קרית ספר/ביאת מקדש/א

קרית ספרTriangleArrow-Left.png ביאת מקדש TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

כסף משנה
ר"י קורקוס ורדב"ז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
הר המוריה
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מעשי למלך
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קרית ספר
תשובה מיראה


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אעריכה

אזהרת רט שלא יכנס כהן שכור למקדש דכתיב יין ושכר אל תשת אתה ובניך וגו'. ומנין לעשות המזבח כאהל מועד דכתיב אתה ובניך פי' בדבר שאתה ובניך חלוקים בו מכל ישראל ולהבדיל כדי שיבדיל בין עבודת קדושה לעבודת חול הא למדת שאם נכנס ועבד עבודתו פסולה וחייב מיתה דכתיב ולא תמתו והיא מיתה בידי שמים שאין מיתת בית דין בקדש ומקדש. והוא ששתה רביעית יין בן ארבעים יום בבת אחת דכתיב יין ושכר שהוא משכר אבל פחות מרביעית או הפסיק בו או מזגו או תוך מ' יום לא הוי יין המשכר ואינו מחלל עבודה. שתה יותר מרביעית אף על פי שהיה מזוג או שהפסיק בו חייב מפני שהוא משכר.

בעריכה

היה שכור משאר המשכרין אסור להכנס למקדש ואם נכנס ועבד לוקה ועבודתו כשרה דכתיב יין ושכר דהיינו יין המשכר כדאמר' הוא דאית ביה מיתה וחלול עבודה הא שאר משכרין לא ונראה דרבי אלעזר לא פליג אלא אתנא קמא דיליף שכר שכר מנזיר לא ארבי יהודה דלא יליף הילכך לרבי אלעזר נמי שאר המשכרין באזהרה מדאוריתא מדכתיב ושכר כדאמר'.

געריכה

וכשם שאסור לכהן ליכנס למקדש מפני השכרות כך אסור לכל אדם להורות כשהוא שתוי דכתי' ולהבדיל בין הקדש ובין החול וגו' בבואכם להבדיל בין הקדש והחול נמי אל תשת יין ושכר וקדש וחול היינו דמים וערכין חרמים והקדשות דאסירי שתויי יין לשים אותם לבעלים לפדותם דדלמא לא שימי להו שפיר בין הטמא ובין הטהור אלו טמאות וטהרות ולהורות זו הוראה של איסור והתר ששתויי יין אסורין בה את כל החוקים אלו מדרשות אשר דבר השם זו הלכה ביד משה זה תלמוד יכול אף המשנה תלמוד לומר ולהורות לאפוקי משנה דאין מורין הלכה מפי משנה ואם מורה בדבר מפורש בתורה שהצדוקין מודין בו כגון שהשרץ טמא והצפרדע טהור והחלב והדם אסורין מותר שהרי לכל גלוי ואין זו הוראה.

דעריכה

ומותר לשכור ללמוד תורה ואפילו הלכות ומדרשות והוא שלא יורה דהא דדרשינן מקרא דאשר דבר ה' ביד משה דאפילו הלכות ומדרשות אסור לשכור ללמוד היינו כשמורה מתוכן.

העריכה

שתה רביעית מזוג או אפילו בלא מזיגה וישן מעט או הלך דרך מיל מותר לעבוד דשינה כל שהיא ודרך מיל מפיגין את היין והרי אינו שכור אבל יותר מרביעית אפילו מזוג שינה מעט ודרך טורדתו ואכתי שכור הוא עד שישהה שלא ישאר בשכרותו שום דבר:

חעריכה

אזהרת רי שלא יכנס כהן פרוע ראש למקדש דכתיב ראשיכם אל תפרעו וגו' ואם נכנס ועבד חייב מיתה בידי שמים והלכתא גמירי לה הכי ואסמכוה אקרא דיחזקאל דכתיב ופרע לא ישלחו וגו' ויין לא ישתו מה שתויי יין במיתה כדכתיב ולא תמותו אף פרועי ראש במיתה ולא תימא דקרא דראשיכם אל תפרעו היינו על המת משום אבלות אבל אי לאו הכי לא דהא נכפלה אזהרה זו בכהן גדול דכתיב את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום ופשטיה דקרא שלא יפרע את ראשו ולא יקרע בגדיו על מתו ודרשינן ביה נמי שלא יעבוד פרוע ראש וקרוע בגדים והאי דרשה ילפינן לה לכהן הדיוט הואיל ואלעזר ואיתמר לא היו כהנים גדולים והוזהרו בזה כדכתיב ראשיכם אל תפרעו ואין פרועי ראש מחללין עבודה דמיתה לחודה הוא דגמירי ואסמכוה אקרא אבל חלול עבודה ליכא לא קרא ולא הלכתא דכי גמירי הלכתא למיתה לאחולי עבודה לא גמירי וכיון דאיתקשו לשתויי יין דוקא בשעת ביאה למקדש אף פרועי ראש דוקא בשעת ביאה למקדש והיינו לכהן הדיוט דכהן גדול לעולם אסור בפריעת ראש וקריעת בגדים דקרא כתב ביה בהדיא את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום משום דהוי תדיר במקדש. וגידול פרע שלשים יום כנזיר דכתיב ביה גדל פרע וסתם נזירות שלשים יום בגימ' דיהיה דהוי שלשים לפיכך כהן הדיוט העובד מגלח קודם השלמת שלשים יום:

ידעריכה

אזהרת ריא שלא יכנס כהן פרוע בגדים למקדש דכתיב ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו הא אם עבד והוא קרוע בגדים חייב מיתה בידי שמים דקרא דלא תמותו אבגדיכם לא תפרומו קאי א"נ דקרוע בגדים הוי כמחוסר בגדים דהוי במיתה ולאו דוקא משום אבלות כדאמר' דילפי' מכהן גדול העובד קרוע בגדים דחייב ובפריעת ראש דכתיב ביה את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום וגו'.

טועריכה

וכל כהן הכשר לעבודה אם נכנס מן המזבח ולפנים שתויי יין או שכור או פרוע ראש או קרוע בגדים כדרך שקורעין על המתים אף על פי שלא עבד עבודה לוקה הואיל וראוי לעבודה כדילפינן מדכתיב אתה ובניך וגו' וילפינן נמי דאינו נכנס ראוי לעבודה ובשעת עבודה ביום מדכתיב בשתויי יין בבואכם אל אהל מועד ונאמר להלן ברחוץ ידים בבואם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימותו מה להלן עשה את המזבח כאהל מועד דכתיב ביה או בגשתם אל המזבח אף כאן עשה את המזבח כאהל מועד ומה להלן בשעת עבודה כדכתיב בגשתם אל המזבח לשרת וגו' אף כאן בשעת עבודה ואיתקש פרוע ראש לשתויי יין וקרוע בגדים לפרוע ראש כדאמר'.

טזעריכה

ודין הנכנס ככה מן המזבח ודין היוצא משם אחד הוא דילפינן נמי מרחוץ ידים דכתיב ביה ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו פעם אחרת בלא הזכרת ביאה מה להלן עשה יציאה כביאה שאם נגע בפנים בדבר שצריך רחיצת ידים אחריו או שישן צריך הוא לקדש ידיו אף ביין אם שתה בפנים ועבד חייב מיתה ואם לא עבד לוקה וכן קרוע בגדים כדאמרן:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.