כף החיים/אורח חיים/תרעב

כף החיים ‏ אורח חיים תרעב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אין מדליקין וכו'. אלא עם סוף שקיעתה. שאז העם עוברים ושבים ורואים וגם הנרות מאירים ואיכא פרסומי ניסא משא"כ ביום דשירגא בטיהרא מאי אהני. לבוש:

ב

ב) שם. אלא עם סוף שקיעתה. הייני צאת הכוכבים כמ"ש סי' תקס"ב. ב"ח. שכנה"ג בהגה"ט או' א' מ"א סק"א. א"ר או א' מאמ"ר או' א' ח"א כלל קנ"ד או' י"ח. דה"ח אות ב' בן א"ח פ' וישב אות ז' ומשמע ביה"ש אין להדליק ואין ספק דרבנן לקולא. א"א אות א' תו' חיים על ח"א שם אות כ"ד. ואם הוא מסופק אם כבר הוא צה"כ ידליק ומוטב למהר קצת מלאחר. ח"א שם:

ג

ג) מצות הדלקתו משתשקע החמה ואם הדליקו ביום אין ניאותין ממנו ואין מברכין עליו שכך אמרו אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו. מ"ס פרק ך' מ"א שם:

ד

ד) ומיד כשהתחיל זמנה אין לו לא לאכול ולא ללמוד עד שידליק ואם התחיל פוסק. רש"ל בתשו' סי' פ"ה. ב"ח. כנה"ג בהגה"ט. עו"ש. מ"א סק"ה. פר"ח. א"ר או' א' ח"א שם או' ך' בן א"ח שם. מ"ב אות ט' והמחה"ש סק"ה כתב דחצי שעה קודם אסור לאכול כמ"ש סי' רל"ב יעו"ש וכ"כ דה"ח אות א' מ"ב בשה"צ אות י"ד:

ה

ה) יש להדליק תיכף כשיוצא מבהכ"נ כדי שלא יאחר יותר מדאי. שה"ג אשר סביב המרדכי בפ' במה מדליקין בשם רבינו אבן. ונראה שהיה מנהגם להדליק אחר תפלת ערבית וכן היה מנהג מורי אבי ז"ל אבל אני נוהג להדליק משתשקע החמה קודם תפלת ערבית. כנה"ג בהגה"ט אמנם בשכנה"ג הגה"ט או' א' כתב בימי בחרותי הייתי נוהג להדליק אחר תפלת ערבית ואח"כ נהגתי להדליק קודם תפלת ערבית וכשראיתי דברים אלו (ר"ל דברי הפו' שזכר שם) חזרתי למנהגי להדליק אחר תפלת ערבית עכ"ל והב"ד שבו"י ח"ב סי' מ' וכתב וכן נראה עיקר לדינא דודאי תדיר ושאינו תדיר תדיר קידם יעו"ש. והמחב"ר או' ג' כתב ואחר ראית כל דברי הרבנים הנז' ויתר אחרונים נראה דהמדליק קודם שילך להתפלל ערבית לא הפסיד דיש לחוש דעד שיתפלל יעבור זמן הדלקה שהוא חצי שעה מדינא דגמ' עכ"ל והב"ד השע"ת או' ב' וע"כ נראה דהכל לפי הענין דאם יש חשש שיעבור זמנה אם יתפלל קודם ידליק קודם תפלת ערבית ואם לאו יתפלל קידם משום דתדיר קודם ובפרט בזה"ז שמדליקים בפנים ואין היכר לבני רה"ר כמ"ש בסי' הקודם וא"כ אפי' נתעכב איזה זמן מועט נראה דאין קפידה כ"כ ודוק:

ו

ו) ומ"מ צריך לתקן הנרות ולתת בהם שמן ופתילה ולהניחם במקום מושבם מקודם תפלת ערבית כדי שאחר תפלה ימצא הכל מתוקן ולא יצטרך להתעכב:

ז

ז) שם. לא מאחרין ולא מקדימין. ודוקא לכתחלה אבל אם הדליק מפלג המנחה האחרון ואילך יצא בדיעבד וכן הש"צ מדליק בבהכ"נ בעוד היום גדול דכיון דא"א כדיעבד דמי וכן בע"ש לכל אדם. ב"ח. שכגה"ג בהגה"ט אות א':

ח

ח) שם. ויש מי שאומר שאם הוא ערוד וכו'. היינו שלא יהיה לו פנאי אח"כ להדליק:

ט

ט) שם. יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה. דהיינו שעה ורביע קודם צה"כ וחשבינן השעה לפי קוצר היום דהיינו שעות זמניות. ח"א כלל קנ"ד או' י"ח. מ"ב או' ג' ועיין לעיל סי' רל"ג סעי' א' ובדברינו לשם או' ז' ואו' ח':

י

י) שם. יכול להקדים וכו'. ויברך ג"כ וכדלקמן סי' תרע"ט בהגה. פר"ח. מ"ב שם. מיהו ממ"ש לעיל או' ג' נראה דהמדליק נר חנוכה קודם שקיעת החמה לא יברך על הדלקתן וכתב בס' תפלה לדוד דכן דעתו נוטה. סידור בי"ע אות א':

יא

יא) שם. מפלג המנחה ולמעלה. ואם הדליק קודם פלג המנחה צריך לכבותה ולהדליקה אחר פלג המנחה וכן בע"ש גם כן ידליק אחר פלג המנחה וצריך שיתן שמן כשיעור שידליק אחר צה"כ חצי שעה וכמ"ש כאן בש"ע. א"א אות א' ועיין באות שאח"ז:

יב

יב) והנה בע"ש אם לא נתן רק שיעור חצי שעה מצומצם ולא ידליק בלילה חצי שעה י"ל דיצא הא אם כבתה ע"ש קודם הלילה אין זקוק משא"כ בחול כה"ג. ומיהו כיון דהדלקה מצוה א"כ ודאי מפלג המנחה בשעת הדחק הוי זמנה א"כ י"ל דיעבד כשנתן שיעור שמן חצי שעה לבד די ואין חוזר ומברך עכ"פ וצ"ע. א"א שם. ומיהו בח"א שם כתב דאם אינה דולקת בלילה לא קיים המציה וצריך לחזור להדליק ולברך עכ"ל נמצא דבדבר זה איכא פלוגתא אם לא נתן שמן עד כדי שידליק בלילה חצי שעה וע"כ אם לא נתן שמן בכדי שידליק מאחר פלג המנחה עד חצי שעה מהלילה צריך לכבותה וליתן שמן כשיעור ולחזור ולהדליקה אבל לענין ברכה אינו מברך כיון דאיכא פלוגתא וסב"ל ועיד כיון די"א דאינו מברך כלל אם מדליק קודם שקיעת החמה ואפי' נתן שמן כשיעור מתחלה כמ"ש לעיל או' יו"ד יעו"ש. ועוד עיין לקמן סי' תרע"ט:

יג

יג) שם. ובלבד שיתן בה שמן וכו'. מסתברא ודאי שיהיה בו כל שיעור שמן זה קודם שידליקנה וכדלקמן סי' תרע"ה סעי' ב' פר"ח:

יד

יד) שם. עד שתכלה רגל מן השוק. והוא כמו חצי שעה מן הלילה. טור. לבוש. וכ"כ בסעי' שאח"ז:

טו

טו) [סעיף ב'] הילכך צריך ליתן בה שמן וכו'. משמע דאם הדליקו זמן מה אחר שקיעת החמה א"צ ליתן שמן כ"כ רק עד שתכלה רגל מן השוק. מ"א סק"ב. וכ"כ הפר"ח אלא שכתב דזהו לדין התלמוד שההיכר הוא לעוברים ושבים אבל האידנא לעולם בעינן שיעור הידוע. ומיהו בב"ח מבואר שיש פו' מקילין בזה"ז גם בשיעור השמן וה"ה מור"ם ז"ל בד"מ בשם קובץ אבל מ"מ נראה שמסיק שם דאין להקל בזה כלל והכי מוכח מסתמיות דבריו כאן ולקמן סי' תרע"ה. מאמ"ר אות ג' וכן הא"א אות ב' הביא דברי הפר"ח הנז' וכתב וכן המנהג. וכ"פ ח"א כלל קנ"ד או' כ"א וכתב דאפי' בדיעבד לא יצא ויחזור וידליק בלא ברכה עכ"ל ור"ל דצריך לכבותה ויתן שמן כשיעור ויחזור וידליק בלא ברכה משום דהדלקה עושה מצוה וכמ"ש לקמן סי' תרע"ה סעי' ב' יעו"ש. ואף אם מדליק אחר שתכלה רגל מן השוק נמי יתן כשיעור חצי שעה. א"א אות מ"ב אות ה':

טז

טז) שם. הילכך צריך ליתן בה שמן וכו'. השה"ג כתב שיעור השמן שמינית ביצה וכ"כ הכלבו יעו"ש והרא"ם כתב דלא נתנו שיעור לשמן דבפתילה גסה צריך יותר מדקה אבל במנורה נתנו שיעור משום דבפתילות המנורה לא היו יכולות להיות רק כשיעור פיות הנרות יעו"ש. ער"ה או' א' וכ"כ המ"א סק"ג על דברי השה"ג הנז' דהכל לפי עובי הפתילה. וכ"כ האחרונים:

יז

טוב) שם. כזה השיעור. ומי שאין לו שמן כשיעור חצי שעה ידליק בלא ברכה. א"א או' ו' מ"ב בב"ה. והיינו כשאין לו שיעור לנר אחד אבל אם יש לו שיעור לנר אחד מברך דמעיקר הדין נר א' איש וביתו כמ"ש לעיל סי' תרע"א או' ו':

יח

חי) שם. כזה השיעור. אבל אין מצוה בנרות ארוכות דהא לאחר שדלקו כשיעור הזה מותר להשתמש בהם אבל בנרות שעוה כשהם ארוכים הם נאים יותר. מ"א סק"ג. וכ"כ ח"א כלל קנ"ד אות כ"א. מ"ב אות ו' ומ"מ אין לעשיתם גדולות יותר מדאי. שה"ג שסביב המרדכי. מ"ב שם. מיהו הא"ר אות ו' כתב על דברי מ"א הנז' לפי מאי דק"ל דאסור להשתמש בהם כ"ז שדולקים (כמ"ש לקמן אות כ"א) אפשר שמצוה אפילו בנר של שמן הרבה. ועיין לקמן סימן תרע"ג אות טו"ב:

יט

יט) מי שלא הדליק בליל ג' אלא שתי נרות או בליל רביעי אלא ג' זה היה מעשה בלוני"ל והחמירו שידליק מה שחסר להדליק וא"צ לברך פעם אחרת כי הברכה שעשה בתחלה על חיוב כל הנרות עשאה. ב"י בשם או"ח. לבוש. ומשמע דאם אין דעתו לכך אלא סבר שלא יהיה לו יותר ואח"כ נזדמן לו חוזר ומברך. א"ר או' ז' מיהו דעת הא"א אות ג' דאין לחזור לברך כיון דמדינא אין מצוה רק נר אחד והשאר משום הידור יעו"ש וכ"מ ממ"ש לעיל סימן תרע"א אות י"א:

כ

ך) מי שהיה עומד בליל ז' והיה לו להדליק ז' וכסבור שהוא ליל ו' והדליק ו' ואח"כ נודע לו שהיה ליל ז' וצריך להדליק נר אחר כיון דמצות חנוכה נר לאיש וביתו ואינך דמדליק הוו משום הידור לא בעי לברוכי. פר"ח בסוף הסי' והער"ה אות ז' חולק וס"ל דיש לברך יעו"ש ומיהו כבר כתבנו באו' הקודם דאיכא פלוגתא בזה ואם כן כיון דק"ל סב"ל אין לברך:

כא

כא) שם. ואם נתן בה יותר יכול לכבותה וכו'. וכן יכול להשתמש לאורה וכו' דלא הוקצה למצוה אלא כדי שיעור הצריך בלבד. ב"י סי' תרע"ז. והיינו כשנתן השמן בסתם. ורש"ל בתשו' סי' פ"ה כתב דיכול לכבותה אבל בלא כיבוי אין להקל להשתמש לאורה מפני הרואים. והב"ח כתב דאין להקל לא לכבותה ולא להשתמש לאורה וכ"כ בשם צל"ד דיש מדקדקים שלא לכבותה ולא להשתמש לאורה הואיל ושם השמן למצוה יעו"ש. והב"ד מ"א סק"ד. וכן הסכים הפר"ח סי' תרע"ז להחמיר כדברי הב"ח יעו"ש וכן הסכים השו"ג או' ט' והא"ר אות ב' כתב דטוב שיתנה בפי' שאין מקצה השמן אלא כשיעור מצוה ואז מותר לכבות להנות אחר חצי שעה אבל כשעדיין דולק יש לחוש לדברי רש"ל מפני שהרואה סבור שמותר להשתמש לאורו עכ"ל ועי"ש מ"ש להשיב על דברי הט"ז שכתב להתיר אפי' בשלא התנה יעו"ש. ועיין עוד לקמן סי' תרע"ז או' כ"ו:

כב

כב) כתב בליקוטי מהרי"ו סי' ל"ג דאין לטלטל נרות חנוכה עד שדלקו כבר חצי שעה והא"ר שם כתב דלפי מ"ש דיש לחוש לדברי רש"ל הנז' אין לטלטלם כלל כל זמן שהם דלוקים יעו"ש. וכ"כ דה"ח או' ד':

כג

כג) שם הגה. י"א שבזה"ז שמדליקין בפנים וכו'. ואין היכר אלא לבני הבית. טור:

כד

כד) שם בהגה. א"צ ליזהר להדליק וכו'. וידליק כשהוא לילה ובני ביתו מקובצים יחד. מ"צ. מ"א סק"ה. ח"א כלל קנ"ד או' ך' מ"ב או' ט'. ועיין לעיל או' ד'.

כה

כה) שם בהגה. (ד"ע וטור בשם התו') מה שנרשם כאן ד"ע הוא ט"ס וצ"ל אח"כ אחר מ"ש ומ"מ טוב ליזהר גם בזה"ז. וכ"כ המאמ"ר או' ג':

כו

כו) שם. מדליק והולך כל הלילה. ומשמע מסתמיות דברי הש"ע דמברך ג"כ. וכ"כ מ"א סק"ו והחמ"מ או' ג' אכן מ"ש שם המ"א דבב"י כתוב דהוי ספיקא דדינא וכו' כתב עליו החמ"מ שם דלא דק דהב"י כתב כן ע"פ דברי התו' אבל דעת שאר הפו' דבזה"ז דמדליקין בפנים אין לחוש מתי ידליק כיון דליכא היכרא אלא לבני הבית ולכן סתם הש"ע וכתב שמדליק והולך כל הלילה והיינו בברכה יעו"ש. מיהו רש"ל בתשו' סי' פ"ה כתב דלא ידליק רק עד חצות. אבל הפר"ח כתב להשיג על דברי רש"ל הנז' וכתב דהעיקר כפסק הש"ע ולענין ברכה שקיל וטרי ומסיק דלדידן שההיכר הוא לבני הבית ליכא קפידא ויש לו להדליק בברכה עד שיעלה עמוד השחר יעו"ש. וכ"כ המחב"ר או' ב' להוכיח מדברי המאירי דאי לא אדליק מדליק כל הלילה בברכה וכדברי הפר"ח יעו"ש. ובהגמ"י כתב יש להדליק כ"ז שבני הבית נעורים אפי' עד עמוד השחר. והב"ד המ"א שם וכתב וכן נראה להורות אבל אם ישנים אין לברך עליהם עכ"ל והחמ"מ שם כתב דאם לא הדליק עד שישנו כולם יקיץ ב' או ג' מהם וידליק ואם א"א להקיצם מ"מ ידליק ויברך דלא כמ"א יעו"ש. אבל הא"ר אות ג' כתב כדברי מ"א דאם ישנים ידליק בלא ברכה. וכ"פ ח"א כלל קנ"ד אות י"ט. דה"ח אות ב' בן א"ח פ' וישב אות ז' מ"ב אות י"א. וכתב בן א"ח שם דדי בב' נעורים:

כז

כז) שם הגה. ובלילות האחרות ידליק וכו'. ולא דמי לעומר דאיכא למ"ד דאם לא ספר יום א' שוב לא יברך דהתם משום דכתיב תמימות תהיינה אבל הכא כל חדא מצוה באנפיה נפשה היא. ב"י. לבוש. ביאורי הגר"א. ועיין לעיל סי' תפ"ט או' פ"ח:

כח

כח) שם. בהגה. ידליק כמו שאר בני אדם וכו'. ר"ל דאם שכח ליל שני ידליק בליל ג' שלשה ולא אמרינן שידליק ב' בשביל ליל שעבר וג' בשביל זה. ועיין כנה"ג בהגה"ט:

כט

כט) וכתב הרו"ח מעשה באחד שלא הדליק לילה אחד ופסק לו כדברי מרן ומור"ם ז"ל וכשראה שהוא מצטער אמר לו יש תיקון שיוסיף בשמן כשיעור שתי הלילות יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---