כף החיים/אורח חיים/רסז

כף החיים ‏ אורח חיים רסז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] בתפלת מנחה וכו'. וכתבו גורי האר"י שאין להניח תפילין אף אם נוהג להניחם בכל יום במנחה. מחב"ר או' א' שע"ת או' א' וכ"כ לעיל סי' כ"ה או' ק' יעו"ש. ואפי' אירע בו ת"ץ ואפי' מתפללין מנחה גדולה בע"ש אין להניחם. כף החיים סי' י"ט או' ה' פתה"ד או' א':

ב

ב) שם. אין נופלים על פניהם. ואפי' אם מתפללין מנחה גדולה אין נופלים על פניהם משום דתוספת קדושת שבת מתחיל להתגלות בע"ש תיכף אחר שעה חמישית מן היום כמ"ש בשער הכוו' דף ס"ב ע"א יעו"ש. וע"כ האוכל פת ביום ו' משעה חמישית ולמעלה אין לומר על נהרות בבל כ"א שיר המעלות בשוב וכו' ועיין לעיל סי' זק"ן או' י"ט:

ג

ג) [סעיף ב'] מקדימין להתפלל ערבית וכו'. ובסי' רצ"ג כתב הטור בשם רי"ץ גיאות שכיון שנהגו כל ישראל כרבנן שאין מתפללין ערבית אלא משחשכה אין להתפלל של שבת בע"ש ולא של מו"ש בשבת ואין לקדש ולהבדיל אלא בכניסת היום בין יין מצוי בין אינו מצוי דהא אפשר בפת עכ"ל והביאו ב"י בסי' זה אלא שכתב ולענין הלכה כיון שהרמב"ם והרא"ש מסכימין לדעת אחת הכי נקטינן ודלא כרי"ץ גיאות עכ"ד. ולכן פסק בש"ע מקדימין להתפלל ערבית וכו' דהיינו כדעת הרמב"ם והרא"ש והטור ושאר מפ' שהביא בב"י יעו"ש. מיהו ממ"ש בשער הכוו' דקבלת שבת תהיה בעת שקיעת החמה ממש משמע דתפלת ערבית תהיה בלילה והב"ד לעיל סי' רס"ב או' ל"ב יעו"ש. וע"כ דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד:

ד

ד) ונוהגין בספרד לומר והוא רחום כבשאר הימים ובאשכנז אין נוהגין לאומרה. טור. וכ"כ בזוה"ק פ' תרומה דף קל"ה ע"ב וז"ל ואסיר לעמא קדישא למפתח לגבה בפסוקא דדינא כגון והוא רחום וגו' בגין דהא אתפרשת מרזא דס"א וכו' ומאן דאתער האי לתתא גרים להתערא הכי לעילא וכו' יעו"ש וע"כ גם בספרד אין נוהגין עתה לאומרו כיון דבזוה"ק אוסר ונותן טעם בסוד. ומנהג חסידי בית אל יכב"ץ שבעיר קודשנו ירושת"ו לומר קודם ערבית של שבת לשם יחוד וכו' ואח"כ פסוק שועתינו קבל וכו' ואח"כ קדיש וברכו את ה' וכו' ואח"כ מתחילין ברכות ק"ש של ערבית:

ה

ה) הרב יעב"ץ בסידורו כתב שאין לומר פסוק והוא רחום בשבת ויו"ט בפסוקי דזמרא ובסדר קדושה אבל המחב"ר או' ג' השיג עליו וכתב שאין לבטל מנהג העולם רובו ככולו האומרים אותו בשבת ויו"ט בפסוקי דזמרא ובסדר קדושה וכן נהגו בעה"ק ירושת"ו ובחברון ת"ו וכן בכל מלכות מצרים וערי איטאליא וכל המקומות אשר דרכה רגלו בשליחות מצוה ראה שאומרים אותו אף בשבת ויו"ט בפד"ז וסדר קדושה יעו"ש. וכ"כ בספרו הבהיר חיים שאל ח"ב סי' יו"ד יעו"ש. וכ"כ כס"א או' א' וכ"כ לעיל סי' נ"א או' י"ד יעו"ש. וכן יה"ר שתמחול לנו וכו' שקודם פ' התמיד כל העולם אומרים אותו כמ"ש המחב"ר שם וכ"כ לעיל סי' קל"א או' ט"ו בשם כמה פו' יעו"ש וכן הוא המנהג ודלא כהשע"ת או' ב' ועיין הלק"ט ח"ב סי' קע"ב ודוק:

ו

ו) שם. ולאכול מיד. אבל בס"ח סי' רס"ט כתב מי שאכל מבע"י בע"ש כגון שיצאו מבהכ"נ ולא נראו ג' כוכבים יאכל לאחר צ"ה שיעור שיברך ברהמ"ז כדי לקיים מצות ג' סעודות בשבת ע"כ. וכ"כ בשל"ה בשם הנז' וכ"כ הב"ח סי' תע"ב בשם ר"ל מפראג אבל בתו' והרא"ש משמע דיכול לגמור הסעודה מבע"י וכ"כ התה"ד סי' א' וכ"מ ברי"ו ח"א וטעמא דאחר פלג המנחה חשבינן לילה ומ"מ טוב להחמיר. מ"א סק"א. והט"ז סי' רצ"א סק"ז כתב כיון דתוספת מחול על הקודש הוא דאורייתא ע"כ יצא שפיר אפי' גומר קודם הלילה עכ"ל. ומיהו עיין לעיל סי' רס"א או' ט"ז שכתבנו די"א תוספת שבת דרבנן וי"א דאפי' מדרבנן לא יש תוספת לשבת יעו"ש וע"כ שפיר כתב המ"א דטוב להחמיר:

ז

ז) שם. ולאכול מיד. ואף דלא יצא עדיין בק"ש שקרא ביום מ"מ רשאי לאכול קודם הק"ש שיקרא בזמנו כיון דמיהו קרא כבר ק"ש אחר פלג המנחה כ"כ הב"י כאן ומ"א בסי' רל"ה ומ"ש המ"א כאן דאותן הנוהגין להתפלל ערבית ביום אסורין לאכול חצי שעה קודם זמן ק"ש צ"ל דקאי לאותן הנוהגין להתפלל ערבית בעוד היום גדול ואפי' קודם פלג המנחה כמ"ש רמ"א בסי' רל"ה אבל אותן המתפללין אחר פלג המנחה רשאין לאכול קודם זמן ק"ש יעו"ש. תו"ש או' ד' וכ"כ א"ר או' ב':

ח

ח) [סעיף ג'] בברכת השכיבנו אינו חותם שומר וכו'. כדאיתא במדרש שבשבת א"צ שמירה שהשבת שומר. טור. וכ"כ בזוה"ק פ' ויקהל דף ר"ה ע"א וז"ל כיון דהאי רוחא שרי על עלמא כל רוחין בישין וכל מקטרגין בישין אסתלקו מעלמא ולא בעינן לצלאה על נטורא בגין דישראל אינון נטורין בההוא רוחא וסכת שלום פריסת גדפהא עלייהו ואינון נטירין מכלא יעו"ש:

ט

ט) שם. אינו חותם שומר וכו'. ואם חותם שומר עמו ישראל לעד אין מחזירין אותו. כלבו סי' ל"ה. א"ר או' ז' ומ"מ י"ל אח"כ ופרוש סוכת שלום וכו' בלתי שם ומלכות משום שיש לזה טעם בסוד כמבואר בשער הכוו' דף ס"ט ע"א יעו"ש:

י

י) שם. אלא כיון שהגיע לובצל כנפיך וכו'. והמנהג לסיים עד והגן בעדנו. ותיכף אומרים ופרוש עלינו סוכת וכו' ואין אומרים והסר מעלינו מכת אויב וכו' משום דכל מקטרגין בישין כבר נסתלקו מעלמא כמ"ש באו' הקודם. ואח"כ ראיתי שכ"כ הש"ץ דף קצ"ג ע"ד בשם הרד"א יעו"ש. וכ"כ בס' פע"ח שער י"ח פי"א:

יא

יא) כשאומר ופרוש סוכת שלום כתב מהרח"ו ז"ל שצריך לקום לקבל תוספת נשמה יתירה מבחי' הלילה. כ"מ בסידור מהר"י סרוק ז"ל. ש"ץ דף קצ"ד ע"א. שע"ת או' ב' ומ"ש כ"מ בסידור מהרי"ס היינו לענין שצריך לאומרה מעומד אבל לענין לקבל תוספת נשמה כ"כ בהדיא בשער הכוו' דף ס"ט ע"א ובס' פע"ח שער ח"י פי"ב יעו"ש:

יב

יב) וכתב שם בס' פע"ח פי"א כי יש לנו קבלה שבשעה שישראל למטה אומרים ברכו בליל שבת אז בת קול הולכת בפמליא של מעלה לומר אשריכם ע"ק שאתם מברכים למטה כדי שיתברכו למעלה כמה מתנות קדושים אשריכם בעוה"ז ואשריכם בעוה"ב ואין ישראל מתברכין עד שיתעטרו בנפש יתירה עכ"ל. וכבר כתבנו לעיל סס"י רס"א דתוספת הנפש מקבל באמירת באי כלה ותוספת הרוח באמירת ברוך ה' המבורך וכו' ותוספת הנשמה באמירת ופרוש עלינו סוכת שלום יעו"ש. ואם שכחת לקבל תוספת חלק הרוח דקדושת שבת בברכו הא' או אם לא שמעת אותו תכוין בברכו האחרון לקבל ביחד תוס' הרוח ותוס' הנשמה לפי שאם לא קבלת תוס' הרוח בברכו הא' א"א שתקבל תוס' הנשמה בופרוש סוכת שלום ולכן עתה תכוין לקבל ב' ביחד תוס' הרוח והנשמה. שער הכוו' דף ע' ע"ב:

יג

יג) שם. אומר ופרוש סוכת שלום וכו'. ואין לומר ופרוס סוכת רחמים ולא לחתום הפורש סוכת רחמים ושלום. הרדב"ז בס' מגן דוד דף ל' וכן מרן בדין זה כתב הנוסח סוכת שלום וכו' הפורס סוכת שלום. ברכ"י בשיו"ב או' ב' אבל בס' מ"ח והח"י העתיקו בפתיחה ופרוס סוכת רחמים יעו"ש. ש"ץ דף קצ"ד ע"ב. אמנם בשער הכוו' דף ס"ט ע"א הנוסח כמ"ש בש"ע יעו"ש:

יד

יד) צריך לומר ופרוס סוכת שלום עלינו ועל ירושלם וחותם עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים. ובסידורים לא הדפיסו על ירושלים בפתיחה והוא טעות. ש"ץ דף קצ"ד ע"א. וכתב שם הרב המגיה נראה שהסידורים נגררו אחר הרד"א שלא העתיק על ירושלים כ"א בחתימה וכ"כ הלבוש ז"ל אבל הטור ומרן ז"ל בש"ע העתיקו על ירושלם בפתיחה ג"כ ואולם במאי דגריס הרב המחבר ז"ל עלינו ועל כל וכו' הטור והרד"א ומרן ז"ל לא כתבו תיבת כל אלא עלינו ועל עמו וכו' אבל הלבוש העתיק מלת כל וכן גריס בס' מ"ח ע"פ הסוד וכן כתב בס' ח"י שכן צ"ל והביא סמוכות מדברי הזוהר יעו"ש עכ"ל:

טו

טו) שם. ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים. ואם יש לענות אמן עיין לעיל סי' רט"ו סעי' א' ובדברינו לשם או ח':

טז

טז) ונוהגין לומר פסוק ושמרו בני ישראל וכו' לומר שאם ישמרו ישראל שבת א"צ שמירה והוא ג"כ מעין גאלה כדכתיבנא לעיל שאם ישמרו ישראל ב' שבתות מיד נגאלין טור. וכ"כ בשער הכוו' דף ס"ט ע"ד פסוק ושמרו ב"י שנוהגין לומר קודם הקדיש הוא לפי שהלילה הוא בחי' שמור:

יז

טוב) ובליל יו"ט אומרים פסוק אלה מועדי. ובליל ר"ה וביום שמחתכם ובליל יוה"כ כי ביום הזה יכפר. וכשם שכתב הטור על פ' ושמרו דלא הוי הפסק לפי שאם ישמרו שבת נגאלין והוי מעין גאלה כך י"ל בהני קראי דהווין מעין גאלה שאם ישמרו ויקיימו את המועדות וכן אם יעשו תשובה ויתכפר להם העונות הרי נגאלין מיד דגדולה תשובה שמקרבת את הגאלה. ש"ץ דף קצ"ד ע"ג. ועיין בלבוש סי' תקפ"ב שכתב דביו"ט אומרים וידבר משה את מועדי וכו' ובר"ה תקעו בחדש שופר וכו' וביוה"כ כי ביום הזה וכו' והביאו המש"ז בסי' זה יעו"ש. ונראה דבזה אזלינן בתר מנהגא וכל אחד יעשה כפי מנהגו:

יח

חי) ועיין בש"ץ שם ע"ד ובדף קס"ח ע"ב שכתב שנראה מדברי האר"י ז"ל שבערבית של שבת אין לסגור עיניו יעו"ש. ועיין בשער הכוו' דף נ"ב שמשמע שם דה"ר בק"ש וברכותיה דבערבית דחול צריך להסגיר ובשבת ויו"ט א"צ להסגיר משום דיש להם בחי' אחרת אבל בתפלת י"ח גם בשבת ויו"ט צריך להסגיר או להתפלל מתוך הספר והוא מהטעם שכתבנו לעיל סי' צ"ה או' ט' יעו"ש:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---