רב פעלים/ב/אבן העזר/כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאלה. נשאלתי ממעלת הב"ד יכב"ץ, בא לידינו הרשאות מעיר במביי, וראינו בהם רעותות ונסתפקנו בהם, והוא בהרשאה שעשה הבעל לשליח עזרא בן יחזקאל אליהו כתוב בה בשיטה ז' בזה"ל, אני נותן לך רשות לעשות שליח בחריקך אפילו בעיר אחרת בכתב שלא בפניו על ידי הפוצט, ושליח שליח ושליח אחר שליח אפילו עד מאה שלוחים, ואפילו בלא אונס תהא אשתי דינה בת יעקב הנזכרת מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם ע"כ. והנה יש בזה חסרון לשון שכך צריך לכתוב, ותכף שיגיע גט זה לאשתי פב"פ הנז' מידך או מיד שלוחך וכו' ואפי' בלא אונס תהיה אשתי פב"פ מגורשת בו ממני מאותה שעה שיגיע גט זה לידה וכו', וכאן שלא כתבו תכף וכו' לא ידענו אימתי היא מגורשת:

ועוד רעותא ב' בשיטה ח' כתוב ותכף ומיד מסרו ליד השליח הנזכר להגט הזה שנעשה עליו עזרא בן יחזקאל אליהו שליח הנזכר להוליכו ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בפני שליח הנזכר במתא במביי וכו' והוא טעות, דצ"ל והגט הזה וכו':

ועוד רעותא ג' בשיטה י"ב כתוב וקודם שמסר הבעל מנשה וכו' ליד שלוחו וכו' ביטל בפנינו ובפני השליח הנז' כל מיני מודעות, וכאן חסר לשון שצ"ל הגט הזה:

גם זאת ועוד בהרשאה השנית שהיא מן השליח, ג"כ מצינו בה רעותות והוא הא' כתוב הנני ממנה על פיכם ובפניכם את שלמה וכו' בכל מקום שיהא נמצא, והגם שנראה דאין קפידא מזה שמא חיישינן למסדרי הגט שאין בקיאין. עוד כתוב בשיטה י"ב ונותן אני לו רשות לעשות שליח אפילו עד תשעים ותשע שלוחים ואפילו בלא אונס עד שיגיע גט זה לידה תהיה מגורשת בו מבעלה מנשה וכו'. ויש כאן חסרון לשון, דכך צ"ל ליתן גט זה לפב"פ אשת פב"פ בכל מקום שימצאנה הוא או שלוחו אפילו עד צ"ט שלוחים, ואפילו בלא אונס עד שיגיע גט זה לידה, ותכף כשיגיע גט זה לידה מידו או מיד שלוחו וכו' ואפילו בלא אונס תהיה פב"פ מגורשת בו מבעלה וכו':

עוד רעותא אחרת, שכתוב שם והגט שנעשה עליו עזרא בן יחזקאל אליהו שליח להולכה ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם במתא במביי וכו', הנה בנוסח הגט שבתוספת ביכורים כתוב בשני חצאי לבנה (שהוא שליח הב') נראה שצריך לכתוב שם שליח הב', ובכנה"ג סי' קנ"ה במי השלוח אות מ"ד הביא ב' דיעות בזה ע"ש, ועוד שם בשיטה י"ז כתוב, ובפנינו ביטל עזרא בן יחזקאל אליהו שליח הראשון כל מיני מודעות שבעולם אם מסר על גט זה וכו', והוא טעות, דצ"ל על שליחות זו, ונא לשון בקשה, על הכל ישים השגחתו היטב וישיבנו דבר, ושכמ"ה:

תשובה. מה שכתבתם בריעותא הראשנה שלא כתוב בהרשאה, ותכף כשיגיע גט זה לאשתי וכו', הנה אע"פ דלשון זה הכתוב בהרשאה הוא מעוקל קצת, מ"מ יש לו הבנה הראויה אל הענין דיש לפרשו כך, כי מאחר שאמר בתחלת דבריו הולך גט זה לאשתי דינה בת יעקב ותן אותו לידה, הנה על דבריו אלו חוזרים הדברים האחרונים האלה שאמר תהא אשתי דינה בת יעקב הנז' מגורשת בו, כלומר אחר שינתן הגט לידה כמו שתפס בתחלת דבריו, ולכן אין לנו לפקפק ולומר לא ידענו מן הדברים האלה אימתי תהיה מגורשת כאשר נסתפקתם. ובאמת נראה דהמסדר את נוסח ההרשאה הזאת סידר אותה כפי נוסח שמצא בסוף הש"ע בסדר גיטין הנדפס מחדש המצוי אצלו, ושם כתוב ותיכף כשיגיע גט זה וכו' והסופר השמיט בשגגה מילות אלו של ותכף וכו' ואלו החתומים בהרשאה לא הרגישו בחסרון מילות ההם וחתמו. וגם רעותא שיש בשיטה ח' שכתוב להגט הזה שכתב למ"ד במקום וא"ו שהיה צריך לכתוב והגט הזה, גם זה ט"ס והעידים ועידי הקיום לא הרגישו בה. גם רעותא שיש בשיטה י"ב שכתוב וקודם שמסר הבעל מנשה בן יצחק שהיה בודאי רצונם לכתוב ג"כ תיבות הגט הזה והשמיטם הסופר ולא הרגישו החותמים, אך זו אינה חשיבה רעותא כ"כ מצד חסרון השגחתם והרגשתם דיש ליישב דברים אלו ככתבן דקאי שמסר על הגט אע"פ שלא פירש להדיה כאן, כיון דעליה קאי בדברים שקדמו לזה וזה ברור:

אמנם בעבור חסרון הרגשתם בכל הנז"ל אין נראה לפסלם, דהא מצינו להגאון פנים מאירות ח"ג סי' ט"ז שכתב כללא דמלתא אין לי שום פקפוק בגט זה רק דבר זה שלא הרגישו בזה מסדרי הגט, וי"ל שהיו עמי הארץ כנזכר בסי' קמ"א בהג"ה סעיף למ"ד, אם השליח אומר שלא נעשה שליח קבלה מעולם נתבטלה שליחותו וגם גט עצמו פסול, מאחר שמוכח שמסדרי הגט היו עמי הארץ שלא ידעו שאין הבעל עושה שליח קבלה, יש לחוש לכמה מיני פסולין וכן כיוצא בזה שהוא ניכר שאותם שסידרו הגט היו הדיוטות ע"ש, א"כ גם בכאן נמי נימא חשש זה, מכל מקום נראה ברור דהתם מיירי שניכר לכל שטעו בדבר משנה ובדבר שמפורסם. לפסול אפילו במקום עיגון, משא"כ כאן יש לומר שלא דקדקו בין יו"ד יתירה הנכתב בציביתי בין צד"י לבי"ת שבאה במקום חיר"ק וכו' וכן במה שכתבו שם האשה בשורה שביעית, כי דבר זה לא נזכר אלא בסדר הגט של הרב רבי מיכל מקראקא שסידר גיטין משונים זה מזה וכו' הרי אף דשינה מן המנהג כשר הוא, וה"ה למלתין דאין כאן בית מיחוש, דאפילו שלא במקום עיגון יש להתיר בדיעבד, קל וחומר במקום עיגון עכ"ל:

הנה כי כן, גם הכא בנ"ד לא מצינו שטעו בדבר משנה ובדבר שמפורסם לפסול אפילו במקום עיגון, אלא רק טעו בהשמטת תיבות שהיה צריך לכתבם כדי לברר הדברים היטב, וגם טעו שלא דקדקו בט"ס שכתב למ"ד במקום וא"ו, ולפ"ד הגאון פ"מ הנז' כל כה"ג יש להתיר בדיעבד אפילו שלא במקום עיגון, ואון לחוש לחששה דהר"ן והריב"ש ז"ל הנז' דלא אתמר מילתא דילהון בכה"ג. ומ"ש הרב שיבת ציון סי' צ"א ורמזו בפ"ת ס"ק כ"ח, בגט שנמצא בו ג' רעותות פן לא ידע זה המסדר בטיב גיטין דיתכן אירע לו עוד כמה פסולים ולא הרגיש בהם, הנה שם היה בהם רעותות חזקות כאשר וראה הרואה, ומדבריו של הגאון ח"ס אה"ע ח"ב סי' י"א, ששם הוכיח את הדיינים על חסרון אות טי"ת, וכן נמי ממה שטען עליהם טענה אחרת שבהרשאה לא הוזכר שם לאטי"ן וכו' ושמא יאמרו עיר אחרת היא, הנה מכל זה נראה דברעותות דנ"ד וש להקל לבלתי ניחוש לחששה דהמ"ן והריב"ש שהביא רמ"א ז"ל, ובספר הלכות קטנות בקנטריס לגיטין סי' נ"א, על מעשה שהיה בגט שבא ממ"ה על ידי שליח שלישי ע"י הרשאה, ובהרשאה היה כמה גמגומים, וכתב שיש חילוק בין הא דהר"ן והריב"ש שטעו ונפלו במכמורות דאפילו דרדקי דבי רב לא היו טועין, לבין היכא שהיה בהרשאה טעות סופר, ואע"פ שהיא טעות גדולה והיינו משום דאמרינן הם לא דקדקו על זה, דעיקר עדותם הוא להעיד איך השליח השני עשה שליח שלישי וכו', וא"כ ה"ה בנ"ד ג"כ יש לחלק בהכי ולומר דשאני נ"ד מדין הר"ן והריב"ש ז"ל, ועוד אנחנו למידין מדבריו שם עוד טעם אחר בנ"ד, דיש לנו לומר מי יאמר שמסדרי הגט הן הן אותם החתומים בהרשאה ובודאי הם אחרים, ואפשר דהם היו בקיאים ולא אתרעו מכח אלו עידי ההרשאה:

ודע דאע"ג דכתב מרן ז"ל בב"י סי' קמ"א על נוסח ההרשאה שהביא הטור ז"ל מן הסמ"ק וז"ל, דתמיהא לי מלתא טובא שחסר בשטר שליחות זה וכיון שיגיע גט זה ליד אשתי פב"פ מידך או מיד שלוחך או שליח שלוחך הנזכר תהיה מגורשת ממני ומותרת לכל אדם וכו' וסיים כל שלא כתב כן קרוב אני לומר שעיקר השליחות חסר מן הספר ע"כ ע"ש, הנה הא דנ"ד שאני טובא, יען כי בנ"ד כתוב להדיה ונותן אני לך רשות לעשות שליח בחריקך אפילו בעיר אחרת וכו' ושליח דשליח עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס, וכתוב נמי תהא אשתי דינה בת יעקב מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם, נמצא עיקר השליחות אינה חסירה ורק הלשון קצר ואינו מיופה בהרחבה, אבל יש בו הבנה שפיר לפי הענין שצריכין לו וחסר מעט מהרחבת הלשון, משא"כ התם שלא נזכר עיקר השליחות שלא אמר תהיה מגורשת בו ומותרת לכל אדם וזה ברור. גם ידוע דאפילו נוסח זה של הסמ"ק שחסר בו עיקר השליחות הוא מקובל אצל האחרונים, וכמ"ש הכנה"ג סי' קמ"א הגהב"י אות נו"ן, אמנם בספר ש"א ובסדר הגיטין למשפטי שמואל סי' קכ"ג אות ט' כתוב נוסח ההרשאה כדברי הטור ז"ל ועוד שם באות נו"ן ציין על מהרש"ך דחש לדברי מרן ז"ל לכתחילה בלבד, ועיין מ"ש בספר נחלת שבעה דף ק"ד ע"ד ע"ש:

ואשר כתבתם ערעורים על הרשאה השנית שהיא מן השליח שבעיר במביי אל השליח שבעיר בגדאד, שכתוב בכל מקום שיהא נמצא, ובסדר הגיטין לא מצאתם כן, הנה בספר קב ונקי בדף נ"ב כתוב נוסח שכתבו אלו בהרשאה הנז' וזה ספר חדש יתכן שראו אותו וכתבו ככתוב שם. ורעותא הב' שמצאתם חסרון לשון, הנה ודאי זו השמטה מן הסופר ולא הרגישו בה החותמים, וכאשר כתבנו למעלה וזה חסרון הניכר. ורעותא הג' שכתוב והגט שנעשה עליו עזרא בן יחזקאל אליהו שליח להולכה ונסתפקתם שזה עזרא היא שליח הראשון וראיתם שיש סוברים שצריך לכתוב שם שליח הב' אין זה ערעור, ואדרבה נוסח זה עיקר, וכן הובא בכמה נוסחאות של גדולים, ואין צורך להאריך בזה. ומ"ש רעותא ד' שכתוב בפנינו ביטל וכו' אם מסר על גט זה וכתבתם שזה טעות וצ"ל על שליחות זו, אין זה טעות, דהן אמת שבסדר גיטין כתוב על שליחות זו עכ"ז גם נוסח זה כך הוא כונתו על שליחות של גט זה, ובספר קב ונקי הנז' ראיתי כתוב על גט זה, ובודאי אלו המסדרים עשו על פיו וכנז"ל. באופן דאין נראה לפקפק מכל הנז"ל, ובפרט לפ"ד בעל השאלה שהבעל הולך ונד במה"י ומי יודע מה תהיה אחריתו ואפשר שתבא לידי עיגון, ובודאי ידעתם מ"ש הגאון נו"ב ז"ל בשיעור העיגון. כל זה כתבתי בנחיצה רבה. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

אח"ז שאלו ממני הב"ד יכב"ץ על ענין אחר קרוב לענין הנז"ל, וזו היא תשובתי להם:

ע"ד הספק ששלחתם אלי היום שהביא לפניכם שליח אחד מכפר עמדי"י גט והרשאה, ויש בהם רעיתות הגט, והגם שיש להכשיר ממ"ש בש"ע סי' קכ"ו, וכן יש להכשיר רעותות ההרשאה ממ"ש מרן ז"ל בסי' קמ"א סעיף כ"ד, מ"מ נראה דמסדרי הגט הם עמי הארץ, וכתב מור"ם בהגה סי' קמ"א מחמת כן גם הגט פסול, ואין לומר שמסדר הגט לא ידע בהרשאה, כי לפ"ד השליח המסדר הגט הוא עצמו חתום בהרשאה, והוא ח' אליהו בן רפאל נוסף על שני העדים, או"ד במקום עיגון גדול יש להכשיר. יורנו ושכמ"ה:

תשובה. מדברינו בתשובה שכתבתי למעלתכם קודם זה, אנו למידין מדברי הרב פנים מאירות ח"ג סי' מ"ז חילוק בזה, שכתב דברי מור"ם בסי' קמ"א דחש לחששות הר"ן והריב"ש לפסול הגט מחמת שנודע שמסדרי הגט עמי הארץ, זה אינו אלא בהיכא שניכר לכל שטעו בדבר משנה, ובדבר שמפורסם לפסול אפילו במקום עיגון, אבל אי אתרמי חסרון תיבות וכיוצא שהוא טעות הניכר, והם חתמו ולא דקדקו היטב בחסרונות אלו, אין חזקתם מתקלקלת בעיקר הגט וכנז"ל, וכן העלינו שם מדברי הרב הלכות קטנות בקנטריס לגיטין סי' נ"א דיש לחלק בהכי, וכנז' שם בתשובתי בס"ד:

ועתה מצאתי עוד דבר חדש בספר דרכי נועם אה"ע סי' נ' דף נ"ד ע"ב שכתב שיש חכמים מקילין בענין מסדרי הגט הדיוטות דהוכיחו מדברי מהרימ"ט ז"ל דס"ל דאין לחוש לסברת הר"ן וריב"ש להחמיר בחשש הדיוטות אלא במקום הנתינה ולא במקום הכתיבה ע"ש. והגם דהרב ר"ע פקפק בזה, מ"מ הא איכא חכמים דסמכו על זה, ויהיה ד"ז לסניף בנ"ד להכשיר. ועוד כתב שם מדברי מהרימ"ט דלא אמרו הר"ן והריב"ש אלא היכא דידוע דאפשר להביא גט אחר בקירוב מקום ע"ש, ובנידון שאלתכם כתבתם דאיכא עיגון גדול. ומ"ש דמסדר הגט שהוא ח' אליהו חתם בהרשאה, אין זה כלום כיון דלא חתם עֵד, ואפשר דלא קראה היטב כיון דאינו עֵד שם עמהם. גם עוד מצינו למרן ז"ל בב"י סוף סי' ק"ך שהביא דברי הרא"ש בתשובה כלל מ"ה סי' י"ו, על גט שניתן בפני עדים שאינם יודעים בטיב גיטין וז"ל, דע כי הדבר קשה עד מאד כי מרבים ממזרים בישראל, ואם באנו לפסול למפרע הדבר קשה מאד, אבל מכאן ולהבא לפרסם ולהכריז שלא ישתדל האדם בנתינת הגיטין אלא הבקיאים בהם עכ"ד ע"ש. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.