חכמת אדם/סא
|
< הקודם · הבא > |
א המבשל ביצים הרבה בקליפתן לא יוציאם מהמים שנתבשלו בהם עד שיצטננו או יתן עליהם מים צוננין לצננם ואח"כ יוציאם דחיישינן שמא ימצא באחת מהן אפרוח ואם היה מוציא מהם קודם שיצטננו שמא היתה נשאר אותה שיש בה אפרוח עם האחרונות והיתה אוסרתן לפי שלא היה נשאר שם ס' לבטלו (ואם נמצא בו דם עיין כלל כ"ט):
ב וכן המבשל דגים קטנים הרבה דיש חשש שמא יש בהן דג טמא. ואם עירה החמין מן המחבת לכלי אחר בלא דגים כיון שיש כאן איסור דאורייתא מין בשא"מ אנו חוששים שמא בסוף העירוי נשאר טמא עם כ' או ל' דגים וגם מעט מים עד שאין שם ס' וע"י המעט המים פולטת הדג טמא ואוסרת כל הדגים שישנם שם במים שאין שם ס' כי הדגים שלצד מעלה אינם מצטרפים עם התחתונים לבטל שהרי הם חוץ לרוטב ואינו מפעפע בלא רוטב ואח"כ חוזרין אותן הדגים התחתונים שנאסרו ואוסרין את הדגים שלצד מעלה עכ"פ כדי קליפה ולא מהני לומר דיבש ביבש בטל ברוב דמ"מ כולם נאסרין כ"ק (אבל אם לא היה החש' שמא נשאר מעט מים לא היה שום חשש איסור שהרי לא נאסר אז אלא הדגים הנוגעים אל הטמא והם עצמם לא היו נאסרים אלא כ"ק כדין יבש ביבש בלא רוטב וא"כ לא היו אוסרים השאר דגים כיון שהם גופם אינם נאסרים אלא כ"ק אבל ע"י החשש שמא נשאר מעט מים וא"כ ע"י המים נאסרו כל הדגים התחתונים הנוגעים בטמא ושפיר יכולין לאסור העליונים עכ"פ כ"ק) וזהו שיטת ריב"א אבל העיקר כדעת ר' ברוך דס"ל דאפי' נחוש לזה מ"מ אותם כ' או ל' דגים אע"פ שהם נאסרו לגמרי אינן יכולים לאסור השאר דגים שלמעלה מהם חוץ לרוטב אפי' כ"ק דאין איסור הבלוע יוצא בלא רוטב ואינו אוסר אפי' כדי קליפה (וי"א דגם לשיטתו צריך קליפ' ומחלוקתם לענין אסור הכל) ואותן כ' או ל' מתבטלים ברוב לאחר שיערה הכל לקערה כדין יבש ביבש והרוטב שבקערה אז אינו אוסר דהוי כלי שני ולפי זה צריך עכ"פ שיהיה רוב ולכן בבצים שאין דרך לבשל כ"כ הרבה א"כ גם לר' ברוך אסור:
ג וכ"ז שעירה תחלה כל המים מהמחבת אבל אם עירה הדגים עם הרוטב הכל ביחד בדרך עירוי בין שנאמר שהאיסור היה בפי המחבת ובין שנאמר שהיה בשולי המחבת עכ"פ ע"י העירוי אוסר עכ"פ כדי קליפה כל הדגים ולזה לא מהני ביטול ברוב דהא כ"א וא' צריך קליפה וכיון שניכר הקליפה צריך לקלפו כמבואר לעיל כלל מ"ב סי' י' (עיין כ"ז בט"ז ופרי חדש) (ומ"מ הכלים מותרים ודוקא לאחר מעל"ע סק"ב):
ד ואם בפעם אחד זרק כל הדגים והרוטב לקערה שלא בדרך עירוי נ"ל דהכל מותר שהרי לעולם היו הכל ביחד ויש כאן ס' (ורמ"א פסק כר"ש דבכל ענין מותר דלא מחזקינן איסור לומר דנשאר האיסור בלא ס' ואמרינן כל דפריש מרובא פריש):
ה ואם הוציא הדגים בכף כ' הט"ז דכולם אסורין דחיישינן שמא הוציא האיסור תחלה ונעשה הכף נבלה ואוסר כולם (וצ"ע שהרי אדרבה אמרי' בזה כל דפריש מרובה פריש ונשאר האיסור בסוף כיון שלא נודע כלל מן הטמא וכדאי' בי"ד סי' ק"י סעיף ה') ומטעם אחר יש לאסור דחיישינן שנשאר האיסור בשולי המחבת ולא היה ס' כנגדו וא"כ נאסר הכל מה שנשאר במחבת הדגים והרוטב וא"כ אפילו יהיה רוב נגד הדגים שנאסרו עכ"פ אח"כ כשעירה הרוטב לקערה והרוטב ג"כ גאסר עכ"פ אוסר כל הדגים כדי קליפה וכ"ש כשאין שם קי"ט דגים שיהיה רוב נגד נ"ט דגים שנאסרו שהכל אסור (ועיין כו"פ. ודין אם הוציא איסור בכף והחזירה לקדרה מבואר בכלל מ"ד סי' י"ח):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |