שו"ת שארית יוסף/יב
|
< הקודם · הבא > |
יב) שאלה אחד שקבל מזוגתו נכסי מלוג סך גדול ובתנאי זה נתנה הכל ליד בעלה שיכתוב שטר שאף אם תמות היא בחייו ויקח אשה אחרת ויהיו לו בנים ממנה מ"מ יקחו בניה בראש אחר מותו ה' אלפים ונתן על זה שטר שחייב לבניה שיהיו לה בשעת מותו סך ה' אלפים לשלם שעה אחת לפני מיתתו. ושאל השואל אם זכו הבנים הנולדים לפי שלא היו בעולם בשעת שזיכה להן. ועוד שאל אם יכול למכור קרקעותיו ולא יטרוף אותו בעל מוציא השטר הואיל ואין החיוב באה לגבות מחיים עכ"ל:
גרסינן פ' מי שמת (דף קמ"ב) אמר רב נחמן המזכה לעובר לא קנה. לכשתלד קנה. ורב הונא אמר אף לכשתלד לא קנה. ורב ששת אמר זה וזה קנה. ופסק הטור ח"מ (סי' ר"י) המזכה לעובר לא קנה וכתב הרמ"א אפי' אמר לכשיולד לא קנה אבל ר"ח אומר שאם אומר לכשיולד קנה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל עכ"ל. הרי שר"ח בעל התוס' והרא"ש והטור מביאם בסוף פסקו דלכשיולד קנה ונדון דידן הואיל וכתוב בשטר שלכשימות יקחו ה' אלפים ובאותו זמן הם בעולם הוה כמו אמר לכשיולד כמו שאבאר אח"כ מתוך תשובת ר"מ. ואין לומר הא שלכשיולד קנה דווקא לעובר אבל כשעדיין לא נתעברה כנדון דידן לא קנה אפילו כשאומר לכשיולד. אין לומר כן חדא דמ"ט קני באומר לכשיולד לפי שהקנין אינו עד אותו זמן שהם בעולם וא"כ מאי איכפת לן אם נתעברה או לא נתעברה הלא אין הקנין אלא באותו זמן שהם בעולם. ועוד יש לדקדק היטב מהטור ח"מ (סי' ר"י) שחילוק חילוק זה בין נתעברה ללא נתעברה דווקא גבי בנו וז"ל ואם זיכה לעובר שלו קנה אפילו לא אמר לכשיולד כו' עד ודווקא שכבר נתעברה אבל אמר לאשתו נכסי לבנים שתלדי אינו כלום עכ"ל. ואם היה חילק זה אף לאומר לכשיולד היה לטור גם כן לחלק לעיל מיניה גבי אומר לכשיולד. ועוד כתוב בפי' בתשובת ר"מ והמרדכי מביאו פרק מי שמת (דף רנ"ד ע"ב וז"ל ונשאל לר"מ על עסק אדם שיש עדים שהתנה עם בניו הראשונים קודם שנשא אשתו שניה שכל הבנים שיולדו לו ממנה ירשו חלקם בשוה עם הראשונים ולא נולד לה כי אם בת כו' עד ואפילו את"ל דבה"ג לא שייך למימר אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם כמו שהבאתי ראיה מפ' יש נוחלין דשאני הא דקא מפיק לה בל' ירתון ופי' רש"י כיון דלא מקני להו מהשתא מידי אלא לכשימות ואז יורשין כבר בעולם ולא איקרי דשב"ל כו' עכ"ל. הרי מפורש הואיל וזמן הקנין לכשימות ואז הם בעולם קני והיינו ממש כנדון דידן שהרי חוב זה אין זמנה אלא שעה קודם מיתתו וגם כתוב בו לשון ירושה שכתוב ירשו בני ה' אלפים. רק שיש לעיין שהמרדכי מביא תשובה ופלפול ארוך בפ' יש נוחלין (דף רנ"ב ע"ד) ומסיק ומביא כמה וכמה שסבירא להו דקני ובעל אותה תשובה מסיק ולא נ"ל ומביא דקדוקים וראיות מ"מ אין ראיה שהמרדכי בעצמו סבירא ליה הכי הואיל ומביא אותה תשובה שהרי פ' מי שמת מביא תשובת הר"מ הנ"ל להיפך. ואולי מביא תשובה זו משום שכתוב בה שבעל התשובה ההוא בעצמו מביא כמה דעות דסבירא להו דקני וכתב שרשב"ם מביא ראיה מכתובת בנין דיכרין דקני מטעם דלא הוי דשב"ל משום דכתיב בו ירתין. וא"כ הוי דברי בעל התשוב' והרמ"ה הנ"ל יחידים כנגד רבי' דהיינו ר"ח והרשב"ם ועוד א' שקורא מורי קרובי והרא"ש ובעל טור ח"ה ור"מ וגם בתראי נינהו. ומה שבא עוד בשאולה אם בשטר ההוא טורף ממשעבדי נ"ל שטורף ממשעבדי. ונ"ל ראיה ממזון הבנות שניזונות אחר מיתת אביהן עד דתיבגרון והם אינם טורפים ממשועבדים. וכתב הטור (א"ע סי' קי"ב) הטעם משום דהואיל והוא תנאי ב"ד חיישינן לצררי הואיל ולא נתן להם שטר בפני עצמו אבל אם היה להם שטר טרפי עכ"ל. ואף כי החוב אחר מיתת אביהם:
ועוד ראיה שהרי כתב ג"כ ואם התנה שיתן לבנות מזונות אפילו אחר שנעשו בוגרות טרפי ממשעבדי הואיל ולא הוי תנאי ב"ד עכ"ל. הרי שנראה שאף אם לא כתוב שעבוד נכסים רק שטר סתם על מה שחייב לאחר מותו מ"מ טרף משעבדי כ"ש שטר הנ"ל שכתוב בו שעבוד נכסים דטריף אף אם לא קני עד אחר זמן שיולדו ולאחר מיתה או שעה קודם. ואין להקשות משטר זכר שאינו טורף שכתב הר"ם והמרדכי מביאו פ' יש נוחלין (דף רנ"ג ע"ד) וז"ל על המתנה שנתן ראובן לחתנו וכתב לו שטר מתנה שיטול כאחד היורשים כו' עד וראובן זה יכול ליתן מתנה כל ימי חייו אעפ"י שכתב גובה מהיום ופירו' לאחר מיתה כו' עכ"ל. וסתם שטר כתוב בו שעבוד או אם גם לא כתוב ככתוב דמי כי סתם שטר הוא שעבוד נכסים ומ"מ יכול ליתן ולא טריף ממשעבדי וא"כ מאי שנא מנדון דידן. אין הנדון דומה שהרי כתב הטעם שלא כתב לו רק כאחד מבניו הן רב הן מעט ואף אם נותן לאחר מ"מ מקיים מתנתו שנותן לו כחלק א' מבניו ולא הבטיחו בשום סך. אבל בכאן בנדון דידן נכתב סך ה' אלפים וק"ל, ועוד נ"ל להביא ראיה שכל שטר חוב אפילו שהחוב זמנו לאחר מיתה טריף ממשעבדי דאמרינן בריש פרק אעפ"י (דף נ"ה) איתמר כתוב בנין דכרין פומבדיתא אמרי לא טרפו ממשעבדו ירתון תנן. בני מתא מחסיא אמרי טרפ' ממשעבדי יסבון תנן. הרי בפי' דאי יסבון תנן טרפ' אף כי אין החוב חל עד לאחר מיתה וה"ה לנדון דידן. ואף על פי שבנדון דידן כתוב ג"כ לשון ירושה מ"מ הלא כתוב לשון מתנה ג"כ ועוד הרי מפורש בו שעבוד קרקעות א"כ אית לן לילך אחר לשון מתנה ולא אחר לשון ירושה דמשמע דלא שעבד כמו בירושה כי אם אחר לשון מתנה הואיל ומפורש שעבוד קרקעות וגם כתוב בשטר כל לישנא דמשתמע לתרי אפי יהא נדרש לטוב בעל השטר ופסק הרא"ש שהולכין אחר לשונות שנהגו לכתוב הואיל וכתוב ג"כ לשון מתנה וק"ל. הארכתי בשביל שבשטר ח"ז שלנו כתוב שעבוד קרקעות ואעפ"כ לא טרפי ממשעבדי וא"כ מה שכתב בשטר זה שעבוד קרקעות אין כ"כ ראוי לטרוף ממשועבדים וק"ל. לכך הייתי צריך להביא טעם המרדכי הנ"ל שלא כתוב לו סך ידוע וק"ל. וכדאמרי' בפ' הניזקין (דף נ') קצובי' אעפ"י שאין כתובים הרי שתלה הדבר שטורף ממשעבדי הואיל וקצובים וכאן קצובים וא"כ אין שטר ח"ז דומה לנדון דידן:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |