קרית ספר/תשובה/ב

קרית ספר ‏ תשובה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

אי זו היא תשובה גמורה זה שבא בידו דבר שעבר בו ואיפשר בידו לעשותו ופירש ולא עשה מפני התשובה לא מיראה ולא מכשלון כח זהו שאמר שלמה וזכור את בוראך בימי בחורותיך ואם לא שב אלא בימי זקנותו ובעת שאי אפשר לו לעשותו מה שהיה עושה אף על פי שאינה תשובה מעולה מועלת היא לו ובעל תשובה הוא אפילו עבר כל ימיו ולא עשה תשובה עד יום מיתתו ומת בתשובתו כל עונותיו נמחלים שנאמר עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח וגו' שהוא יום המיתה מכלל שאם זכר בוראו קודם ושב קודם שימות נסלח לו.

ב

ומה היא התשובה היא שיעזוב החוטא חטאו ויסירנו ממחשבתו ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד שנאמר יעזוב רשע דרכו וגו' וכן יתנחם על שעבר שנא' כי אחרי שובי נחמתי ויעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם שנאמר ולא נאמר עוד אלהינו וגו' וצריך להתודות בשפתיו ולומר ענינות אלו שגמר בלבו שנאמר קחו עמכם דברים ושובו וגו'.

ג

וכל המתודה בדברים ולא גמר בלבו לעזוב החטא הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו שאין הטבילה מועלת לו עד שישליך השרץ שנאמר ומודה ועוזב ירוחם וכתיב נשא לבבינו אל כפים וגו'. וצריך לפרוט את החטא שנאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב.

ד

התשובה להיות השב צועק תמיד לפני ה' בבכי ובתחנונים דכתיב ויצעקו אל ה' בצר להם וגו' וממצוקותיהם יוציאם ועושה צדקה כפי כוחו דכתיב וצדקה תציל ממות ומתרחק הרבה מן הדבר שחטא בו ומשנה מעשיו כלם לטובה דכתיב וירא אלהים את מעשיהם וכתיב וינחם אלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה ומשנה שמו כלומר אני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותם המעשים דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וכתיב וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן וגולה ממקומו שגלות מכפרת עון דכתיב לך לך מארצך וגו' והדר ואעשך לגוי גדול.

ה

ושבח גדול לשב שיתודה ברבים ויודיע פשעיו להם ומגלה עבירות שבינו לבין חבירו לאחרים ואומר אמנם חטאתי לפלוני ועשיתי לו כך וכך והריני שב ומתנחם וכל המתגאה ואינו מודיע אלא מכסה פשעיו אין תשובתו גמורה שנאמר מכסה פשעיו לא יצליח בד"א בעבירות שבין אדם לחבירו אבל בעבירות שבין אדם למקום אינו צריך לפרסם עצמו ועזות פנים היא לו אם גלם אלא שב לפני האל ב"ה ופורט חטאיו לפניו ומתודה עליהם לפני רבים סתם וטוב היא לו שלא נתגלה חטאו שנאמר אשרי נשוי פשע וגו'.

ו

אף על פי שהתשובה יפה לעולם בעשרת ימים שבין ר"ה ליום כיפור היא יפה ומתקבלת יותר היא מיד שנאמר דרשו ה' בהמצאו וגו' וזהו ביחיד אבל ציבור כל זמן שעושים תשובה וצועקים בלב שלם הם נענים שנאמר מי כה' אלהינו בכל קראינו אליו.

ז

יום הכיפורים הוא זמן תשובה לכל ליחיד ולרבים והוא קץ מחילה וסליחה לישראל שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם וגו'. ומצות וידוי יום הכיפורים שיתחיל מערב היום קודם שיאכל שמא יחנק בסעודה קודם שיתודה דוידוי דיום כיפור הוא מדאוריתא כדאמר לעיל דאין עצומו של יום מכפר כי אם לשבים ולהכי חששו חכמים שמא יחנק ונמצא שמת בלא וידוי דהיינו תשובה ועשרה וידוין הן כנגד עשרה פעמים שמזכיר כהן גדול את ה' ביום הכיפורים. ועבירות שהתודה ביום כיפור זה חוזר ומתודה עליהם ביום הכיפורים אחר אף על פי שהוא עומד בתשובתו שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד.

ט

אין התשובה ויום הכיפורים מכפרים אלא על עבירות שבין אדם למקום כגון מי שאכל דבר איסור או בעל בעילה אסורה וכיוצא בזה אבל עבירות שבין אדם לחבירו כגון החובל את חבירו או המקללו או גוזלו וכיוצא בהן אין נמחל לעולם עד שיתן לחבירו מה שהוא חייב לו וירצהו דכתיב אם יחטא איש לאיש ופללו לחבירו ורצהו אז האלהים ימחול לו ואם לה' יחטא מי יתפלל בעדו אם אינו שב מעבירות שבידו אפילו לא הקניט את חבירו אלא בדברים צריך לפייסו דכתיב בני אם ערבת וגו' נוקשת באמרי פיך לך התרפס התר לו פסת יד ופרע לו ואם בדברים הקנטת אותו רהב רעיך לבקש הימנו מחילה הרבה רעים דרעיך מלא כתיב לא רצה חבירו למחול לו מביא לו שורה של שלשה בני אדם מריעיו ופוגעין בו ומבקשים ממנו לא נתרצה להם מביא לו שורה שניה ושלישית דכתיב ישור על אנשים וישור לשון שורה ואין שורה פחותה משלשה אנשים וכתיב חטאתי הרי פעם אחד וישר העויתי הרי שנים ולא שוה לי הרי שלשה לא רצה מניחו והולך לו וזה שלא מחל הוא החוטא ואם היה רבו הולך ובא אפילו אלף פעמים דכתיב אנא שא נא ועתה שא נא ואין נא אלא לשון בקשה הרי ג' פעמים והיינו בחבירו דומיא דאחי יוסף עמו אבל ברבו אפילו עד מאה. ואסור לו לאדם להיות אכזרי ולא יתפייס אלא יהא נוח לרצות וקשה לכעוס וכשמבקש ממנו החוטא למחול מוחל בלב שלם ובנפש חפצה ואפילו הצר לו הרבה וזה דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון אבל הגוים ערלי לב עברתם שמורה נצח וכן הוא אומר וגבעונים לא מבני ישראל המה.

יא

החוטא לחבירו ומת חבירו קודם שישאל ממנו מחילה מביא עשרה בני אדם ומעמידם על קברו ויאמר לפניהם חטאתי לאלהי ישראל ולפלוני זה שחטאתי לו בכך כדי שיכנע לבו ויהא הליכתו לקברו חלף ביתו בחייו ובעשרה כנגד ג' שורות והוא ואם היה חייב לו מעות יחזירו ליורשים דהא אינהו ירתי ליה לא היה יודע לו יורשים מניחו בב"ד ויתודה כגר שאין לו יורשים דכתיב ביה האשם המושב לה' לכהן וגו' כדי שלא יהא הגזל בידו ויוכל להתודות כל הדברים האלו הכתובים בשאר ח' הפרקים כלם דבר תורה ומעיקרי הדת הם ורובם נכללים במצות התשובה ומהם במצות אהבת ה' ויראתו ולא העתקנום כי אין להוסיף עליהם ומהם אין לגרוע והם ענינים תלוים בדעות להיישיר המעשה נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת:

< הקודם · מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.