הון עשיר/פרה/ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ פרה ז

א

חמשה . מנין זה הוא כנגד מדרגות הטומאה שבחטאת, דקי"לן חמישי בחטאת שמקבל טומאה מהרביעי, ומשקבל הטומאה הוא דאמרינן אין מונין ראשון ושני בחטאת אלא אפי' אלף זה אחר זה כלם טמאים לחטאת:

ט

מי שהיו מימיו על כתפו . (ועמד והורה הוראה, הרמב"ם). וז"ל הר"ש הוראה של איסור והיתר ודבר שאינו משום מלאכה כגון מראה דרך והוראה אם עמד שנתעכב שם בשביל זה פסול משום היסח הדעת, עכ"ל. וצ"ל דנקט תרי גווני שאינם משום מלאכה, כנגד תרי גווני דאצטריכו בדבר שמשום מלאכה:

אוכלין לאכלן כשר, הנחש והעקרב שהיו מעכבין אותו כשר . הפך הסדר לרמוז הטעם שכשנטל אוכלין לאכלן כשר, הוא משום דדמו לנחש ולעקרב המעכבין אותו, שאילו לא היה נוטל אוכלין לאכול לא היה בו כח למלאות כמ"ש התי"ט, ונמצא דהיו מעכבין אותו, אבל קשה דהוה ליה לכללם בבבא אחת:

אמר ר' יהודה זה הכלל וכו' . לשון הכסף משנה בפ"ח מה' פרה אדומה (ה"א) ומשמע דר"י לפרושי אתא והלכה כמותו, עכ"ל. ובשביל זה צריכים אנו לומר דהורה הוראה והראה דרך איירי בעמד, והרג נחש ונטל אוכלין להצניען איירי אפילו במהלך. אבל קשה דלא מצינו בלישנא דמתניתין שום רמז על השינוי הזה. ועוד קשה כי מכל מקום נראה דר' יהודה לחלוק אתא, דהא לא התנה בדבר שהוא משום מלאכה שום הכשר, ולת"ק אפילו בדבר שהוא משום מלאכה כשהוצרך לעשותה כגון אוכלין לאכלן ונחש המעכבן כשר. ועל אמרו אמר ר' יהודה אע"ג דפליג, אין תמיהה הואיל ושנא סברתו בלשון זה הכלל כמ"ש בכמה דוכתי כיוצא בזה. ואמת הוא כי בלשון הזה נשנה בתוספתא, אבל שם לא נזכר דין זה של אוכלין ונחשין לא לפסול ולא להכשר, אלא הכי לשונה (פ"ז ה"ו) מי שהיו מימיו על כתיפו ומיאנה בפניו או שחלצה בפניו והרצה סלע לאחר והראה דרך לאחר אם עמד פסול ואם לא עמד כשר, אמר ר"י זה הכלל וכו'. ואע"ג שנזכר בה והרצה סלע, יש לפרש ראיה בעלמא אם הוא יוצא, וכזה יש לפרש הראה דרך בפיו, וא"כ ת"ק לא הזכיר אלא דברים שאין בהם משום מלאכה והתנה בהם (עם) [אם] עמד פסול ואם לאו כשר כדברי ר' יהודה, אלא שר' יהודה פירש יותר דלא נדמה כל הדברים לאותם שהזכיר הת"ק אלא דווקא הדומים להם שאין בהם משום מלאכה הם דכשרים בלא עמד, אבל לא אותם שיש בהם משום מלאכה. אבל לת"ק דמתניתין א"א לפרש כך דהא סתם דבריו, ואדרבא נראה דס"ל דאפילו בדבר שהוא משום מלאכה אם הוא דבר המעכבו אפילו עמד כשר, ואם אינו דבר המעכב אפילו דבר שאינו משום מלאכה ולא עמד פסול, דהא לא גילה דעתו לאשמועינן שיהיה שום הפרש בין עמד ללא עמד. ותמהני יותר על לשון הרמב"ם בפ"ח מה' פרה אדומה דשם א"א לפרשו בפלוגתא כי פוסק הוא, דנקט לישנא דמתניתין ונקט נמי זה הכלל וכו' דנראה דסותר דבריו, דהוא מתחילה התנה להכשיר בדבר שהוא משום מלאכה המעכבו.

ומשום דמסתפינא מכל הני ארייותא דלא אשטמיט שום אחד מהם להרגיש בדבר זה, הנני מוצרך לדחוק עצמי ולפרש המשנה על פי דרכם ז"ל כדי שלא תקשה דידא אדידא, ובזה יתיישבו דברי הרמב"ם, ואומר דאלו היתה סברת הת"ק שיהיו כל המלאכות שהזכיר פוסלות בכל ענין, הוה ליה לשנות מלאכת אוכלים ונחשים קודם הורה הוראה והראה דרך דהיא מלאכה פחותה מהם והוה ליה לא זו אף זו, ומדנקט להפך ש"מ דלא ראי זה כראי זה, דהראשונים דהיינו הורה הוראה היינו בעמד, ושנים אחרונים איירו אפילו בלא עמד, והא דפוסלים אפילו בלא עמד היינו בזמן שאינם מעכבים המלוי אבל אם מעכבים המלוי אם לא עשאם אפילו יש בהם משום מלאכה ועמד בעשייתם כשר, (ואע"ג שהרמב"ם כתב בפ' הנ"ל בלשון זה: נטל אוכלין ואכלן כשהוא מהלך או הרג נחש ועקרב המעכבין כשר) דמשמע דאף בדבר המעכב דווקא בלא עמד כשר, י"ל דלאו דווקא קאמר מהלך אלא הכי שכיח, ועוד י"ל דמהלך לא קאי אלא אאכילה שלא נזכרה במתניתין אבל לא אנטילה, משום דאכילה יכול לעשותה בהיותו מהלך משא"כ הנטילה דמסתמא צריך שיעמוד כדי ליטול, ור' יהודה פירש מה שסתם הת"ק באמרו זה הכלל כל דבר שהוא משום מלאכה בין עמד בין לא עמד פסול, מדלא קתני סתם מ"מ פסול, אלא מפרש בין עמד בין לא עמד, ש"מ דלא בא להורות בזה אלא מה הוא שיש בו הפרש בין עמד ללא עמד והוא הדבר שאין בו משום מלאכה, אבל מה שיש בו משום מלאכה אין העמידה בו מעלה או מוריד אלא דבר אחר יש בה, והוא שבהיותה דבר שאי אפשר מבלעדה כשר, ודבר זה לא הוצרך לפרש הוא כי כבר פירשה הת"ק, זה יש לפרש על פי דרכם ז"ל להבין לישנא דמתניתין, אף כי מ"מ לשון הרמב"ם דחוק הוא שאם אמת דבדבר שא"א מבלעדה אין העמידה מעלה או מוריד בה, למה התנה באכילה שיהיה מהלך, אם לא שנאמר דזה אינו אלא כשאי אפשר מבלעדה, אבל כשאפשר מבלעדה אעפ"י שהמלאכה עצמה אינה פוסלת בהיות צריכה לה העמידה בה ללא צורך פוסלת, אבל העמידה לצורך אותה מלאכה אינה פוסלת דלא גריעא מהמלאכה עצמה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.