אבל שמואל מיירי ביודעת בודאי שהיא מגופה רק שיודעת בודאי שבא בלא הרגשה ולכן הוצרך ללמוד מבבשרה ולפ"ז מתורץ נמי מה שהק' הס"ט דמ"פ הש"ס לשמואל דלמא ס"ל לשמואל דבודאי מגופא לא בעינן הרגשה ושמואל מיירי בענין דלא הוי ודאי מגופה אף דבדקה קרקע שמא לא בדקה יפה ז"א דא"כ הוי לי' לאתויי דרשה דר"ע דם ולא כתם אע"כ דמיירי דבדקה שפיר ובודאי הוא מגופה ומה שכ' עוד הס"ט ברש"י ד"ה ר' אשי נדה נ"ח וכ' רש"י דשמואל לא מיירי בהרגשה כלל ודבריו תמוהים הם שהרי בהדי' אמר שמואל עד שתרגיש וע"ז בנה הס"ט יסודו לדבריו ונ"ל דלק"מ וכונת רש"י פשוט דמפרש דר' אשי לא ניחא לי' לתרץ כדמתרץ הש"ס דהא דאמר שמואל טהורה היינו מדאורייתא אבל מודה דטמאה מדרבנן דלישנא דשמואל דאמר טהורה ודאי משמע אפי' מדרבנן ולכן ס"ל לר' אשי דאה"נ דטהורה אפי' מדרבנן קאמר אמנ' ע"ז ק' קו' הש"ס מברייתא דעל בשרה ומהרוא' כתם אע"כ דשמואל לא אתי כלל לאשמעי' דין זה דבעינן הרגשה מדאורייתא שזה היה ידוע לכלם והיא דרשה מקובלת לכל ול"צ שמואל לאשמעינן דין זה אלא ה"ק שמואל בדקה קרקע כו' טהורה שנאמר בבשרה עד שתרגיש ר"נ שהרי מדאורייתא אינה טמאה אלא עד שתרגיש רק חכמים גזרו על כתמים והכא כיון שהיא קרקע דבר שאינו מקבל טומאה טהורה אפי' מדרבנן דס"ל כר' נחמיה וזהו שכ' רש"י לא משום הרגשה ולא איירי בהרגש' ר"ל שאין כונת שמואל לאשמעינן דין דהרגש' דזה היה ידוע לכולם רק שנותן טעם למה טהורה אפי' מדרבנן והיינו כיון דמדאוריית' בעינן הרגש' לא גזרו על דבר שאינו מקבל טומאה ומה שכתב רש"י כל הנך תיובתא אין כונתו על כל הקו' שהקשה הש"ס דבודאי צריך לתרץ הכל כדתריץ הש"ס אלא אלו ב' קו' אחרונות מברייתא דעל בשרה ומהרואה כתם דמסיק להו הש"ס בתיובתא לשמואל וע"ז כתב רש"י דל"ק הנך תיובתא ולא כ' כלל הנך קו' אלא דבאמת גם לרב אשי בודאי ס"ל לשמואל טעמא דהרגשה:

יצא לנו דבכתמים אף על גב דאפשר לומר ארגשה ולאו אדעתא אפילו הכי אינו אלא מדרבנן כדמשמע מסתימת הפוסקים אבל מדאורייתא טהורה מדר"ע דם ולא כתם ואם יודעת בודאי שדם זה מגופה ויודעת בודאי שבא בלא הרגשה ולא על ידי בדיקה או תשמיש בענין שלא היה טעות גם זה אינו אלא מדרבנן ודוקא שלא היה שום הרגש אפי' באיברים ומכ"ש זיבת דבר לח דכ"ז נקרא הרגשה ובזה אפי' כטפת חרדל טמאה דדוקא בכתם שנוכל להסתפק שמא מעלמא צריך כגריס משא"כ כשודאי מגופה אפי' פחות מחרדל טמאה אפשר שזה הוא דאמר ר"ז בנות ישראל החמירו ר"ל אע"ג שבא בודאי שלא בהרגשה שיודעת כן בבירור לא מחמת מיעוטו רק שיודעת כן בודאי ומדאורייתא כיון שלא הרגישה טהורה אעפ"כ החמירו:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.