שו"ת מהרש"ל/לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת מהרש"ל ‏ לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה מה שכת' הטור שאביו היה נזהר מליטול כ"א באחרונ' כשהיה בסעודה כו' אי ראוי למעבד הכי:

תשובה אף שאין משיבין את הארי לאחר מותו מ"מ תורה היא וללמוד כו' כי נראה בעיני דלא מסתבר דבריו כלל דאף לפי טעמ' דחשש משו' חשש היסח דעת והפסק מ"מ לא היה לו למנוע את עצמו מליטול בראשונה כי הוא יכול לזהר שלא לפסוק בדברי' בטלים ועדיף טפי ממה שאחרי' יטלו בתחלה ולא ידעו להזהר ועוד אדרבה אם הוא היה נוטל ידיו והיה נזהר מלהפסי' בשיחו' בטילות אולי היו אחרים רואי' ולומדים ממנו ואף הם היו נזהרים דסמוך לנטילה ברכה ועוד מן התלמוד מוכח להדי' דהא דבעי' תכף לנטילה ברכה אמים אחרוני' קאי כמו שפי' רוב הגאונים קדמאי ובתראי אבל לא אמים ראשונים מדמסקינן בפ' ג' שאכלו גבי מים ראשונים דמתחילין מן הגדול דאמר רב ששת לריש גלותא ישב גדול וישמור ידיו עד שיטלו כולן א"ל ריש גלותא לאלתר קריבו תכא קמיה פי' שלחנו מביאין לפניו מיד ואוכל אלמא דאינו חושש כמה שיפסיק מידי בדיבור והפסק אלא דחוששין לכבודו שלא ישב וישמור ידיו וא"כ אפי' את"ל שהירושלמי סבר אף במים ראשונים קאי תלמוד דידן עיקר ועוד אפש' מה שאמר הירושלמי שאינו ניזוק באותה סעודה לחומרה ופרישות בעלמא קאמר שיתכוף נטילת ידים לברכה ולא יפסיק בכדי דשמא לא ישמור ידיו ויעסוק בדבר' שצריך נטילה אבל היכא שהנוטלים מרובים בודאי כה"ג לא אמר ולא הזהיר כלל שלא יפסיק בדברי' ומ"ה נראה דהאידנ' נהי דלא שייכ' למימ' קריבו תכא לקמי' שמקוד' היה שלחן לפני כל אחד ואחד כמו שפי' רש"י מש"כ עכשיו וגם אין דרך האידנא שיאכל האח' מקוד' חבירו אפילו הוא הגדול ובפרט בסעודה הוא מן הראוי שינוחו לגדול שיטול ידיו באחרונה כדי שלא ישב וישמור ידיו ואין שייך לחלק בין היו חמשה או יותר כמו שמחלק תלמוד' לעניין מים אחרוני' דהתם איכ' טעמא היכא דליכא יותר מה' שהוא נוטל ידיו תחלה כדי לעיין בתוך כך בברכ' המזון שיש לו לברך שהרי הגדול הנוטל תחלה הוא המברך וכן פי' רשב"א בחידושיו וז"ל ושיערו חכמים שבשיעור נטילת הארב' יש לעיין בד' ברכו' של מזון ע"כ מה שאין כן טעם לחלק במים הראשוני' ומ"ה דרך הכבוד ראוי הוא שיטול ידיו באחרונ' ועל בעל הסעודה הוא מוטל לכבדו להביא מים לפניו באחרונ' אבל אם מביאים לו ליטול ידיו בראשונה כמו שנתפשט המנהג והוא מונע לקבל עבירה הוא בידו והוא בזיון התורה שהוא רודף אחר הכבוד אפילו לפי סברת הרא"ש אין ראוי לומר אני אנהג עצמי בקדושה ובטהרה ובפרישות ולא אפסיק ואחרים יפסקו אדרבה היה לו ליטול ולהזהר שלא יפסק ואז אחרים ילמדו ממנו כדפרי' וק"ו לפי מה שפרשתי דאין בו חשש הפסקה אלא דרך כבוד שלא יהא עליו למשא שיסב וישמור ידיו ומ"מ טוב שישמו' ידיו שלא יעסוק בדברי' אחרי' שמא יעסוק ויגע בדברי' הצריכים נטילה דסת' ידים עסקניו' הן ומ"ה מי שעושה גדר וסייג שאינו מפסיק אפילו בדברים שמתוך כך יזהר שלא יעסוק בדברים אחרים מה טוב ויפה וישר כחו ומ"ה ראוי ונכון לכל ירא שמים לישב ולשמור ידיו ואף האזהרה בהפסק' יפה לו לגדר ומ"מ אי שואל לו אדם דברי תורה ואינו משיב לו עון הוא בידו מאחר שהוכחתי שיכול להפסי' אלא משו' גדר ופרישו' יכול לעשות וא"כ אין ראוי שיעשה גדר לבטל דברי תורה שכל העולם עומד עליהם וצורך הסעודה הוא שכל השלחן שאין עליו דברי תורה הוא כשלחן של מתים ובפרט לפי מה שכתב ר' מנחם כשישראל יושבין על השלחן וממתינים זה לזה עד שיטלו ידיהם והן בלא מצות שהשטן מקטרג עליהן לכך הזהיר להביא לחם על השלחן שאז ברית מלח מגין עליהם וא"כ לעסוק בתורה אין לך ברית ומצוה יותר ממנה ולכך אומר אני שטוב הוא שירגיל עצמו שלא להפסיק בשיחות בטלות שמתוך כך ישמור ידיו אבל בדברי תורה שהיא יעלת חן ראוי שיפסיק רק שיראה שלא יהא בה יוהרא אלא בנחתו אט עם חבירו והבא לטהר מן השמים יסייעו לו ויראו לו דרך הסלילה: דברי שלמה לוריא:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.