אור שמח/תפילה/טו
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מפרשי הרמב"ם אור שמח |
ב
בלחם משנה וטעמו שלא הוזכר בגמרא.
נ"ב בירושלמי נזכר גבי רגליו עקושות ועיין בתוספות ודו"ק.
ג
העבירה כו' כהן שהרג את הנפש אעפ"י שעשה תשובה לא ישא את כפיו שנאמר ידיכם דמים מלאו.
ובשו"ע יש חולקין, דבעשה תשובה נושא כפיו. והנה מדברי רבנן בתוספות פ"ק דיבמות מוכח דפסיקא להו דאף אם עשה תשובה אינו נושא כפיו, דשם שקיל וטרי למילף דרציחה תדחה שבת מקו"ח מעבודה שחמורה ודוחה שבת רציחה דוחה אותה. שנאמר מעם מזבחי תקחנו למות. והקשו בתוספות דילמא משום דגברא לא חזי דפסול לעבודה מכ"ש דאינו נושא כפיו מקרא דידיכם דמים מלאו, ואם נאמר דוקא בלא עשו תשובה, הא ע"י תשובה נושא כפיו, ומצוה דרציחה אף אם עשה תשובה כדקיי"ל בפרק אלו הן הלוקין חייבי מיתות ב"ד אם עשו תשובה אין מוחלין להן, ואם כן בגוונא דעשו תשובה גם כן כתוב מעם מזבחי תקחנו למות, אלמא דאע"ג דחזי לנשיאת כפים ולעבודה ג"כ רציחה דוחה עבודה, ע"כ משום דעשה דרציחה חמירא מעבודה, ועל כרחן דסברי תוספות דאף בעשה תשובה קורא אני ידיכם דמים מלאו. ז"ב.
אמנם לפי מה שכתבו לתרץ דע"כ חזי לעבודה דאין מחלל עבודה דמעם מזבחי ולא מעל מזבחי, ולא ישא כפיו חומרא בעלמא הוא, אפשר דאימת אחמירו עליו דוקא בלא עשה תשובה, הא בעשה תשובה לא החמירו חכמים כיון דקרא אסמכתא הוא וכדי שלא לרחק בעלי תשובה ולהרפות ידן. אמנם לתירוץ השני, דנשיאות כפים שאני מעבודה לפי שאין קטיגור כו' ולעולם ילפותא גמורה מקרא, קם הסברא לדוכתא דקרא לא מפליג אף בעשה תשובה ג"כ אינו נושא כפיו, וכמו שפסק רבינו, והך דספרי וירושלמי בהנזקין שלא תאמר פלוני שופך דמים, ההוא ברנון בעלמא כמו שפירש רבינו בהלכה ו' ועיין בהג"מ בשם ראב"י ובכסף משנה ע"ש.
ובזה מיושב מה שהקשו לי על דברת רבנן בתוספות פרק ב' דזבחים דף ט"ו ד"ה מה ליושב. דבעי למידחי יושב פסול לעבודה משום דפסול לעדות והקשה ר' אפרים דא"כ גזלן יהא פסול לעבודה מקו"ח דפסול לעדות. ונילף קו"ח מבעל מום שכשר לעדות כו' וע"ז שאלו לי דהא כתיב מעם מזבחי ולא מעל מזבחי אלמא דרוצח אפילו כשר לעבודה דאם הוא עבודה בידו לא חילל וכמו שהוכיחו בתוספות פ"ק דיבמות. ולפי דברינו אין זה ענין כלל לזה דאם נילף דפסול מקו"ח דפסול לעדות אין זה רק בלא עשה תשובה הא אם עשה תשובה אינו פסול להעיד, וכי כתיב קרא דמעם מזבחי תקחנו ולא מעל מזבחי הוא בחייב מיתה ע"פ בית דין ואף אם עשה תשובה אין תשובה מצילתו ממיתה ואין ב"ד של מטה מוחלין לו ושפיר כתיב ולא מעל מזבחי, דבעשה תשובה עבודתו כשירה, דתו ליכא למילף מקו"ח דבע"מ דהא אינו פסול להעיד, וזה ברור מאוד.
אמנם בעיקר קושית רבינו אפרים נראה דלק"מ, דגזלן טעמו משום דמשקר לכן פסול להעיד ולא סמכינן על עדותו כמפורש סוף פרק מי שמת דף קנ"ט. גבי היה יודע לו עדות עד שלא נעשה גזלן בשטר כו' עיי"ש והבן. מה שאין שייך לעבודה. אולם עיין פרק החובל דף פ"ח דבעי למילף עבד קו"ח מגזלן ועי"ש דדחי שכן מעשיו גרמו ויש לעיין בזה. וכן קשה ל"ל קרא בנשים למילף פסולא לעבודה מקרא בני אהרן ולא בנות אהרן בשילהי פ"ק דקידושין ולא יליף קו"ח מבע"מ שכשר להעיד כו' אך באמת לק"מ, דשם אף אם ראיית העדות היה בעת הכשר כמו עד שלא היה סומא או קרוב או גזלן ג"כ פסלה התורה, חזינא דלא סמכה התורה על עדות שלהן לכן לא שייך עדות לעבודה, משא"כ ביושב שהעיקר תלוי בשעת העדות שאם היה הראייה בההעמדה וההגדה היה בישיבה פסול, ואם להיפך הראייה בשעת ישיבה ובשעת הגדה בעמידה כשר, דרק בשעת הגדה בעי לעמוד ולאו טעמא משום דהתורה לא סמכה על עדותו, רק משום שמושב ב"ד מושב האלדים, וצריך מפני הכבוד לעמוד, שפיר מייתי דמחלל עבודה וז"ב בס"ד ודו"ק.
בכסף משנה. ומ"ש בין באונס צ"ע מנ"ל.
נ"ב ראה ברש"י עו"ג דף נ"ד ד"ה אי נימא מכהנים שאנסום מלכי ישראל לעשות כומרים לעו"ג וכתיב ולא יגשו אלי עוד לכהן עיי"ש היטב ותבין.
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |