הרחב דבר/במדבר/ה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png במדבר TriangleArrow-Left.png ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


היינו דאי׳ בנדרים דפ״ה א׳ הטעם שאין יכול להדיר כל הכהנים מתרומתו משום דקא אתי למישרא עלייהו שוויא עפרא בעלמא. ופי׳ בשאלתות דר״א פ׳ קרח דלישווי׳ עפרא לא קני׳ ליה. פי׳ דלזה האופן אין התרומה לבעלים כלל. ואינם שלו אלא ליתן לכל כהן שירצה. אבל לא להשליכם לנהר וה״ה לאסור עליהם ולעשות עפרא להם. והכי אי׳ בירו׳ פסחים פ״ד יפרישנה וישליך לאשפה כלום אדם מפקיר דבר שאינו שלו. והן הן דברי הירו׳ נדרים פי״א דמקשה ג״כ למ״ד שאדם יכול ליתן מעשרותיו בטה״נ אמאי כהנים ולוים נהנים לי יטלו בע״כ ומשני פתר לה באומר א״א ליתן מתנה כל עקר. פי׳ שדומה שאומר הכי. והרשב״א והר״ן פי׳ הא דאי׳ בגמ׳ דילן שווי׳ עפרא בעלמא שעשה על עצמו כהפקר. ופלפלו בזה הרבה. אבל העיקר דש״ס דילן בשיטת הירו׳ אזיל. דשווי׳ עפרא על הכהנים וזה אין רשות לבעלים. ויותר מזה כתבנו בהע״ש פ׳ קרח:


ועפ״י זה מבואר הא דאי׳ בסוטה די״ז דמהאלות למדנו לכתוב קללות שבאות מחמת ברכות ולא נתבאר מאי נ״מ. אחר שפי׳ הכתוב הקללות. וכן אינו מובן יפה הא דמקשה שם ובכ״מ הא לית לי׳ לר״מ מכלל לאו אתה שומע הן. ומשני חנקי כתיב. והרי כאן מבואר כפילות התנאי ואת כי שטית ופרש״י בקידושין דס״ב א׳ דבשבועה קמייתא שאין בה אלה לא כתיב הקללה. ויש להקשות ע״ז שאין הדבר פשוט בסוטה די״ח דמשונה שבועה ראשונה מהשני׳ ורבא הוא דהעלה זה והאיך סתים הגמרא כ״כ בקושיא ואינו מפרש דבשבועה שאין בה אלה לא כתיב הכפל. וגם הא גופא ק׳ למ״ל שבועה שאין עמה אלה והרי בשבועה שיש עמה אלה ביאר רב אשי שם דהשבועה בפ״ע ואלה בפ״ע. ולדברינו הכי פשטא דקרא דבאופן השלישי שאין בה אלה המפורש בקרא. אלא יוצאה מברכה וע״ז קאי שבועה שאין עמה אלה. והרי זה האופן אי אתה שומע לר״מ. ומשני חנקי כתיב. אלא שלפרש״י דחנקי קאי על כי שטית א״א לפרש כמש״כ. אבל לפי׳ התוס׳ דחנקי הוא בפ״ע והכהן הי׳ מפרשה מתפרש יפה כמש״כ:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.