אור שמח/בית הבחירה/ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אור שמח ‏ בית הבחירה ו

ז

שהגגות והעליות לא נתקדשו כו'.
ראה בכל המקומות בדברי רבינו שציין המשל"מ לענין מע"ש ולענין קדשים קלים דאינו מביא הך דגגין ועליות לא נתקדשו דמשמע מדבריו דנאכלין קדשים קלים בגגין ועליות וכפשטא דברייתא דמבואר דקדשי קדשים אינן נאכלין בגגות האלו אבל קדשים קלים נאכלין בגגי ירושלים ובעליות וכן מע"ש נאכל תמן, וכן נראה דעת ההשגות ויש להאריך בזה אלא שקדמני בספר מנחת חנוך מ"ע שס"ב באורך גדול:
אמנם תמוה טובא מסוגיא דפסחים (דף פ"ה) דרמי על רב מהלילא פקע איגרא כו' דמפורש דגם בפסח אינו נאכל בגגין יעו"ש אשר לזה כתבו תוס' בשבועות (דף י"ז) דהא דתני אין אוכלין שם קדשי קדשים לאו דוקא דהוא הדין דקדשים קלים אינן נאכלין, אולם בשו"ת הרשב"א סימן ל"ד לשון השואל שהי' גירסא מוטעת לפניו ואין אוכלין שם קדשים קלים, וז"ל ותמיהני אפילו למ"ד גגין ועליות לא נתקדשו מי גריעי משאר העיר שנאכלין בה קדשים קלים והשיב שאלה גדולה שאלת אלא שט"ס כו', הרי דפסיקא להשואל ולהרשב"א דנאכלין קדשים קלים בגגי ירושלים וזה פלא נגד סוגיא ערוכה:
לכן נראה לפרש לכאורה דתנן בפרק בתרא דזבחים ומשהוקם המשכן כו' וקדשים קלים בכל מחנה ישראל כו' באו לנוב וגבעון כו' קדשים קלים בכל ערי ישראל דהא בכל מקום שהוא שם עושה במה ומקריבו, נמצא בכל מקום שראוי להיות במה להקרבת קדשים קלים ראוי הוא להיאכל וכי נתקדשה ירושלים הוא בשלילה שלא יאכל קדשים קלים לבד ירושלים ואם היו נאכלין בכל ערי ישראל הלא כל ארץ ישראל ואוירה ראוי לבמה וכמו שאמרו בתוספתא דפרת חטאת ובירושלמי מגילה פ"א במתו בראש גגו, א"כ הגגין ג"כ היו ראוים לבמה ולהיאכל קדשים קלים הנקרבים בבמת צבור, כן כי נשלל אח"ז לבד ירושלים ג"כ כל תוך ירושלים ראוי לאכילת קדשים קלים וגם גגין ועליות נתקדשו. אבל פסח שאינו ראוי להיות קרב רק בבמת צבור ובבמת יחיד אף בשעת היתר הבמות עובר על לאו דלא תזבח הפסח באחד שעריך, נמצא דגם בעת היתר הבמות לא היה ראוי להיאכל בכל ערי ישראל רק במקום הקרוב לבמת צבור לכן יתכן כי נתקדשה כל ירושלים לא נתקדשו גגין ועליות ותו אינו נאכל פסח בגג ועליה. אמנם תמיה לחדש דבר כזה, ובפרט דלשון רבינו בפ"י ממעשה"ק דכולן פסח ושאר קדשים קלים שווים הם, לכן יתכן דבאמת אויר עזרה כעזרה ויעוין פ"ה משגגות במשל"מ אורך בזה רק בעזרה והיכל שמצוה לבנות בית והכל בכתב מיד ד' השכיל ואסור להוסיף על הבנין בלא קידוש, נתקדש רק העזרה ואויר שבתוכה וגגה לא נתקדש, אבל ירושלים אטו לא נתקדש אוירה וכלום יש שיעור לגובה הבתים ואם יגביהו הבתים עד רום רקיע מי לא קדוש כל האויר שבתוך הבית מה מקום יש לומר דגג לא נתקדש וכן עליה הא מאויר ירושלים הוא וכלום צריך לאכילת קדשים קלים בית אטו בשוק מי לא מצי לאכול, ואיך שייך לאמר דהאויר של הגג לא נתקדש ולאמור דרק האויר שבתוך הבית קדשו זה מפליא המעיין, וצריך לאמר דאין ה"נ כיון שיתכן לאכול קדשים קלים בלא בית כלל וכל האויר שבתוך ירושלים נתקדש ואין מצוה כלל לאכול בבית הוה"ד דאויר שעל גגי ירושלים נתקדש ומותר לאכול בגגין ובעליות, ולא נזכר כלל שיפסל ביוצא אם יצא מן הבית קדשים קלים לגג או לעליה שיפסל ביוצא כמו שאינו נפסל ביוצא לחוצות ירושלים וכן מע"ש אינו נפדה לפנים מן החומה בשוקי ירושלים לפנים מן חומת העיר והוה"ד דאינו נפדה אם העלוהו דרך גגין לירושלים ופשוט, ויעוין באילן שנופו נוטה לפנים יעו"ש ובתוס' שם במכות, וצריך לדחוק בשמועה דהכי מקשה, דדא פשיטא דגם פסח נאכל בלא בית כלל רק בכ"ז דרשו בית על חבורה קאי ודרשו חוצה תן חוצה ופירש רבינו ששתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד צריכה כל חבורה לעשות היקף והוי כל חבורה בבית אחד, אם תאמר דבעזרה וכיו"ב אין גג בכלל בית א"כ גבי פסח שהיו חבורות הרבה אוכלות פסחים בגג אחד אשר מפני זה אמרו הלילא פקע איגרא שהרבה פסחים היו אוכלים חבורות הרבה בגג אחד, א"כ אין מתקיים בבית אחד יאכל בחבורה חדא שגג ועליה אינו בית והוי רק כמו אויר ותו הוי כשתי חבורות אוכלין כאחד דההיקף אינו מועיל להקרא שיהי' הפסח נאכל בבית אחד אם לא שאוכלים בבית אז מועיל ההיקף שחוץ להיקף הוי חוץ לבית אבל הפסח נאכל גם בגג ועליה רק שאינם אוכלים שם חבורות הרבה ודוק, ולשון רבינו בק"פ שאין הגגים והעליות בכלל הבית יעו"ש. ומתרצא בזה מה שמקשים העולם אמאי לא רמי ממשנתינו דתני והנותר שורפין אותו בחצירותיהן או על גגיהן מעצי עצמן הלא מקום אכילתו שם שריפתו יעוין מש"כ פי"ט מפסוהמ"ק ולפ"ז א"ש ודוק. אמנם רבינו בפ"ד מק"פ כתב שורפין אותו בחברותיהן והשמיט בגגיהן וצ"ע, ויש לנו עוד בזה ועוד חזון בס"ד. ויעוין פ"ה מהלכות מעשה"ק ה"ד ובכס"מ שם. ובירושלמי פליגי אמוראי בגגי ירושלים אם נתקדשו יעו"ש ולא נזכר עליות יעו"ש כל הפלפול ואינו סותר דברינו ודוק. והנה בחלונות ועובי החומה אמר בגמ' זבחים (דף נ"ו) דגם על עזרה קאי ומזכיר שם דלתות היינו דמן האגף ולפנים קאי גם בעזרה ודוק:

ח

היו בנויות לחול ופתוחות לקודש כו'.
הנה כיון דאין שוחטים שם קדשים קלים והוי כחוץ, אם יצא הדם שם אם נפסל לזריקה צ"ב. ואם כה נאמר דהדם נפסל ביוצא א"כ תו משכחת הא דפליגי ר' יוחנן ור"ל בריש פרק כל התדיר בקדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים אי מיפסלי ביוצא הואיל וסופן לצאת בירושלים אחר זריקה יעו"ש, א"כ הך פלוגתא משכחת גם בבשר קדשי קדשים לפני זריקה שיצאו לאותן הלישכות הבנויות לחול ופתוחות לקודש דלאחר זריקה נאכלין שם, אם אמרו הואיל וסופן לצאת אין נפסלין ביוצא, ואם נאמר כן בזה דנחלקו במנחה שבללה חוץ לחומת עזרה אם כשירה הואיל וכשרה בזר, דהקשו רבנן בתוספות דכיון דעשרון מקדש הרי נתקדשו ונפסלים ביוצא, ולפ"ז נאמר דפירוש דבלל בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש דאז אינן נפסלות ביוצא, ומוכח מדהקשו התוס' כן והוכיחו דקדושת כלי אינה נפסלת ביוצא דסברי דבלשכות הבנויות בחול הוי פסול יוצא וצ"ע, ויעוין זבחים (דף כ"ט) בתוס' ד"ה למקום שיהא משולש והריו"ט פי' כו' מחשב לזרוק בירושלים לא כו' וקדשי קדשים אפילו כו' ולפ"ז גם בקדשי קדשים משכחת כגון בלשכות הבנויות בחול ופתוחות לקודש אם מחשב לזרוק שם הדם אינו פיגול, אך הלא מפורש הוא בגמ' והובא בהלכות מעשה"ק פי"ב הכ"ב ובמקום שמבשלין קדשי קדשים שם אופין את המנחות שנאמר זה המקום אשר יבשלו שם כו' שם יאפו את המנחה, חזינן דשם נאפין המנחות שנתקדשו בכלי וזה אף בלשכות הבנויות בחול כיון דפתוחות לקדש שמבשלים שם בשר חטאת כיון דנאכלת שם, והמנחות מתקדשים שם ואפייתן בפנים קרינא בהו, ובמשנה במעילה תנן במנחות קדשו בכלי וגבי שתי הלחם ולחם הפנים קרמו בתנור, היינו אע"ג דעשרון מקדש דנמשח כלי יבש, מכל מקום כיון דשתי הלחם לישתן ועריכתן בחוץ אין כלי שרת מקדש אלא בעזרה ואף להיפסל אינן מקדשין יעוין פ"ג דפסוהמ"ק, אכן מנחות דנעשין בפנים מקדש להו עשרון לפסול ביוצא ובלינה ויעוין תוס' סוכה (דף נ') בזה, נתברר דמנחות דכתיב דאפייתן בפנים בהנך לשכות הבנויות בחול פנים קרינא ובלל תוך חומת העזרה קרינא בהו אע"ג דאין שוחטין ואין חייב משום טומאה ע"ז ולענין דם צ"ב עוד:

י

ויש להם למשוך את העזרה עד המקום שירצו מהר הבית.
אולי יצא זה לרבינו דיותר מהר הבית אין ביד ב"ד להוסיף מהא דתנן ריש חגיגה וב"ה אומרים כל שאינו יכול לאחוז כו' מירושלים להר הבית כו' ובירושלמי בעי איכן היו מראין פנים בעזרה או בהר הבית ופשיט מהא דאמרו דטמא פטור שאינו יכול לעלות ולהר הבית יכול לכנוס וע"כ דבעזרה היו מראין פנים ובעי מהיכן הוא מודד לענין קטן ופשיט דמן השילוח שהיה מהלך באמצע ירושלים, א"כ חזינא דהשיעור שוה בין למי שדר סמוך להר הבית בין למי שדר מרחוק, כן נראה הא דתני תנא מירושלים להר הבית ולא תני לעזרה ששם היו מראין פנים משום דרשות לב"ד להוסיף עד סוף הר הבית והשיעור בכולם שוה לכן השיעור להר הבית, ודברי הגמ' עד הכא מאן אתייא צ"ב ואכמ"ל ודוק. ורמז גדול לזה מקרא מלא בהר ד' יראה זהו בהר דלבד ההר אין רשות להוסיף. (נ"ב. אלא בירושלמי לבד ובהר המוריה וזה הוא ממכילתא בראשה וז"ל עד שלא נבחרה ירושלים כו' שנבחרה ירושלים יצאה ארץ ישראל כו' עד שלא נבחר בית עולמים הי' ירושלים ראוי לשכינה משנבחר בית עולמים יצאת ירושלים שנא' כי בחר ה' בציון כו' וציון הוא ההר כמו שכתוב ויבחר כו' את הר ציון אשר אהב וזה ברור.) ובתרגום על פסוק בהר נחלתך כו' מקדש ד' כוננו ידיך בטורא דאחסנתך אתר מתקן לבית שכינתך כו' ומפורש כנ"ל, וכן בשמות רבה בא פ' ט"ו א"ל אם אין אתה נותן לי בהמ"ק ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום כו' ועיין בפ"א ה"ג ודוק:

טז

ושכינה אינה בטילה.
נ"ב וכן כתוב בד"ה ב' ק' ז' והקדשתי את הבית הזה כו' עד עולם ושם ק' ל' למקדשו אשר הקדיש לעולם כו':

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.