אליה רבה/אורח חיים/תקו

אליה רבה ‏ אורח חיים תקו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] ולא יקח בכלי וכו'. והב"ח מתיר רק שיפחות או יוסיף על המדה וכן משמע בבית יוסף וכן בשולחן ערוך לא כתבו וכן משמע בסימן שכ"ג סעיף א':

ב

[ב] אין מרקדין וכו'. ולכך אסור לקנות פת אפוי ביום טוב מכותים דשמא היום נרקד וסבור דיום טוב שרי בהרקדה אף למאן דאמר דשרי לקנות בשבת דאדם יודע דהרקדה אסור בשבת (מהרי"ל):

ג

[ג] בתחילה וכו'. ואם מרקדו שנית אחר דהיינו שמוציא קמח וקולטת את הסולת הוי בתחילה ולא התירו לשנות אלא באותה עצמה שהכל יוצא (ב"ח):

ד

[ד] אף בלא שינוי וכו'. והב"ח החמיר דבעי שינוי:

ח

[ח] ויש אומרים וכו'. וכן החמירו הב"ח וט"ז לכך כשנופלין זבובים בכוס יקח מעט משקה עמהם כשנוטלן ועל ט"ז קשה דלכאורה סותר עצמו במה שהסכים לתירוץ ראשון דבית יוסף עיין שם גם מה שהאריך לתמוה עיין בב"ח ותמצא מיושב, ופשוט דעל ידי כותים מותר:

ו

[ו] [לבוש] שהכל יוצא וכו'. ואם כן בקמח שלנו שכבר נרקד בריחיים ואין שם סובין אפשר דשרו לרקדו שנית (מגן אברהם ועיין סק"ב):

ז

[ז] על גבי שולחן וכו'. ומי שדרכו לנפות בחול על גבי שולחן צריך שינוי אחר (מגן אברהם) וטוב להפך השולחן:

ח

[ח] ולהוליכה וכו'. וכן בשבת כשנאפית דהא מוקצה הוא ועיין בט"ז מה שתמה על רש"ל דמתניתין פרק ד' דדמאי הוא כבית שמאי אבל לבית הלל מותר ליתן לו בביתו ועל כן לא הזכירו הפוסקים מזה כלל, עד כאן, ותימא לתמיהתו הא בפסקי תוס' פרק קמא דביצה דוקא ברגיל אצלו מותר ליתן לו בביתו, וכן כתב הרמב"ם פרק כ"ג מהלכות שבת דין ט"ז, ואי נחלק בין שבת ליום טוב אם כן תיקשי על הר"ש וירושלמי דדמאי שם ודו"ק, ואפילו אין רשות הרבים בין בית כהן לביתו משמע דאסור ודעת הט"ז דאף ברשות הרבים הא מותר לישראל להוציאה לצורך כהן כמו דמותר בטילטול, עד כאן, ולא נהירא דדמי לסימן תקי"ח סעיף ג' דאסור להוציא לצורך כותים וטילטול דאוכלים שאני וכן משמע בסימן תקי"ב סעיף ג' במאכל בהמה:

ט

[ט] אפילו הפרישה מאתמול וכו'. ומשמע אפילו תרומה שהורמה מאמש (בית יוסף), והט"ז תמה הא אי אפשר להפריש תרומה ביום טוב, עד כאן. ולא קשה מידי דהוה אמינא בעבר והפריש קיימא לן דהוי הפרשה, ועוד דבש"ס [ביצה] דף י"ב [י"ג] קאמר רוב תרומה פירש רש"י דיש תרומה מפריש ביום טוב עיין שם ודו"ק, גם מה שהקשה על בית יוסף במה שכתב דהלכה כבית הלל על חלה הא כולי עלמא מודים על כרחך לא דק דלא כתב זה אלא על תרומה ולא על חלה שהרי כתב הבית יוסף תיכף וחלה ומתנות דשרי לכולי עלמא להוליך וכו'. עוד האריך בסוף סימן תקי"ב שהבינו דירושלמי וש"ס דילן פליגי והקשו על בית יוסף וראיה ברורה לזה מאגודה הטיח הרבה על הבית יוסף שהבין דמהרי"א אוסר בזה שהוא נגד הש"ס דף י"ב, ולעניות דעתי יש לומר בש"ס דוקא מה שמותר להפריש ביום טוב הוא דמותר להוליך מתנות הוא אף שהורמו מאתמול כיון שמותר להפריש ביום טוב ומה שמדמה החלה היינו כשלש ביום טוב דמותר להפריש אבל בלש בערב יום טוב דאסור להפריש ביום טוב אף שהפריש בערב יום טוב אסור להוליכו ותרומה דמתיר להוליכה שמיירי כשעבר והפרישו ביום טוב וכדלעיל, מיהו לדינא גם הבית יוסף ושולחן ערוך כתבו דמותר אפילו הפריש מאתמול ועיין בעבודת הקודש דף ל"ט:

י

[י] ומותר לו לאפותו וכו'. הב"ח הסכים למרדכי דאסור וכן פסק הט"ז כיון דבשעת לישה היה חול ואפשר להפרישה הוי כאפשר למפלגינהו בלישה, עד כאן, ובזה יש לפרש דברי הב"ח מה שתמה מגן אברהם מסימן תנ"ז מותר לאפות בפסח דהתם לש ביום טוב ודו"ק, ומכל מקום מה שכתב הט"ז דלא נמצא בפירוש בפוסקים לסתור דברי מרדכי על כרחך ליתא שראיתי בעבודת הקודש לרשב"א מתיר, גם נראה לי דמרדכי שלפנינו מיירי כשהפריש חלה דאינו נאכל כמו שכתבתי בס"ד אבל עיסה שלא הפריש אפשר דמודה בית יוסף וכל הגדולים לא ירדו לזה:

יא

[יא] יכול ללוש וכו'. דוקא כשצריך לפת חמה דלא עביד כלום רק מחשבה (מגן אברהם בשם מרדכי):

יב

[יב] לא יאפה וכו'. ואסור בטילטול (משנה פרק ג'):

יג

[יג] אסור לאפות וכו'. משמע אפילו בתנור אחד וקטן דשרי בסימן תק"ז סעיף ו' דהתם אוכל איזה פת שירצה מה שאין כן הכא תוס' דף כ"א (ואחרונים), ור"ן תירץ דהכא מיירי בשני תנורים, וקשה מאי פריך הש"ס מעיסת כלבים דנאפית ביום טוב בזמן שרועים אוכל ממנה דילמא מיירי בתנור אחד, בירושלמי מוקי באמת בהכי דסבירא ליה אף בתנור אחד אסור אם לא דאפשר לפייסינהו בנבילה ובאפשר לפייסינהו נמי אסור אם לא בתנור אחד ואם כן הירושלמי והש"ס דילן בחדא מחתא הם ולאפוקי מדרכי משה וב"ח וכל אחרונים בסוף סימן תקי"ב שהבינו דירושלמי וש"ס דילן פליגי והקשו על בית יוסף, וראיה ברורה לזה מאגודה פרק ב' דביצה שכתבו בשם ירושלמי תירוץ הש"ס דאפשר לפייסינהו וכתב עלה דוקא בתנור אחד, אלא כדפירשתי ובזה מובן דברי מרדכי שם במה שכתב ונראה לי בתנור אחד שהוא פירוש אראבי"ה ודלא כדרכי משה נדחק דפליג אראבי"ה וכן בגדולת מרדכי דחוק ומה שפירשתי הוא ברור:

יד

[יד] ואם יש לו וכו'. בתוס' דשבת דף קי"ז דמותר לכתחילה לאפות פת הדראה ואחר כך פת נקייה (מגן אברהם):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.