רש"י/קידושין/יא/א
סימפון בעבדים ליכא. לבטל את המקח:
הא קא חזי להו. וסבר וקיבל:
נמצא גנב כו'. אינו בטל בכך דהא קי"ל המוכר עבד לחבירו ונמצא גנב או קוביוסטוס הגיעו וברייתא היא [בב"ב בהמוכר פירות] (דף צב:):
קוביוסטוס. גונב נפשות:
הגיעו. הרי הוא שלו דסתם עבד גנב הוא:
לסטים מזויין. דהא לא שכיח ולא קבלו עליו:
או מוכתב למלכות. שנתחייב מיתה למלך:
קלא אית להו. וסבר וקבל:
קיבל מסר והלך. סימן הוא:
קיבל. עליו את המומים משום סימפון ליכא משום דעולא איכא:
מסר. האב לשלוחי הבעל או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי הבעל ועודה בדרך משום סימפון איכא משום שמא תשקה ליכא דליתנהו לאחיה ולאחותה גבה:
תרקבא. שלשה קבין:
דדינרי. זהובים:
דשוייה שליח. לקבל קדושיה ולא נמלך בה בכמה ובנתיה דרבי ינאי נמי אי שוו שליח לא הוו קדושין אלא בתרקבא דדינרי:
כל כסף האמור בתורה כסף צורי. אם פירש שקלים הוי שקל צורי ואם סתם הוי מטבע הפחותה שבצורי:
ושל דבריהם כסף מדינה. לקמן מפרש לה כסף מדינה שמינית שבכסף צורי אם סלע הוא שמינית שבסלע צורי ואם דינר הוא שמינית שבדינר צורי הלכך פרוטה לא מצית למימר לפי שהיא של נחושת ובצורי מטבע של נחושת ליכא ובקדושין כסף כתיב דהא קיחה קיחה גמירי וכיון דאפיקתי' מפרוטה אלמא מידי דחשיבות בעי אוקמוה אדינר כדלקמן:
ה"ג גופא אמר רב יהודה כו':
וכללא הוא. שכסף שכתוב בתורה דוקא כסף כתיב או שוייו ונ"מ דהוי כסף צורי ולא פרוטות: