שפת אמת/חנוכה/תרנג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שפת אמת חנוכה תרנג

תרנ"ג

ב"ה

במזמור שיר חנוכת ארוממך כי דליתני. כתב הרד"ק כי דליתני הוא לשון שפלות וגם לשון התנשאות כמו דלה לנו. והענין הוא כי כל ירידת בנ"י הוא צורך עלי' וכל הגלות הוא להעלות הנצוצי קדושה שנתפזרו באלה המקומות וכ"כ דלותי ולי יהושיע. פי' כל הדלות שלי הוא לצורך הישועה. והוא ממש כמו הדלי שיורד לעומק הבור ומעלה המים. לכן הוריד הקב"ה נשמות בנ"י להיות דולה מים מבורות עמוקים. ולכן כשיוצאין מכל מלכיות ומתעלין הנ"ק משם יש התחדשות ושמחה רבה. ובאמת בכל יום יש בירורים והעלאות נצוצות. ולכן אומרים בכל יום מזמור שיר חנוכת כמ"ש האר"י ז"ל. והוא בפרט. וכשיש גאולה ממלכות הוא בכלל התחדשות רב. וע"ש זה נק' חנוכה. כי אשב בחושך ה' אור לי. וגלות יון נק' חושך כמ"ש במדרש וחושך זה יון. ולכן זכו לאור אחר הגאולה מתחת ידם. אשב בחושך הוא לעשות ישוב במקום החשכות כמ"ש במ"א ברמז הפסוק ושם דרך אראנו בישע אלקים וכ"כ העם ההולכים בחושך ראו אור גדול. [בערב ילין בכי הוא בעוד שלא נתברר הטוב. ולבוקר רנה כשנגמר הבירור כנ"ל]:

מצות חנוכה נר איש וביתו. שהארת הנס בימים אלו מאיר בנפשות בנ"י ובמקומותיהם. לאשר אותן הרשעים רצו לטמא נפשות בנ"י וגם דירותיהם. ופרצו י"ג פרצות במקדש. ולכן כשנעשה הישועה נשאר הארה בנפש ובמקום לכן המצוה על פתח הבית. ונתוסף שמירה מנ"ח על הפתח לבד המזוזה:

מזוזה בימין נ"ח משמאל. דכתיב אורך ימים בימינה למיימינים בה ועושר וכבוד משמאלה. דכתיב יפול מצדך אלף כו' ובמדרש נמצא בפסוק יפול מלשון עליך יפול ממנשה נפלו אל דוד ע"ש. והענין כי הימין מיוחד רק לבנ"י. וקורבת האומות רק משמאל. והנה יפת הי' לו חלק בקדושה ומ"מ אינו דומה לשם כמ"ש שם מזה דבשם כ' ברוך ה' אלקי שם. והוא בחי' אורך ימים בימינה שהי' כוונתו לשם שמים בלבד וזה בחי' לשמה שנמצא רק בבנ"י לכן קיים לעד ונק' אורך ימים והיא התורה. אבל ביפת שלא הי' לגמרי לשמה נאמר יפת אלקים והוא בחי' משמאלה עושר וכבוד. ולכן הי' לבניו קצת אחיזה כמ"ש וישכון באהלי שם. וזכה כורש לבנות ביהמ"ק. אכן באמת לא היו מוכנים לזה והוסיפו להחטיא את בנ"י. ולכן לבסוף נדחו כשעשו פרצות במקדש ואז ניטל מהם זה השייכות ונתברר כל הקדושה רק לבנ"י לאשר היו משמאילים בה. ואיתא בגמ' למיימינים בה סמא דחיי ולמשמאילים סמא דמותא. וזה מזוזה בימין הדרך המיוחד לבנ"י. ונ"ח בשמאל הוא בחי' יפול מצדך אלף כי השמאל מקרב מהם הנ"ק ומי שראוי מתקרב. והפסולת נדחה. ורמזו בגמ' כורש החמיץ לבסוף שאמר ויצלין לחיי מלכא ובנוהי והוא כנ"ל שלא הי' כוונתו לשמה. ונמשך מהם כל הכח שלהם ולכן נתוסף לנו עתה שמירה גם משמאל:

והנה כתיב פתחו לי שערי צדק והם י"ב פתחים ושערים שהיו במקדש והם בזכות י"ב שבטים כמ"ש שער ראובן אחד כו'. ובכל ר"ח נפתח שער אחד. ויש שער שכולל כל הי"ב שערים. והוא בזכות יוסף הצדיק. וע"ז כתיב זה השער לה' שכולל כל הי"ב שערים ונעשין אחד ולכן מסיים צדיקים יבואו בו. [והלל הוא בחי' זה השער. לכן הוא רק ביום בחי' זה הדבר. והודאה בחי' שערי צדק הנ"ל]. ומכלל דכתיב אבוא בם אודה. משמע דלא בכל עת יכולין להלל ולהודות רק בפתיחת שערים. לכן בחנוכה יש פתיחת שערים ותיקנו בהלל והודאה. והרשעים היונים שביקשו לבטל חודש. היה כל כוונתם לבטל פתיחת שערים שבקדושה הנפתחים בר"ח כמ"ש ביום החודש יפתח. ולכן עשו י"ג פרצות. ובזה נסתמו שערי קודש כמ"ש ובאו בה פריצים וחללוה. ולכן כשגברו עליהם וגדרו אותן הפרצות נפתחו השערים. ולכן איתא שהיו י"ג השתחויות בעזרה ח"א נגד י"ג פרצות שגדרום וח"א נגד י"ג שערים. והכל אחד דכפי גדירות הפרצות כך הוא פתיחת שערים ולכן תיקנו הלל והודאה להשתחוות ולהודות על פתיחת השערי קדושה ועל גדרות פרצות הרשעים. וכפי השמירה מפרצות הסט"א כך זוכין לפתיחת השערי קדושה וכן הוא בפרטות בנפשות בני ישראל שיש שערי קדושה ויש פרצות מיצה"ר וכפי השמירה לגדור פרצות הסט"א כך זוכין לשערי קדושה. וזה מזוזה בימין פתיחת שערי צדק. ונ"ח משמאל השמירה מפרצות הסט"א דהנה כתיב אשרי שומע לי לשקוד על דלתותי. לשמור מזוזות פתחי. והם ב' בחי' הנ"ל לשקוד על דלתותי לפתיחת שערי קדושה. לשמור מזוזות פתחי הוא השמירה מפרצות הסט"א. כי הדלת ושער משמש ב' דברים הפתיחה להראוין והסגירה לשאינם ראוין ולכן הם ב' דלתות הימיני לפתיחה והשמאלי לסגירה. וזה מזוזה בימין ונ"ח משמאל. וכן הוא בכל דבר שבקדושה שצריך שמירה שלא יתפשט למקום שא"צ. וכן הוא בכלל ישראל. דאנו מבקשין והסר שטן מלפנינו ומאחרינו. דכל דבר שבקדושה יש לו שטן והסתר קודם שזוכין לה וגם אח"כ יש שטן וקליפה המחזרת לאבד אותה ההארה. וכן הי' בכלל גלות מצרים קודם שזכו בנ"י אל התורה. וכשנגאלו מזה השטן שלפנינו וקיבלו התורה וכל המדריגות עד בנין ביהמ"ק. נתגברו אח"כ הד' מלכיות וזה שטן שלאחרינו. וזה מזוזה בימין הרומז אל התורה שזכינו לצאת ממצרים ולקבל התורה. ונ"ח משמאל הוא הסרת השטן מלאחרינו. וכן צריך האדם לייגע עצמו תמיד להסיר מחיצה המפסקת לזכות לנקודה קדושה. ואח"כ לייגע עצמו לשמור אותה הנקודה לבל ימשך אחרי פניות והתפשטות לסט"א. וזהו הרמז במד' שהתורה דינין לפני' ולאחרי' כמטרונה שהולכין זיין לפניה ולאחרי' ע"ש פ' משפטים והוא כמ"ש:

הענין שקבעו המצוה בנרות ומה שנעשה הנס בנרות. דכתיב נר מצוה ותורה אור. וכ' נר ה' נשמת אדם. ובנ"י הם נרות אשר אור התורה יכול להתגלות על ידיהם. ותיקון נפשות בנ"י להיות נרות ע"י המצות שהם מתקנים נפשות בנ"י ברמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת. והרשעים שרצו להשכיחנו התורה ולהעבירנו מעל חוקי רצונו. רצו לכבות זה הנר ואור תורה שנמצא בעולם ע"י נפשות בני ישראל. וכמו כן ביהמ"ק הי' כל הכלים מוכנים להיות נרות המנורה ראוין להשפיע על ידיהן אור התורה כמ"ש ביהמ"ק שלמטה מכוון נגד ביהמ"ק שלמעלה וכמו כן כתיב אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות ופרשנו כי העלאת נרות המנורה הוא רק הכנה להמשיך הארה ממנורה טהורה שבשמים. וכשגברו בני ישראל ונצחום ניתקן הנר מצוה להיות הכנה לאור תורה. וזה הרמז מזוזה בימין ונ"ח משמאל להיות עיקר מכוון הנרות שיחול עליהם אור תורה. ובאמת כן הוא בכל מצוה כמ"ש במדרש נר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי. כי בתחלה המצוה היא נר ומתקן האדם. ואחר התיקון זוכה לקבל אור פני ה'. ונראה שלכן תקנו ח' ימים כי ז' הנרות הם מעוררים אור שבעת הימים בחי' פני המנורה כנ"ל. ושמיני הוא רמז על הארת פני המנורה. ולאשר הכהנים היו זהירים תמיד להעלות ז' הנרות מול פני המנורה. לכן בזמן שטמאו היונים ולא יכלו להעלות נרות שלמטה. נעשה להם נס מפני המנורה לעורר שבעת הנרות שלמטה וזה שקוראין ליל שמיני זאת חנוכה לומר שזה האור ז' הימים. וז"ש במדרש שלך לעולם קיימת ופי' הרמב"ן על נרות חנוכה. הרמז כנ"ל ע"י שאהרן זכה להעלות ז' הנרות מול פני המנורה. ופני המנורה הטהורה למעלה לעולם מאירה. ממילא נשאר מזה ישועה לכל הזמנים כשלא יוכלו לעורר למטה יאיר להם אור שבעת הימים כנ"ל:

חנוכה בכח אהרן הכהן מלה דקיימא בעובדא לכן תקנוהו בנר מצוה. שכח המצות בעובדא להאיר גם במקום החושך כמ"ש בגמ' שמכניסו לחורין ולסדקין. ואיתא במשנה מי שמעשיו מרובין מחכמתו כו' שרשיו מרובין אפילו כל הרוחות נושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו. וזה נתקיים באהרן וכל התלאות שעברו עליו בחטא העגל ונו"א ומחלוקותו של קרח והוא נשאר. וקרח הי' להיפוך חכמתו מרובה ממעשיו. ובא הרוח ועוקרתו והופכתו על פניו. ועל אהרן נאמר ותקעתיו יתד במקום נאמן שלך לעולם קיימת ונשאר לכל זרעיו אחריו כתר כהונה. והנה כ' יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון כי השושנה פורחת במהרה אבל אין שרשי' חזקים לכן ניתן לישראל ב' הכחות יפרח כשושנה ושרשיו חזקים ומרובין כלבנון. וס"ת פסוק הנ"ל אותיות חנוכה. ובאמת פסוק הזה נאמר למעלת בעל תשובה. ואהרן החזיר כל בנ"י בתשובה והיו מעשיו מרובין וזכה לב' המדות צדיק כתמר יפרח דרשו על אהרן פרח מטה אהרן. ויך שרשיו כלבנון ששרשיו מרובין כנ"ל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.