מגיד משנה/גירושין/ב
< הקודם · הבא > משנה תורה להרמב"ם נושאי כלים מגיד משנה מפרשי הרמב"ם אור שמח |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
געריכה
(א-ג)
זה שנאמר בתורה וכו'. מצינו בכל התורה שלוחו של אדם כמותו ורבנן דרשי האי וכתב בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף פרק המביא תניין (גיטין דף כ"א:) ופרק האיש מקדש (קידושין דף מ"ג) אמר לשנים צאו וקדשו לי אשה (פלונית) הם הם שלוחיו הם הם עדיו וכן בגירושין. ומ״ש הרב והוא מגרש בו כל זמן שירצה, נראה דוקא שלא נתייחד עמה אחר שכתבו דגט ישן פסול כדאמרינן פ' הזורק (גיטין דף פ"א) ופרק גט פשוט (ב"ב קס"ז) במשנה כותבין גט לאיש אע״פ שאין אשתו עמו:
דעריכה
ובשעת הסכנה כותבין ונותנין אף על פי שאין מכירין. פרק האומר דגיטין (דף ס"ו):
והאשה נותנת שכר הגט וכו'. פרק גט פשוט (ב"ב קס"ח) והאידנא דלא עבדינן הכי וכו':
העריכה
וצריך שיאמר וכו'. פ' מי שאחזו (גיטין דף ע"א:) אע״פ שכתבוהו וחתמוהו (ונתנוהו לו) וחזר ונתנו לה הרי הגט בטל וכו':
ועריכה
אמר לשנים וכו'. פרק האומר דגיטין (דף ס"ו:) אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה [כתבו גט] ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו וכו' א״ר יוסי נומינו לשליח אף אנו מקובלין וכו' והלכתא כר' יוסי דאמר מילי לא מימסרן לשליח ואמרינן נמי א״ר ירמיה (בר אבא) שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו ותנו גט לאשתי ואמרו לסופר וכתבו וחתמו הן מהו שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד וכו' (וכן הלכה) גופא אמר לשנים וכו' עד מעשה לא עבדי דבורא קא אמרי אמר לשנים אמרו לסופר ויכתוב ואתם חתומו רב חסדא אמר כשר ולא תעשה. וכתב הרב הרי הגט פסול כלומר כשר הוא מן התורה ולא תעשה ופסול מדברי סופרים ואם נשאת לא תצא. וכתב הרב מתישבין בדבר דקרוב הוא להיות בטל וכו' ושמא זה הוציא מהא דאמרינן שלחו ליה מבי רב לשמואל ילמדנו רבינו אמר לשנים כתבו גט ואמרו לסופר וכו' שלח להו תצא והדבר צריך תלמוד אי מילי מימסרן לשליח ואמרינן פ' מי שאחזו (גיטין דף ע"א:) אמרו לו נכתוב גט לאשתך אמר להם כתבו ואמרו לסופר וכתב וכו' הרי הגט בטל וכו' ושקלינן וטרינן בגמרא ואסקה רב אשי כולה ר' יוסי היא וכו' נראה מזה אליבא דרבי יוסי אפילו אמר אמרו לא הוי גט דמילי לא מימסרן לשליח ואמרינן הרי הגט בטל לכן כתב הרב וקרוב להיות הגט בטל ופסק נמי כרב חסדא ור״נ דאמרי כשר ולא תעשה דסבירא להו דגט פסול הוא:
חעריכה
הבעל שהביא וכו'. [פרק] האומר דגיטין (דף ס"ג:) ההיא דהוו קרו לה נפאתא אזול סהדי כתבו תפאתא וכו' ומסקנא כותבין ונותנין אפילו מאה פעמים:
טעריכה
אמר להם הבעל וכו'. התם נמי בעא מיניה רבא מרב נחמן [אמר לשנים] כתבו ותנו לשליח מהו סלוקי סלק להו או דילמא לטירחא דידהו חייש וכו' תיקו וכתב הרי"ף ותיקו דאיסורא לחומרא וכו' והרב לא גריס האי גירסא אלא הכי גריס בעא מינה וכו' פי' אם אמר הבעל לשנים כתבו ותנו לשליח ואבד הגט מידם או נמצא הגט פסול מהו כלומר יכולין הם לכתוב גט אחר אפילו כמה פעמים או לא מי אמרינן עשו עדים שליחותו או דילמא יכולין לחזור ולכתוב עד דמטי גיטא לידה וסלקא בתיקו. וכן נראה דהא בגמרא סמך האי בעיא גבי ההיא דהוו קרו לה נפאתא וכו' והתם נמי להא דמיא:
יעריכה
האומר וכו'. שם (ס"ה:) כתבו גט ותנו לאשתי גרשוה כתבו אגרת ותנו לה וכו' פטרוה פרנסוה וכו' שלחוה שבקוה וכו'. פי' ובכ"מ שאמרו לא אמר כלום גט בטל ועדיין אשת איש כשהיתה:
יאעריכה
אמר להן הוציאוה. שם [איבעיא להו הוציאוה] מהו וכו' פשוט מהא חדא וכו'. פירוש אבל האחרים לא איפשוט וספק מגורשת היא. ונראה דגרשוה שלחוה תרכוה כתבו אגרת שמשמען לשון גירושין אע"ג דאינו מדבר עמהם על עסקי גירושין היה לו לומר כדאמרינן גבי קדושין גבי הרי את מיועדת וכו'. ומצאתי כתוב בשם הראב"ד דכל אותן הלשונות בשכבר דבר עמהם על עסקי גירושין שאם לא כך מנין הם יודעים שעל עסקי גרושין הוא אומר. ואני אומר והלא כתוב כלה גרש יגרש, גרש את האמה, ואם לא דבר עמהם בענין גירושין מה לנו לחוש:
יבעריכה
האומר כתבו וכו'. פרק האומר (דף ס"ו) אמרינן הבריא שאמר כתבו גט לאשתי רצה משחק בה (דף ס"ה) בראשונה היו אומרים היוצא בקולר ואמר כתבו וכו' ר' שמעון שזורי אומר אף המסוכן והלכה כר"ש. ובירושלמי א"ר מנא ולא סוף דבר בקולר של סכנה אלא אפילו בקולר של ממון שכל קולר בחזקת סכנה. ותו גרסינן בירושלמי הלכה כר"ש השזורי במסוכן מה בין מסוכן מה בין חולה חולה כדרך כל הארץ ומסוכן כל שקפץ עליו החולי דרך הארץ הקרובים נכנסין אצלו מיד והרחוקים לאחר שלשה ימים ואם קפץ עליו החולי אלו ואלו נכנסין אצלו מיד. פירוש אבל חולה כדרך כל הארץ צריך שיאמר תנו:
יגעריכה
בריא שאמר וכו'. פרק האומר שם (דף ס"ז) מעשה בבריא שאמר כתבו גט לאשתי ועלה לגג וכו':
ספק הפיל וכו'. ירושלמי ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחפתו נשמעיניה מן הדא רבן שמעון בן גמליאל אומר אם על אתר נפל הרי זה גט ואם לאחר זמן נפל אינו גט וההן על אתר ולא ספק הוא הדא אמרה ספק מעצמו נפל ספק הרוח דחתו הרי זה גט:
מי שהיה מושלך בבור ואמר כל השומע קולי יכתוב גט וכו'. תנא דבי רבי ישמעאל בשעת הסכנה כותבין וכו'. וזהו שכתב הרב אע״פ שהעלוהו ולא הכירוהו וכו'. ופ' מי שאחזו (גיטין דף ע':) אמר ר״י אמר שמואל שחט בו שנים או רוב וכו':
ידעריכה
מי שהיתה רוח רעה וכו'. שם (דף ס"ז:) מי שאחזו קורדיקוס ואמר כתבו גט לאשתי לא אמר כלום אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדיקוס וכו' מאי קורדיקוס וכו' הא רוחא קורדיקוס שמה:
וכן השכור וכו'. פרק הדר (עירובין דף ס"ה) אמרינן שכור שלא הגיע לשכרותו של לוט הרי הוא כפקח לכל דבריו ושמא היכא דאמר כתבו ולא אמר תנו כמו מי שאחזו קורדיקוס דמי וה״ז ספק אם הוא כבריא וצריך שיאמר כתבו ותנו או שמא הוא כחולה ואין צריך לומר תנו. וכן נראה שהרב כתב שכור אחר מי שאחזו קורדיקוס דאע״ג דהוא כפקח לכל דבריו אינו כבריא:
טועריכה
אמר כשהוא בריא וכו'. שם (דף ס"ז:) אמר כתבו גט לאשתי ואחזו קורדיקוס וכו' ור"י אמר אין כותבין אלא לכשישתפה (דף ע':) והלכתא כר"י:
טזעריכה
מי שנשתתק וכו'. שם דאמרינן ליה בסירוגין וכו' דאמרינן ליה חד לאו ותרי הן וכו' וזהו שכתב הרב צריך לבדקו יפה יפה:
וכן אם אמר כתבו וכו'. התם (דף ע"א) נמי אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב וכו' א"ל ר' זירא אלם קאמרת שאני אלם וכו':
יזעריכה
מי שנשא וכו'. התם נמי ת"ר חרש לא הלכו בו אחר רמיזותיו ואחר קפיצותיו וכו' אלא במטלטלין אבל לא לגיטין. והאי חרש דלא בדקינן ליה לענין גיטין דוקא שנשא כשהוא פקח אבל חרש מעיקרו בדקינן ליה דתנן (יבמות קי"ב:) חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת רצה יוציא רצה יקיים וכו' ותנן נמי פרק הנזקין (גיטין נ"ט) חרש רומז ונרמז בן בתירא אומר קופץ ונקפץ במטלטלין וכו'. א"ד א"ר נחמן כמחלוקת במטלטלין כך מחלוקת בגיטין:
יחעריכה
המקדש קטנה וכו'. פרק האומר דגיטין (דף ס"ד:) נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה. ונראה דוקא נערה אבל קטנה דלית לה יד אביה ולא היא, עוד שם (דף ס"ה) ג' מדות בקטן וכו' וכנגדן בקטנה מתגרשת בקדושי אביה פי' כגון שמת אביה אבל בחיי אביה אביה ולא היא והכי פי' הרי"ף וכו' במאי קמיפלגי רבנן סברי יד יתירא זכי לה רחמנא כדגרסינן פרק האיש מקדש (קדושין מ"ד) וכו' וגרסינן נמי התם בעא מיניה רבא מר"נ נערה מהו שתעשה שליח וכו' כלומר בחיי אביה אבל לאחר מיתת אביה וכו' עושה שליח [עכ"ל]. והכי אמרינן התם ופ' האומר דגיטין (דף ס"ג) קטנה שאמרה התקבל לי גיטי אינו גט עד שיגיע גט לידה וכו' לפיכך וכו':
יטעריכה
קדשה אביה וכו'. התם (דף ס"ד:) נמי ת"ר קטנה היודעת לשמור את גיטה מתגרשת פירוש אם מת אביה וכו' עד כל שמבחנת בין גיטה לדבר אחר:
כעריכה
מי שהדין נותן וכו'. בערכין פ' האומר משקלי עלי (ערכין דף כ"א) וכן בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ופ' המגרש (גיטין דף פ"ח:) גט מעושה בישראל כשר ובעכו״ם פסול ובעכו״ם חובטין אותו ואומרים לו עשה מה ישראל אומר לך וכשר אמר ר״נ אמר שמואל גט המעושה בישראל כדין כשר שלא כדין פסול ובעכו״ם וכו':
ולמה לא בטל גט זה וכו'. זה הוציא הרב מפ' חזקת הבתים (ב"ב מ"ז:) דאמר רב הונא תליוה וזבין זביניה זבינא מאי טעמא (אילימא) וכו' אלא כדתניא וכו' וכן אתה מוצא בגיטי נשים כופין אותו עד שיאמר רוצה אני ודילמא שאני התם דמצוה לשמוע דברי חכמים וכו':
מהדורה זמנית - הבהרה הטקסט הזמני פורסם ברישיון התואם לפרסומו כאן. אך אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |