בית מאיר/אורח חיים/תקו

בית מאיר ‏ אורח חיים תקו

סעי' ב' ונפל בו כו' מותר אף בלא שינוי. הג"א וי"א כו' אבל יש מחמירין ואוסרין כתב המ"א דמיחזי כבורר דהוי אב מלאכה כמרקד אבל השונה פי' שרקדן פעם שני' אינו מרקד שהרי נראה שהכל יוצא ואין שם סובין משמע שנותן זה לטעם בנפל בו צרור או קיסם שמותר לשנות בלא שינוי ולקחם ביד יהא אסור וקשה מה בכך שהכל יוצא ואין כאן סובין הא הצרור וקיסם נשאר בהנפה בשלמא רש"י שפי' הכי י"ל שכלפי שאמר התנא אין שונין דהיינו אף בלא נפל תוכו כלפי זה דן במכ"ש דלקיחה ביד אסור דהא בשונין בלא נפל לתוכו נראה שהכל יוצא ומ"מ אתה אוסר אבל שיספיק זה לטעם הבדל בין לקיחה ביד שיאסור ובין שונין היכי דנפל לתוכו קשה לי מה יועיל שנראה מדהכל יוצא ואין כאן סובין שזה הוא פעם שני' הא מ"מ מרקד כדי שישאר הצרור וקיסם והרי זה גופה המלאכה ממש דאסרינן בסי' תק"י לברור קטניות בנפה ומ"ש צרור בקמח מפסולת בקטניות וכ"ת משום דלא הי' אפשר מעי"ט קשה חדא דא"כ אף הלקיחה ביד לישרי מההוא טעמא (ותו אטו מי לא איירי שלקח הקטניות בי"ט מחנוני המכירו דנמי לא הי' אפשר מאתמול) ומ"מ אסור ואיפכא תימא לי למה יאסור ליקח ביד הא שרי בקטניות הברירה כדרכו לברור הפסולת מתוך אוכל אך לא בנפה ולמה יאסור הכא הלקיחה ביד. להכי הנלענ"ד עיקר פי' הכל בו בהראב"ד והיינו ע"פ הגירסא בהש"ס שהוא בפר"ח (ולא מצאתי עד הנה בשום ספר זולתו אפשר היא בעה"ק שאינו בידי) כי בל"ז פי' הה"מ במח"כ אין הלשון סובלו והכי הוא הגירסא שהתנא תני קמיה דרבינא ושוין שאם נפל לתוכו צרור או קיסם ששונין וא"ל רבינא כ"ש דאסור וכתב הפר"ח פי' למ"ד אין שונין דכיון דאפי' הרקדה שני' דלא מחזי כמרקד אסור כ"ש בנפל צרור דמחזי כבורר עכ"ל ולהכי שפיר פוסק הראב"ד בהפלוגתא דשונין כר' פפייס ורב"ב מדביתהו דר' יוסף ואם נפל לתוכו פוסק דאסור מדדחה רבינא הגירסא דושוין דלית לה תקומה ס"ל דאפי' למ"ד שונין נהי דבמכ"ש אין ללמוד האיסור מ"מ מסתביר לו לאיסור כמו בקטניות דאסור בנפה ובלקיחה ביד פשיטא דמתיר נמי כמו בקטניות וע"י שינוי מתיר אפי' בנפל בתוכו נמי מדמיון קטניות בקינון ותמחוי ולענ"ד אף דעת הרי"ף ורמב"ם להתיר הלקיחה ביד אף לגירסתינו ועפ"י פי' הב"י אחד. ולא הוצרכו להשמיע ההיתר כי נלמד מקטניות ודוק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף