דרישה/חושן משפט/שלד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

דרישה ‏ חושן משפט שלד

א

השוכר את הפועל כו' ובא מטר בלילה עיין בב"מ דף ע"ז שמוקי הגמרא וברייתא שכתבתי ללשונו בדרישה בר"ס שנ"ג דקתני הלכו חמרים כו' [עיין לשון הגמרא עם פירש"י בב"ח] ועל סיירי דארעא מאורתא דרבא פירש"י ז"ל פסידא דפועלים גשמים שירדו הפסד דפועלים הוא דלא יהיב להו מידי דא"ל מזלייכו גרם לא סיירי פסידא דבע"ה דאמרי ליה מי יימר דאדעתא דההוא ארעא אגרתן עכ"ל רש"י ומה ששינה רש"י בפירושו לא סיירי לארעא דהוה פסידא דבע"ה נראה דה"ט דגבי מצא שדם לחה דהבעל הבית יודע דרך ומנהג שדהו אם היא רגילה להיות לחה ולא הפועלים מש"ה אף דכשלא סיירי והראה לפועלים מאורתא פסידא דבע"ה משום דהיה לו להתנות עליהם דאם הלכו ומצאו לחה שאינו נותן להם כלום משא"כ בגשם שגם הבע"ה לא היה יודע שיבא ולאחר שכבר בא אין הבע"ה יודע יותר מפועלים אם יעכב החרישה או לא מש"ה כתב רש"י דמיירי דיש לו עוד שדות אחרות ויכולין הפועלים לומר לו מי יימר כו' משא"כ בסיירי מאורתא דחזו הפועלים דאדעת זה שכרן. והשתא א"ש דבסיירי ארעא מאורתא דהוה פסידא דפועלים קמייתא נקט רש"י שם בלשונו תרוייהו שדה לחה וירדו גשמים משום דבסיירי טעם שניהן שווין והיינו דבלחה היה להם לראות ולהבין כמו בע"ה ובירדו גשמים בלילה שניהן לא ידעו בערב שירדו ובבוקר שניהן לא ידעו שיעכב המחרישה ובדבר ששניהן שווין הוא פסידא דפועלים ואמרי' מזל רע דידהו גרם להן ההפסד כל חד לפי ענינו אבל בלא סיירי ארעא מאורתא קמייתא לא נקט רש"י בלשונו אלא שדה לחה ולא ירידת גשמים משום דטעם ההוא אינו מספיק להיות פסידא דבע"ה בירידת גשמים וכמ"ש כל זה דעת רש"י אבל רבינו כתב הטעם קצת בע"א והוא כמ"ש התוס' והרא"ש ע"ש ובב"י ערבב הדברים וכתב שני הפירושים דרש"י אירדו גשמים וגם עירב פירש"י והרא"ש כאילו כולם לדבר אחד נתכוונו וטעם שני הדינים שוין וזה אינו ודו"ק: והרמב"ם כתב כו' כ"כ בפ"ט דשכירות וע"ש ותמצא דלא כ"כ אהאי דשוכר את הפועל לחפור בשדה ואתא מטר בלילה דדין זה לא נזכר ברמב"ם כלל אלא אדין ברייתא הנ"ל בר"ס של"ג דהלכו פועלים ומצאו שדה כשהיא לחה או שכרן להשקות את השדה ומצאוה שנתמלא מים ע"ז כתב אם ביקר בע"ה מלאכתו מבערב כו' ונראה דנמשך אחר ל' הגמרא הנ"ל דקאמר דין סיירי מאורתא אההיא ברייתא ורבא אמר בפירוש במימרא שם (מאכל) [אבל] ק' שבגמרא כתבו בהא דרבא דאמר האי מאן דאגר אגירא לריפקא ואתא מיטרא בלילה כו' וכנ"ל והרמב"ם כתב ששכר פועלים להשקות ומצאוהו שנתמלא מים וכנ"ל ונראה שגירסת הרמב"ם בגמרא היה כן והראייה שהרמב"ם לא הזכיר האי דינא דשכר (להשקות ומצא שנתמלא מים) [לרפקא ואתא מטרא בלילה] כלל:

ו

והבטילה מביא להם כו' ושם בהג"ה כתוב ע"ז ודבר תמוה הוא והלא אפשר לו ללמוד בעצמו או ללמד אחרים בחנם שלא יפחד בלימוד עצמי א"כ משתכר הוא בכך עכ"ל ור"ל הא יוכל ללמד עם אחרים וילמוד למודו שהוא צורך לו ולא יצטרך לטפל ולטרוח בחנם תלמידים באינו לצורך עצמו וזהו משתכר דקאמר וק"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.