חתם סופר/כתובות/מח/ב

חתם סופר כתובות מח ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מאי לעולם לאפוקי ממשנה ראשונה וכו'. לא בעי למימר לענין שארי דברי' המוזכרי' במשנה דלעיל ירושתה ומציאתה ומעשי ידי'. דפשיטא דהואיל והגיע הזמן ונאנס ולא נשאה לא יזכה עי"ז בשלה אפי' היא נאנסה דאונס רחמנא פטרי' ולא חייבו רחמנא כמ"ש הש"ך בח"מ סי' כ"א. ומיהו לענין הפרת נדרים פליגי תנאי בהגיע זמן ולא נשאת במס' נדרים ע"ג ע"ב ולא בעי ש"ס למימר דלעולם קאי אהפרת נדרי' למסתם כרבנן התם דא"כ ה"ל סתם ואח"כ מחלוקת ולמ"ד יש סדר למשנה בתרי מסכתא לא יהי' הלכה כהך סתמא אלא כר"א התם ואנן קיי"ל כרבנן דר"א ועפ"י שהאריך בקו' זו. ונ"ל דהיינו דפשיטא לי' לרב אסי דמסירתה נמי לתרומה מדתנן לעולם וקאי אתרומה ועלה קתני הרי היא ברשות הבעל ש"מ אף לתרומה:

מסירתה לכל חוץ מתרומה משום סימפון. אבל בהפרת נדרי' לא איכפת בסימפון. משום דהשתא מיהת על דעתו נודרת. וגדולה מזו אמרו ס"פ יוצא דופן במופלא סמוך לאיש יתומה שנדרה שבעלה מיפר לה מהאי טעמא ע"ש:

ורב אסי אמר אף לתרומה. פירש"י דס"ל טעמא דימזגו והיינו דעת הרמב"ם פ"ו מתרומות הלכה ג' דלמסקנא הטעם משום ימזגו אפי' למשנה אחרונה. ודאמרי' בשלמא לעולא משנה ראשונה משום שמא ימזגו ומשנה אחרונה משום סימפון ע"ד ברור אמרו כן. אבל לעולם משנה אחרונה נמי חששו לימזגו אפי' בייחד לה מקום ועיי' קידושי' י"א ע"א תוס' שם. וראי' ברורה לשיטה זו מברייתא דמייתי בשמעתין הלך האב וכו' ונכנסה עמו לשום נישואי' וכו' אבל לתרומה אין אשה אוכלת בתרומה וכו' והא הכא כבר נכנסה עמו לנישואי' ובדקה בדיקת פנים ולא רק בדיקת חוץ. ואפ"ה אינה אוכלת בתרומה. וע"כ משום חשש מזיגה כיון שעדיין שלוחי האב עמה בדרך ולאידך מ"ד צריכי' לדחוק בזה:

אף לתרומה. מ"ש תוס' מתני' דחקתי' י"ל דדחקתי' למימר דמתני' מיירי במסר אחר שכבר הגיע זמן וכיון דאיכא תרתי הגעת זמן וגם מסירה איכא בדיקה מעליותא טפי ורב לית לי' לחלק בכך. אלא לפ"ז הו"ל לאוקמי ברייתא במסר קודם הגעת זמן:

הא גופא קשי' וכו' הומ"ל דהא סתמא לא מפקינן מהמוחזק ואי קאי כתובה ביד האב תיקום וביד הבעל תיקום. ואי משום מאי אירי' חצר דידי' או דידה הא הכל תלי' באמר לשם נישואי' או לשם לינה. אה"נ אלא אורחי' דמילתא דבחצר דידה מפורש להדי' לשם לינה ובדידי' מפורש להדי' לשם נישואי' עיי' פ"י. ואפשר דדעת הרי"ף והרמב"ם לפרש כן תירוצו של רב אשי סתמי סתמי קתני עיי' וק"ל:

לזנות בית אבי' פרט לשמסר כו'. דאפי' למ"ד מוציא ש"ר נסקלת אפי' נכנסה לחופה ולא נבעלה. מ"מ ממעטי' מסקילה בבית אבי' אלא בבית הסקילה. ומ"מ מאי דאמרי' חופה בהדי' כתי' צ"ע מה ענין נערה המאורסה למוציא ש"ר ההוא בנערה המאורסה כתי' וזו הוא קו' תוס' לעיל מ"ה ע"א סוף ד"ה אמר רבא:

היינו בתולה ולא בעולה. כ' תוס' דבעל עושה אותה בעולה שלא כדרכה ומקשים לשיטת הריטב"א דוקא כשקידשה בביאה. אבל קידשה בכסף ואח"כ בא עלי' אינו עושה אותה בעולה שלא כדרכה א"כ תיהדר קו' לדוכתה. ולפענ"ד לק"מ ק' תוס' מעיקרא אלא משום דבעל עושה אותה בעולה והוה ס"ד נהי דיש לה דין בעולה מ"מ לענין קנין לא יועיל כנשואה ממש ואיצטרך קרא להכי. ומשני תוס' כיון דעושה אותה בעולה. א"כ בלא קרא יועיל נמי לענין כל קניני הבעל ולענין חנק. אבל אי נימא דאין הבעל עושה אותה בעולה וכהריטב"א לא עלה על התוס' כלל למוקמי' קרא בהכי טפי משאר נכנסה לחופה ולא נבעלה אטו אי חיבוק ונישוק אצטריך קרא להכי:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף