שו"ת אהל יעקב/יח
|
< הקודם · הבא > |
שאלת אתה השואל ראובן תבע משמעון מעות שהיה חייב לו ממשא ומתן שנתעסקו זה עם זה ושמעון משיבו שהוא אינו חייב לו אלא שראובן אדרבא חייב לו וכדי לברר חשבונותיהם בררו להם ברורים ונתרצו לכתוב טענותיהם כדי שיהיה הדבר יותר מפורש ושמעון כתב ונתן חשבון כמה חובו' ותביעות על ראובן ולא היה בו שום סך או תביעה שהיה לראובן עליו וקיים שהחשבון ההוא אמת וטען שיחייבו את ראובן לשלם לו וראובן משיבו שאין חשבונו אמת וכתב ונתן חשבון אחר עם סך כמה מעות שקבל משמעון וכנגדם כמה וכמה שהיה שמעון חייב לו, ושאל מהדיינים שיחייבו את שמעון על הסך שעדיין חייב לו ובראות שמעון חשבון ראובן ופרטיו כתב חשבון אחר משונה והודה על קצת תביעות חשבון ראובן ועל השאר כפר ואמר לא היו דברים מעולם ולא קבלתי ממנו שום מעות אחרים והדיינים גזרו שכל א' יביא עדים ולא מצא על שום תביעה יותר מעד אחד ועל קצת תביעת אין גם אחד, וראובן הודיע לשמעון עדיו והראהו שאלותיו אליהן ועכ"ז עודנו מחזיק בכפירתו ואלו העדי' זה העיד איך ראה ראובן מריץ מעות ליד שמעון באותו מקום באותו מטבע ככתוב בדברי ראובן אך לא ידע סך המעות וזה מעיד שבמקו' אחר זולת הראשונים ראה ראובן נותן מעות לשמעון באותו מקום ואותו מטבע כנמצא בחשבון ראובן והאחר מעיד שבמקום אחר זולת הראשוני' ראה ראובן נותן מעו' לשמעון באותו מטבע כאשר מפורש בחשבון ראובן וזולתם אחרי' שהעידו על זה הדרך ומהעדים הנז"ל הוסיפו עוד שנים להעיד שראו עוד כמה פעמים שקבל שמעון מראוב' מעות וכראות שמעון עדי ראובן ודבריהם וטען ואמר שאין לחייבו על המעות שאין לראובן על שום תביעה יותר מעד א' וגם זה אינו מעיד על סך המעות ושיתכן שהעדים ראו שנתן לו ראובן מעות בפירעון חוב אחר או תמורת איזה מטבע או ליתנם לאיש אחר בעדו וזולתם ומודה בדברי העדים שהאמת אתם וראובן משיב שעדיו מצטרפי' לקיים ששמעון קבל ממנו מעות ואף שאינם יודעים הסך הרי הוחזק כפרן עפ"י עדים אלו ואינו יכול לטעון שקבל המעו' מענין ודבר אחר כגון חילוף מעות אחרים או בפרעון חוב אחר או ליתנם לאיש אחר בעדו כמו שטען לאחר שכפר בב"ד ואמר לא היו דברים מעולם ולא קיבל שום מעות אחרים והרי מודה בדברי העדים שראו ראובן נותן מעו' לשמעון באותו מקום ואותו מטבע כדברים המונחים בחשבון ראובן ואינו יכול לישבע נגד דברי העדים שקיים את דבריו והחזיקן ואמר שהם אמת והרי הם כשני עדים ע"כ לשון השאלה:
תשובה הדבר פשוט שהעדים הנז' מצטרפים זה לזה לענין זה שכולם מעידים על קבלת המעות של שמעון מראובן אעפ"י שכל א' מעיד על מעשה אחר מ"מ בדיני ממונות אין צריכים לראות המעשה באחד ומטעם זה כתב בעל התרומות בשער י' והביא הב"י בטור ח"מ בסי' ע"ט וז"ל דאפילו בעדות מיוחדת כגון שראה א' מחלון זה וא' מחלון זה ואין רואין זה את זה אי אמר לא היו דברים מעולם הוחזק כפרן עכ"ל וא"כ כמו שמועיל עדות מיוחדת מועיל נמי אם לא ראו מעשה דכולו חד טעמא כמבואר בטור ח"מ בסי' ל' סעיף ו' וז' ע"ש וכיון שיש כאן ב' עדים שיודעים שקבל שמעון מעות מראובן והוא טען תחילה לא היו דברים מעולם ולא קיבל שום מעות ממנו מוחזק כפרן עפ"י העדים ואינו נאמן שוב לומר בפרעו' חוב אחר או תמורת מטבע וכו' כמבואר בגמ' בפ' שבועת העדות דף ל"ד והביאו הטור בסי' ע"ט סעיף ג' וז"ל אמר ליה מנה הלויתיך בפני פלוני ופלוני א"ל לא היו דברי' מעול' ובאו עדים והעידו שמנה לו בפניהם ואע"פי שלא ידעו אם דרך הלואה נתנם לו או דרך מתנה הוחזק כפרן ואם יטעון אח"כ דרך מתנה נתנם לי או אם אמר פרעתי אח"כ אינו נאמן אבל אם טען תחילה אחת שקבלתי ממנה מנה אבל במתנה היה או בפרעון חוב קבלתי נאמן כיון שאינו מכחיש העדים ונשבע היסת ונפטר:
הרי לך בהדיא דאם אמר להד"ם אינו נאמן שוב לומר בפרעון חובי קבלתי כשהכחישוהו העדים תחילה ואין לחלק דשאני התם שהנה תובעו תחילה ואמר לו מנה הלויתיך בפני פלוני ופלוני והוא אמר להד"מ ולא השיב מה שנתת לי בפני פלוני ופלוני ולא היה הלואה כי אם מתנה אבל היכא שאמר לו סתם חייב אתה לי מנה שהלויתיך והוא אמר להד"מ והביא עדים שמנ' לו אם יטעון אח"כ דרך מתנה נתתם לי לא הוחזק כפרן וכן הבי' הסמ"ע בשם מוהרש"ל, חילוק זה ליכא וכבר כתב עליו בספר בית חדש דלא נהירא לחלק כלל בהכי דאם אתה אומר בתובעו סתם מנה הלויתיך ביום פלוני ואמר להד"מ וזה מביא עדים שמנה לו בפניהם וחזר ואמר שאותו מנה היה במתנה דמצי לתרץ לדיבוריה ולומר דמה שאמרתי תחילה להד"מ הוא לפי שתבעני בהלואה על זה אמרתי להד"מ א"כ ה"ה בתובעו מנה הלויתיך בפני פלוני ופלוני וא"ל להד"מ נמי מצי לתרץ דיבוריה דליכא למימר דכיון שהזכיר לו פלוני ופלוני שהלוה לו בפניהם היה לו להשים אל לבו ולומ' אותו מנה שנתת לי בפני פלוני ופלוני היה במתנה וכו' ומדלא שם אל לבו הוחזק כפרן שהרי בגמרא אמרו ועדיין [ועדים] רואים אותו מבחוץ ולא הכיר בהם הנתבע כלל וא"כ לא היה אפשר להשים אל לבו שמה שנתן לו בפני פלוני ופלוני היה במתנה וכו' ע"ש והדין עמו דודאי אין חילוק ואף אם תבעו מזה סתם והוא משיב להד"מ ואח"כ באו עדים הוחזק כפרן דכן איתא בפ"ק דב"מ דף י"ז אמר רבא בר חנא אמר רבי יוחנן מנה לי בידך והוא אומר אין לך בידי כלום והעדים מעידים שיש לו וחזר ואמר פרעתי הוחזק כפרן לאותו ממון כי הא דשבתאי בריה דר מרינוס וכו' הרי אעפ"י שלא תבעו לומר מנה לו בפני פלוני ופלוני אפילו הכי הוחזק כפרן וכן המעשה דשבתאי היה באופן זה וכן פסק הרמב"ם דאף אם לא תבעו בפני פלוני ופלוני הוחזק כפרן וז"ל בפ"ו מהלכות טוען ונטען ראוהו עדים שמנה לו מעות ולא ידעו מה הן ותבעו בהן א"ל תן לי מעותי שהלויתיך ואמר מתנ' נתתם לי או פרעון היו, הרי זה נאמן ונשבע היסת ונפטר אמר להד"מ ואח"כ באו עדים שמנה לו בפניהם הוחזק כפרן עכ"ל:
הרי שלא הזכיר שתבעו וא"ל תן מנה שהלויתיך בפני פלוני ופלוני ש"מ אף שאמר סתם ולא אמר בפני פלוני ופלוני דנחזק כפרן אם באו עדים אח"כ ואע"ג דבספר ב"ח הנז"ל מסיק שם ופסק דבתבעו אתה חייב לי מנה הלויתיך וא"ל להד"מ בין בתבעו סתם ובין תבעו מנה הלויתיך בפני פלוני ופלו' וא"ל להד"מ מצי לתרץ דיבוריה לומר להד"מ שהיו בהלואה אלא במתנה נתנם לי או בפרעון דלא קאמר תלמודא דהוחזק כפרן אלא בתבעו מנה מניתיך ואמר להד"מ דמשמע דלא מנה לו מעולם וכיון דעדים ראו אותו מבחוץ דמנה לו הוחזק כפרן וכתב כך הוא משמעות כל הפוסקים דעלמא שתובעו מנה מניתיך והשיב להד"מ ואחר כך באו עדים שמנה לו דהוחזק כפרן אבל בתובעו מנה הלויתיך לא הוחזק כפרן דמצי לתרץ דיבוריה להד"מ שהלויתני כלום וא"כ לפי זה בנ"ד שלא אמר מניתיך ולא אמר נמי בפני פלוני ופלוני לא הוחזק כפרן. ע"כ מצאתי מהאי תשובה:
אני הצעיר המעתיק המגיה דוד בלא"א מ"ו כמהור"ר רפאל מילדולה ה"י ואמרתי חבל על דאבדין ולא משתכחין