חתם סופר/כתובות/מט/א

חתם סופר כתובות מט א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואימא היכא דהדרא לבי נשא. יראה לפירש"י הואיל דמתני' תנן לעולם לרמז אתרומה ולאפוקי ממשנה ראשונה ובתרומה הדרא לבי נשא לעולם. א"כ איכא לספוקי לענין שארי דברים מאי. ומיהו מתרומה ליכא למילף דהתם הרי כהנת היא בתולדתה. ואין צורך שתיהדר לרשות אבי' אלא כיון שכח בעלה ישראל מסולק ממנה הרי ממילא כהנת היא. והרי קמן דבכל זאת לא תיהדר לחזה ושוק ביבמות פ"ז ע"ש:

ונדר אלמנה וגרושה. מה שהקשו תוס' מנדרים פ"ט ע"א ע"ש לרב חסדא אייתר פלגא דקרא בין לר' ישמעאל בין לר"ע ולאביי נמי אליבא דר"ע אייתר רישא דקרא נדר אלמנה ורק לר' ישמעאל אליבא דאביי אצטריך ונדר אלמנה לדר' ישמעאל דברייתא התם נדרה לכשתנשא. ואשר אסרה על נפשה אצטריך לדמתני' נדרה אחר שלשים יום ונשאת דבהא מודה לר"ע. וק' קו' תוס' א"כ מנ"ל דהדרא לבי נשא. וי"ל דביבמות פ"ז למאן דיליף חזה ושוק דלא הדר' מדכתיב לחם ולא בשר או שארי דרשות התם אייתר מ"ם מלחם ולא כל לחם למעוטי הפרת נדרי' וכקו' הש"ס התם עיי' וק"ל ומיושב ק' תוס':

ונראה דלעיקר הדין דלא הדרא לא צריך קרא דמק"ו דחזה ושוק ילפינן שהרי היא כהנת בתולדתה ולא הדרא ומכ"ש לשאר מילי. ולא אצטריך קרא אלא לאתויי מסר האב כו' ומיושב קו' תוס' ד"ה היאך וכו':

והדעת נותן דוקא לרב אסי דס"ל מסירה קונה לו איכא לספוקי אי הדרא אחר מיתתו. אבל לשמואל אליבא דפירש"י דאין הבעל קונה במסירה כלום רק מתורת מחילה יורש וכמ"ש וביאר בית שמואל סי' נ"ז סק"א א"כ מעולם לא קנה הבעל ומה יועיל או יפסיד מיתת הבעל היא זכתה ועדיין היא בעולם:

כיון שיצאה שעה א' מרשות אב שוב אינו יכול להפר. עיי' טור יו"ד סי' רל"ד שכ' דנדרי' שנדרה אחר גירושי' ומיתה מיפר הבעל. והב"ח כ' שכן נראה מלשון רש"י דוקא מה שנדרה על הדרך אין האב מיפר ע"ש באריכות והש"ך והט"ז השיגו על הטור ע"ש. והנה הט"ז הקשה שם על מ"ש הרא"ש בנדרי' פ"ט ע"א לאתויי מסר האב וכו' שאין הבעל מיפר בקודמין. דהיינו נדרי' שנדרה בהיותה גרושה וחזרה ונתארסה לו. ואי ס"ד ס"ל להטור כשיטת רש"י דיצאה מרשות האב ולרשות הבעל לא באה. מאי אירי' בקודמין אפי' לא גרשה נמי אינו מיפר נדרים שנדרה בין מסירה לחופה ע"ש סק"ט. והשתא נ"ל דהטור גופי' קשי' לי' קו' הט"ז הנ"ל וס"ל ליישב דאחר שנתגרשה חוזרת לרשות אבי' להפר נדרי' שתדור מכאן ואילך. וא"כ אם תיארס אח"כ לאחר הדין הוא שהארוס השני עם האב מפירי' שהארוס מיפר בקודמין בשותפות. וקמ"ל שאם חזרה ונתארסה לאותו האיש בעצמו איננו מיפר אותם הנדרי' בקודמין עם שותפות האב דגרע משאר ארוס. מפני שכבר הי' לו עמה דין בעל כשנמסרה לשלוחיו כנלע"ד ליישב קצת. מיהו הדין עצמו צ"ע:

אר"נ אף אנן נמי תנינא עיי' נדרי' ע"ג ע"ב אין הבעל מיפר עד שתכנס לרשותו. והנה לשיטת הסוברי' דמסירה לא מהני אלא להוציא מרשות אב. אבל הבעל אינו מיפר עד חופה. א"כ האי שתכנס לרשותו היינו חופה. וצריך לומר הא דאר"נ אף אנן נמי תנינא ממתני' דסנהדרי' היינו מדתנן כיון שנכנסה משמע מיד במסירתה וכמ"ש תוס' ד"ה לעולם כו' וק"ל:

מצוה לזון את הבנות. היינו כדמוכח מצריכותא דקידושי' דף ע"א. ור"י אמר מצוה לזון את הבנים. יראה דנפקא לי' דכתי' בפ' בהר ויצא הוא ובניו עמו. ופירש"י מכאן שהרב חייב לזון בניו של עבד וכ' רמב"ן ר"פ משפטים משום שדרך האב לזון בניו וזה שנמכר ימותו הבנים ברעב ע"כ יכנס הרב תחתיו לזונם וא"כ לכל הפחות מיירי בבניו זכרי' ותיתי הבנות בק"ו מיני'. ונ"ל דזה יש לדחות דלמא בפחות משש מיירי. וכן משמע קצת מדלא כ' בפ' משפטים ביוצא בשש דהתם ויצאה אשתו עמו כתי' ולא הזכיר בנים. אע"כ משום דפשטי' דקרא ואם בעל אשה הוא מיירי שהי' לו האשה ובני' בשעת מכירה וא"כ כבר נעשו בני שש טרם הגיע שנה ז' של עבד. ונפטר האב וגם האדון מלזונם וביציאתו לא שייך למימר ויצאו בניו עמו. משא"כ בפ' בהר מיירי מפגע בו יובל בתוך שש אפשר שלא הי' לבנים שש שנים ע"כ הזכיר שם ויצאו בניו עמו. ונפקא מיני' בין ר"מ לר' יהודה בנים דלא עסקי בתורה ועיין מ"ש תוס' לקמן דף ק"ח ע"ב דבקטנותם כולם בני עסקי אורייתא נינהו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף